ארמנדו טחאדה גומס
ארמנדו טחאדה גומס (בספרדית: Armando Tejada Gómez; 21 באפריל 1929 – 3 בנובמבר 1992) היה משורר, סופר וקריין ארגנטינאי.
 | |
| לידה |
21 באפריל 1929 מנדוסה, ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1992 (בגיל 63) בואנוס איירס, ארגנטינה |
| מדינה |
ארגנטינה |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה | פולקלור ארגנטינאי ודרום אמריקאי |
| יצירות בולטות |
Canción con todos |
|
www | |
  | |
חייו עריכה
טחאדה גומס נולד במנדוסה למשפחה קשת יום מצאצאי הווארפה, והיה ה-23 מתוך 24 אחים. אביו נפטר כשהיה בן 4, ואמו, שלא יכלה לשאת בנטל גידולם של כל הילדים לבדם, מסרה אותו לדודתו. הוא מיעט ללכת לבית הספר, וכבר בגיל 6 נשלח לסייע בפרנסת המשפחה, תחילה כמוכר עיתונים, ולאחר מכן כמצחצח נעליים וכפועל בניין. כשהיה בן 15 רכש עותק של הפואמה מרטין פיירו, שעוררה בו את התשוקה לספרות, לצד עניין בסוגיות של צדק חברתי.
ב-1950 החל טחאדה גומס לעבוד כקריין בתחנת רדיו מקומית. במקביל, החל לכתוב שירים עם אוסקר מאטוס. ב-1954 פרסם את ספר השירים הראשון שלו, Pachamama: poemas de la tierra y el origen ("פצ'אמאמה: שירים מהארץ ומהמקור"), שהושפע מתרבות הווארפה. הספר זכה בפרס ספרותי מקומי במנדוסה, ובעקבות זאת זכה לפרסום ברחבי ארגנטינה.
טחאדה גומס התנגד למשטרו של חואן פרון ולפרוניזם לו הטיף (אף שהעריץ את אווה פרון). ב-1954 פוטר מהרדיו לאחר שפרסם כתבה על האמן הקומוניסטי חואן קרלוס קסטניני, ונאסר עליו להזכירו בכתביו. ב-1955 יצא לאור ספרו השני, Tonadas de la piel ("מנגינות מהעור"). בסוף אותה שנה הופל משטרו של פרון בהפיכה, והוא הורשה לחזור לעבוד ברדיו.
כתיבתו בשנים הבאות התמקדה יותר ויותר בסוגיות חברתיות, בין היתר לאחר שאחיו, שהיה פועל בניין, העיר לו כי עמיתיו לעבודה סבורים כי הוא "כותב על דברים שאיש אינו מבין". ב-1958 פרסם את ספר השירים השלישי שלו, Antología de Juan ("האנתולוגיה של חואן"), שכלל שירים רבים העוסקים בנושאים חברתיים. הספר זכה לפופולריות רבה בארגנטינה, ונמכר בלמעלה מעשרת אלפים עותקים. במקביל, פנה לפוליטיקה, ובבחירות שנערכו באותה שנה נבחר לבית הנבחרים של פרובינציית מנדוסה מטעם מפלגת האיחוד האזרחי הרדיקלי העיקש, שניצחה בבחירות, וארטורו פרונדיסי נבחר מטעמה לנשיא. לאחר הבחירות אימץ פרינדיסי מדיניות ימנית יותר, וטחאדה גומס עזב את המפלגה והצטרף למפלגה הקומוניסטית. ב-1960 התפטר מבית הנבחרים ושב לעבודתו ברדיו. ב-1961 פרסם את ספרו הרביעי, Los compadres del horizonte, שזכה בתחרות "Casa de la Cultura" שנערכה בהוואנה.
ב-1957 נישא שותפו לכתיבה, אוסקר מאטוס, למרסדס סוסה, אז זמרת צעירה ואלמונית. אלבומה הראשון, La voz de la zafra, כלל שמונה שירים שכתב טחאדה גומס והלחין מאטוס. ב-11 במרץ 1963 פרסמו השלושה, יחד עם אמנים נוספים כאדוארדו אראגון וטיטו פרנסיה, את "מניפסט הזֶמֶר החדש". בכך, הניחו את היסודות לתנועה המוזיקלית נואבה קנסיון (מילולית: "זמר חדש"), שהתבססה על מוזיקה עממית ושילוב מסרים חברתיים, והפכה לזרם פופולרי לא רק בארגנטינה, אלא באמריקה הלטינית כולה. אלבומה השני של סוסה, Canciones con fundamento (1965), שגם את שיריו כתבו טחאדה גומס ומאטוס, כבר היה מזוהה עם תנועה זו.
ב-1964 עברו השלושה לבואנוס איירס, שם עבד טחאדה גומס גם עם אמנים נוספים. ב-1968 פרסם את ספר השירים Profeta en su tierra ("נביא בארצו"), שכלל מבחר משיריו הראשונים. ב-1969 זכה שירו של טחאדה גומס Canción del centauro (שיר הקנטאור) במקום הראשון בפסטיבל השירה והמחול של בואנוס איירס.
ב-1969 כתב טחאדה גומס את השיר Canción con todos, שהלחין וביצע ססאר איסז'ה. השיר זכה לפופולריות רבה ברחבי אמריקה הלטינית, והוא נחשב בידי רבים להמנונה הבלתי רשמי. לאורך השנים התפרסמו גרסאות כיסוי רבות לשיר, ביניהן של מרסדס סוסה ושל איסז'ה עצמו עם חברי בואנה ויסטה סושיאל קלאב. אהוד מנור תרגם אותו לעברית ("שיר לדרום אמריקה"), בביצועם של מתי כספי והפרברים[1].
ב-1971 פרסם את ספרו Amanecer bajo los puentes ("שחר מתחת לגשרים"), אוטוביוגרפיה המתארת את חייו כנער ואת ראשית דרכו בעולם הכתיבה. שירו "Fuego en Animaná" זכה במקום הראשון בפסטיבל פטגוניה שנערך ב-1972 בפונטה ארנאס. ב-1974 זכה בפעם השנייה במקום הראשון בתחרות Casa de la Cultura בהוואנה, על ספרו Canto popular de las comidas.
לאחר ההפיכה הצבאית בארגנטינה ב-1976, פרסמה החונטה ששלטה במדינה רשימה של אמנים ששיריהם נאסרו להשמעה, ובהם טחאדה גומס. ממשלת פרובינציית סנטה פה הכריזה עליו כ"אישיות בלתי רצויה" וגירשה אותו לבואנוס איירס. ב-1978 עזב לספרד, ושב לארגנטינה לאחר כשנה. כדי לעקוף את החרם שהוטל עליו החל לפרסם את כתביו תחת שם העט קרלוס דה מנדוסה. ב-1980, על אף החרם, השתתף בגלוי ביריד ספרים בינלאומי שנערך בבואנוס איירס, ואף זכה בפרסים נוספים על עבודותיו.
במהלך שנות ה-80 השתתף טחאדה גומס בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. ב-1985 היה אחד מחמשת המועמדים לפרס קונקס, המוענק בכל תחום אחת לעשור, בקטגוריית כותב המוזיקה הפופולרית (בפרס זכה אטוואלפה יופנקי). ב-1986 קיבל אות כבוד מהקרן הארגנטינאית לשירה.
ב-3 בנובמבר 1992 הלך טחאדה גומס לעולמו בבואנוס איירס. לאחר מותו, ב-1994, יצא לאור ספרו האחרון, Los Telares del Sol.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארמנדו טחאדה גומס- ארמנדו טחאדה גומס באתר Raíces Argentinas (בספרדית)
הערות שוליים עריכה
- ^ מילות השיר, באתר שירונט