ארת'ה קיט
ארת'ה קיט (באנגלית: Eartha Kitt; 17 בינואר 1927 – 25 בדצמבר 2008), הייתה זמרת, שחקנית וכוכבת קברט אמריקאית. להיטה הגדול ביותר היה שיר חג המולד שהקליטה בשנת 1953, "Santa Baby". גילמה את דמותה של אשת החתול בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה משנות השישים של המאה ה-20 "באטמן". זכתה בשני פרסי אמי. כונתה על ידי אורסון ולס "האשה המסעירה ביותר בעולם".
 | |
| לידה |
17 בינואר 1927 נורת', דרום קליפורניה, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 2008 (בגיל 81) וסטון, קונטיקט, ארצות הברית |
| שם לידה |
Eartha Mae Keith |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1943 |
| מקום לימודים |
High School of Performing Arts, בית הספר הצרפתי של לוס אנג'לס |
| סוגה |
ג'אז ווקאלי |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית, צרפתית |
| חברת תקליטים |
RCA רקורדס |
| בן או בת זוג |
John W. McDonald |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
|
earthakitt | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
_(cropped).jpg)
ביוגרפיה עריכה
השנים הראשונות עריכה
קיט נולדה כארת'ה מיי קית' בעיירה קטנה במדינת דרום קרוליינה שבארצות הברית. אמה הייתה ממוצא צ'רוקי ואפרו-אמריקאי ואביה היה ממוצא גרמני והולנדי. היא טענה שלידתה הייתה תוצאה של אונס.
קיט גודלה על ידי אחותה של אמה, אנה מיי ריילי, אשה אפרו-אמריקאית שקיט האמינה בילדותה שהיא אמה. קיט טענה שהייתה קורבן להתעללות והזנחה מצדה של המשפחה שדודתה הפקידה אותה בידיה, "מסרה אותה לעבדות", כפי שנהגה לתאר זאת בראיונות שנתנה. לאחר מותה של דודתה, היא נשלחה לניו יורק לחיות עם מיימי קיט, ורק בשלב זה נודע לה כי זוהי אמה הביולוגית. על אביה כמעט ולא ידעה דבר, מלבד ששם משפחתו היה קיט ושהוא היה איכר לבן ועני.
קריירה עריכה
קיט החלה את הקריירה שלה כחברה בלהקתה של קת'רין דנהאם, להקת המחול המודרני האפרו-אמריקאית הראשונה. הופעה הבכורה הקולנועית שלה הייתה ביחד עם הלהקה, בסרט המוזיקלי "קסבה" בשנת 1948. ב-1950 העניק לה אורסון ולס את התפקיד הנשי הראשי, של הלנה מטרויה, במחזה "ד"ר פאוסט" שביים. בשנות החמישים ניהלו ביניהם קיט וולס רומן, במהלכו כינה אותה ולס בפומבי: "האשה המסעירה ביותר בעולם".
בשנות החמישים החלה קיט גם את הקריירה המוזיקלית שלה. קולה הייחודי סייע לה לזכות בהכרה, ובין להיטיה הגדולים היו השירים: "Let's Do It", "C'est si bon", "Love for Sale", "Just an Old Fashioned Girl", "I'd Rather Be Burned as a Witch" ו-"Mink, Schmink". להיטה הגדול ביותר היה השיר "Santa Baby" ("סנטה בייבי"), אותו הקליטה ב-1953. שליטתה בשפה הצרפתית סייעה לה להצליח גם ברחבי אירופה, שם הרבתה להופיע, ובהופעות הקברט שלה נהגה לשלב גם שפות נוספות.
ב-1958 קיבלה לראשונה תפקיד ראשי בסרט קולנוע, "The Mark of the Hawk", לצדו של סידני פואטייה. בשנים 1967–1968 גילמה את דמותה של אשת החתול בעונה השלישית והאחרונה של סדרת הטלוויזיה "באטמן".
ב-1968 חלה נסיגה משמעותית בקריירה שלה, בעקבות הצהרות אנטי-מלחמתיות שהשמיעה במהלך ארוחת צהריים חגיגית בבית הלבן אליה הוזמנה. התגובות בקרב הציבור להצהרותיה היו סוערות וקיצוניות, הן בעדה והן נגדה. במשך שנים רבות לאחר מכן היא סבלה מגלות מקצועית, ונאלצה להופיע בעיקר באירופה. היא שבה להופיע בניו יורק בשנת 1978, במחזה "טימבקטו!" מעל במות ברודוויי.
בשנות השמונים שבה למצעדי הפזמונים: ב-1984 הוציאה לאור את להיט הדיסקו "Where Is My Man", אשר הקנה לה את תקליט הזהב הרשמי הראשון שלה. השיר הגיע למקום ה-36 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום ה-7 במצעד להיטי הדאנס האמריקאי. ב-1986 הוציאה לאור להיט נוסף, "I Don't Care". קיט הצליחה להגיע לקהלים חדשים, באמצעות הופעות רבות במועדוני לילה בארצות הברית ובבריטניה. כמו כן, זכתה לאהדה רבה בקרב חברי הקהילה ההומוסקסואלית, והיא בתגובה הרבתה להופיע באירועי צדקה למען ארגונים הנלחמים במחלת האיידס. להיט נוסף שלה, "Cha-Cha Heels", שהקליטה ביחד עם להקת "ברונסקי ביט", יצא בשנת 1989. השיר נועד במקור עבור דיוויין, אך הוקלט לבסוף על ידי קיט, זכה להצלחה רבה במועדוני הריקודים והגיע למקום ה-32 במצעד הסינגלים הבריטי.
ב-1992 שיחקה בתפקיד משנה בלהיט הקולנועי "בומרנג", בכיכובו של אדי מרפי. בסוף שנות התשעים הופיעה בכל רחבי ארצות הברית במחזה המבוסס על ספר הילדים "הקוסם מארץ עוץ". בשנות האלפיים המשיכה להופיע במחזות זמר, בברודוויי ומחוצה לה, ובין היתר כיכבה במחזמר "סינדרלה". במקביל המשיכה להופיע מדי פעם בקונצרטים בניו יורק.
חייה האישיים עריכה
לאחר מספר רומנים מתוקשרים, בין השאר עם אורסון ולס ועם צ'ארלס רבסון, המייסד והבעלים של חברת הקוסמטיקה "רבלון", קיט נישאה בשנת 1960 לג'ון ויליאם מקדונלד, שותף בחברה להשקעות בנדל"ן. לשניים נולדה בת אחת, בשנת 1962. נישואיהם הסתיימו בשנת 1965. לקיט היו שני נכדים.
במשך שנים רבות התגוררה קיט במקביל בקונטיקט ובניו יורק. החל מ-2002 התגוררה בקונטיקט בלבד, על מנת להיות קרובה למשפחתה של בתה.
קיט כתבה ופרסמה במהלך השנים שלושה ספרים אוטוביוגרפיים: "ילדה של יום חמישי" (1956), "לבד עם עצמי" (1976) ו-"אני עדיין כאן: וידוייה של חתולת מין" (1989).
מותה עריכה
קיט נפטרה ב-25 בדצמבר (חג המולד) 2008, בקונטיקט, ממחלת הסרטן. הייתה בת 81 במותה.
פרסים ומועמדויות עריכה
פרסים עריכה
- 1960 - הנצחה בשדרת הכוכבים של הוליווד
- 2007 - פרס אמי - השחקנית הטובה ביותר בסדרה מצוירת ("The Emperor's New School")
- 2008 - פרס אמי - השחקנית הטובה ביותר בסדרה מצוירת ("The Emperor's New School")
מועמדויות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארת'ה קיט
ארת'ה קיט, ברשת החברתית פייסבוק
ארת'ה קיט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארת'ה קיט, באתר AllMovie (באנגלית)
ארת'ה קיט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ארת'ה קיט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ארת'ה קיט, באתר ספוטיפיי
ארת'ה קיט, באתר AllMusic (באנגלית)
ארת'ה קיט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארת'ה קיט, באתר דיזר
ארת'ה קיט, באתר Discogs (באנגלית)
ארת'ה קיט, באתר Songkick (באנגלית)- ארת'ה קיט, באתר Genius
- ארת'ה קיט, באתר DNCI
ארת'ה קיט, באתר בנדקמפ
ארת'ה קיט, באתר בילבורד (באנגלית)- ארת'ה קיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארת'ה קיט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
