ארנסט ביברשטיין
ארנסט אמיל היינריך ביברשטיין (16 בפברואר 1899 – 8 בדצמבר 1986). כומר פרוטסטנטי, קצין אס אס ועוצבות המבצע בדרגת "אוברשטומבנפיהרר", פושע מלחמה נאצי.
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1899 הילכנבאך, פרובינציית וסטפאליה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1986 (בגיל 87) נוימינסטר, גרמניה המערבית |
| שם לידה |
Ernst Emil Heinrich Biberstein |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית |
| מעסיק |
גסטפו |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| השקפה דתית |
לותרניזם |
| פרסים והוקרה |
אות הזהב המפלגתי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ביברשטיין נולד בעיר הילכנבאך שבגרמניה בשם ארנסט זימנובסקי, הוא שירת כחייל בצבא הקיסר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. אחרי שחרורו, החל ללמוד תאולוגיה וב-1924 מונה לכמורה בכנסייה הפרוטסטנטית.
ב-1926 הצטרף ביברשטיין (אז עדיין ארנסט זימנובסקי) לשורותיה של המפלגה הנאצית. ב-1936 התנדב לאס אס. ב-1941 שינה את שם משפחתו לביברשטיין.
במהלך ממלחמת העולם השנייה שירת כקצין בעוצבות המבצע ("איינזצגרופן"), שתפקידן העיקרי היה התלוות לחיילי הוורמאכט בכיבוש מזרח אירופה, איסוף היהודים באזורים שנתפסו, ורציחתם. לאחר ההתנקשות בחייו של ריינהרד היידריך, מראשי האס.אס, על ידי פרטיזנים צ'כים, מונה ביברשטיין, ביוני 1942, למפקד עוצבה "C" ב"איינזצגרופן".
היה אחראי לרציחתם של קרוב לשלושת אלפים יהודים. בין היתר, הובאו עדויות ראייה להשתתפותו האקטיבית ברציחתם של כשישים יהודים בעיר רוסטוב על הדון (בברית המועצות של אז), ובנוכחותו ופיקודו על הוצאות נוספות להורג. העדויות קשרו אותו לרציחות המוניות באמצעות גז ובורות ההריגה (בהם נורו הקורבנות על סיפם של בורות, שהיו לקברי אחים).
אחרי מלחמת העולם השנייה עריכה
ביברשטיין הועמד לדין, יחד עם פושעי מלחמה נאצים אחרים ב"משפט האיינזצגרופן", שהיה חלק ממשפטי נירנברג. ביברשטיין כפר בכל האישומים נגדו.
ביברשטיין הורשע במשפטי נירנברג ונידון למוות, אך עונשו הומתק, והוא יצא לחופשי ב-1958 (כ-10 שנים בלבד לאחר מעצרו). ביברשטיין חזר לעסוק בכמורה ומת בגיל 87 בעיירה נימונסטר שבגרמניה.
