אשדוד

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשדוד (פירושונים).

אשדוד היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה בשנת 1956 והוכרזה כעיר בשנת 1968. העיר נמצאת לחוף הים התיכון, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגדרה.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמשת ערי פלשתים ששכנה באזור, ששמה נשמר גם בשם העיירה הערבית איסדוד. עוד מראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמלי העיר המובהקים כיום הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל (יחד עם נמל חיפה ונמל אילת).

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. ייחודה של אשדוד הוא בכך שהיא תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה כעיר בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

אשדוד העתיקה

ערך מורחב – אשדוד (עיר פלשתית)

כשישה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נמצא אתר ארכאולוגי, תל אשדוד, ובו שרידים מהתיישבויות קדומות שהתקיימו באזור כבר בתקופה הפליאוליתית. במהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית, והוא אף מוזכר בתעודות אוגריתיות. במאה ה-17 לפנה"ס נזכרת אשדוד כעיר כנענית מבוצרת. במאה ה-14 לפנה"ס התנחלו בה הפלשתים והפכו אותה לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם. בשנת 950 לפנה"ס נחרבה במסע הכיבוש של פרעה סיאמון ושוקמה בשנת 815 לפנה"ס. זמן מה לאחר מכן נכבשה על ידי עוזיהו, ולאחר מכן על ידי סרגון השני, שהחריבה והגלה את תושביה. בשנת 605 לפנה"ס כבש אותה נבוכדנצר, ובשנת 539 לפנה"ס שוקמה על ידי הפרסים, אך נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון ששינה את שמה לאיזוטוס. העיר שגשגה תחת השלטון ההלניסטי, עד למרד החשמונאים - בשנת 147 כבש אותה יונתן הוופסי והחריב את מקדש דגון. חשיבותה נשמרה עד למאה השביעית, אז הוקמה אשדוד ים - אזוטוס פאראליוס - וחשיבותה של העיר דעכה.

ישוב ערבי

ערך מורחב – איסדוד

בשנת 1596 התקיים באזור כפר ערבי בשם איסדוד, שאוכלוסייתו מנתה 430 נפש. מיקומו על דרך הים הביא לעלייה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז התפתח היישוב לעיירה, ובה ח'אן. במלחמת העולם הראשונה הנמל הקטן שימש את הבריטים במתקפת 1917 והובאו לעיירה פועלים רבים ממצרים‏^[1]. עד 1948 האוכלוסיה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והיישוב שימש מרכז עירוני לכפרים סביבה. במאי 1948, לאחר סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו כוחות חיל המשלוח המצרי והגיעו עד גשר עד הלום הסמוך. במהלך כל המלחמה התנהלו באזור קרבות. במהלך מבצע יואב כותרה העיירה הערבית, והכוחות המצריים נסוגו ב-28 באוקטובר 1948 ואיתם הרוב המכריע של תושבי העיירה. ביישוב נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך גורשו לעזה זמן קצר לאחר מכן.^[2]

לאחר הקמת המדינה

שנות החמישים והשישים

בשנת 1955 נשלחה קבוצה של מודדים ומתכננים לאזור כדי לבחור מקום לתחנת כוח חדשה בדרום הארץ. למרות הקשיים החלה תחנת אשדוד א' לפעול ב- 1958 עם שתי יחידות של 50 מגוואט, אליהן נוספה מאוחר יותר בשנת 1963 יחידה של 50 מגוואט, (שנקראה לימים "אשכול א'"). עובדיה התגוררו ביישובי הסביבה .

ב-1 במאי 1956 נתן שר האוצר, לוי אשכול, אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ" – על ידי עובד בן עמי ופיליפ קלוצניק. קלוצניק היה נשיא ארגון בני ברית בארצות הברית ובן עמי היה יזם בתחום העיתונות, היהלומנות ובינוי הערים (הקים גם את נתניה ועמד בראש העירייה שלה).

ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים ממרוקו - בתחילת 1957 הצטרפו אליהם קבוצות עולים ממצרים והיישוב מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. הזיכיון כלל בנייה על שטח של 40,000 דונם ועם הקמת העיר הוכללו בו רק חלק מהשטחים שהוקצו בזיכיון‏^[3]. בהמשך, בשנת 1968, הורחבה העיר והועברו אליה 6,000 דונם ממועצה אזורית חבל יבנה‏^[4]. ביולי 1960 מונתה על ידי משרד הפנים המועצה המקומית הראשונה של העיר, בראשות דב גור.

בשנת 1963 נחנך בית משפט השלום בעיר. בינואר 1965 נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת החולים הכללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד, אך בית חולים זה לא הוקם. בשנת 1968 הוקם ביה"ס אורט ימי אשדוד שלאחרונה הוסב שמו ל"ביה"ס לקציני-ים אשדוד".

שנות השבעים והשמונים

מתחילת שנות ה-70 ואילך נשא התכנון אופי שכונתי, כאשר כל "רובע" משמש כיחידה עצמאית הכוללת מרכז מסחרי, מתנ"ס, בית ספר תיכון, בתי ספר יסודיים, תחנה לבריאות המשפחה וקופת חולים. ברובעים המזרחיים (רובע ח', רובע ו'), נבנו בריכות שחייה עירוניות. בהמשך בשנות ה-90 נבנה המרכז העירוני הראשי (מע"ר) ברובע הסיטי (מרכז העיר), ובו משרדי הממשלה, בתי הקולנוע, בית העירייה, תחנת האוטובוסים המרכזית, היכל הספורט העירוני וקריית התרבות והמרפ"ד (מרכזיה פדגוגית).

בשנת 1969 תשכ"ט נבנתה באזור ג', ישיבת גרודנא וסביבה שכונה דתית גדולה שנקראה קריית פוניבז'. ב-1970 הגיע לשכונה זו הרבי מפיטסבורג, הרב אבא לייפר, ואתו קהילה נכבדת של עולים דתיים מארצות הברית. היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. בקיץ 1972 תשל"ב הגיעו לשכונה זו עולים מגאורגיה. ההגעה התבצעה בשיירת אוטובוסים ארוכה, ובטקס מחולות וריקודים. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על שמירת שבת ודת, המשיכו ועברו לשכונות חדשות שנבנו עבורם (אזורים ה' ח' ו-ט').

שנות התשעים והלאה

ב-1990 החלה אשדוד להתפתח בתאוצה, בעיקר דרומה ומזרחה, לכיוון גשר עד הלום, באזור שהיה עד אז אזור-בר לא בנוי, ואוכלוסייה גדולה של העולים מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים התיישבה בעיר (בעיקר בשכונות ט', י' וי"ג). אזורי תעשייה ומסחר גדולים נפתחו, זו הייתה "תקופת הקניונים". ב-2001, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וההסתה האנטי-ישראלית על רקע האינתיפאדה השנייה, החלו יהודי צרפת לחוש מאויימים באנטישמיות; שכונות-עשירים גדולות נבנו עבורם ליד החוף, בסגנון שהזכיר את הריביירה הצרפתית, ואוכלוסייה עשירה החלה לנהור לעיר, דבר ששינה את פניה.

ב-1995 החלה התחדשות רכבת ישראל והיא החלה להסיע נוסעים לתחנת הנוסעים החדשה באשדוד. עד לאותה עת שימשה מסילת הרכבת להובלת מכולות מהנמל בלבד.

כחלק מתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות של 2008, הוחלף ראש העיר הוותיק צבי צילקר ביחיאל לסרי. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך מחלף עד הלום בכביש 4, ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.

עם פריצתו של מבצע עופרת יצוקה, התפוצצו לראשונה בעיר רקטות גראד, ששוגרו על ידי מחבלים פלסטינים מרצועת עזה. תושבת עיר נהרגה מטיל שנחת במרכז העיר. בנוסף אירעו פגיעות ישירות בבניינים מרכזיים בעיר. בהתלקחות שלאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל פגעו בעיר רקטות גראד אחדות וגרמו לפצועים ולנזק. בהסלמת מרץ 2012 שוב הייתה אשדוד מטרה לרקטות הפלסטיניות, אך רובן יורטו על ידי סוללת "כיפת ברזל" שהוצבה בסמוך לעיר.

אחת התוכניות הבולטות לעתיד היא בנייתו של בית חולים בעיר, לאור גודלה של אוכלוסיית אשדוד, המשתמשת בשירותי המרכז הרפואי קפלן ברחובות והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באשדוד 210,558 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 59.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 6,320 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

שלוש האוכלוסיות העיקריות בעיר כיום הן: צאצאים של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (קרוב ל-80,000 תושבים, הריכוז הגדול ביותר של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל‏^[5]) והציבור החרדי על זרמיו השונים (שהוא השלישי בגודלו בארץ ^{[דרוש מקור]}). כמו כן, מתגוררים באשדוד עולים מאתיופיה וילדיהם, עולים מאמריקה הדרומית, מהודו ומצרפת.

שכונות העיר

ערך מורחב – רובעי אשדוד

העיר אשדוד מחולקת לרבעים. לכל רובע בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ט"ו) לפי סדר תכנונו, מלבד רובע הקריה ("הסיטי") ו"המרינה". בכל רובע באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו.

ראשי העיר וראשי המועצה

ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:

• דב גור - נציג עצמאי מטעם משרד הפנים - מונה על ידי משרד הפנים לשמש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
• רוברט חיים - נציג מפא"י - בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. יליד מצרים, בעברו כלכלן.
• אבנר גרעין - נציג מפא"י - כיהן כראש מועצה משנת 1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
• צבי צילקר - נציג הליכוד - ראש העיר השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
• אריה אזולאי - נציג העבודה. ראש העיר השלישי. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך.
• צבי צילקר - נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" - נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד בשנת 2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, למרות שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה.
• יחיאל לסרי - נציג אשדוד בתנופה - ראש העיר הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא. נבחר לתפקיד בשנת 2008.

תעשייה

באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הקלה, אזור התעשייה הכבדה ואזור התעשייה הצפוני. ממזרח לחלק הדרומי של אשדוד קיים אזור תעשייה "עד הלום". רבים חושבים בטעות שאזור תעשייה זה שייך לאשדוד ולכן קוראים לו "אזר התעשייה הדרומי", אך למעשה, הוא איננו שייך לאשדוד מכיוון שהוא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה.

באשדוד פועל מפעל אלתא המוכר מאוד בעיר.

בשנת 1958 הושלמה בניית תחנת הכוח אשכול א' באשדוד, אשר כללה שלוש יחידות: שתי יחידות בנות 50Mw, ויחידה אחת בת 45Mw (עם יכולת התפלת מי-ים).

בשנת 1965 עבר מפעל אלתא ממתחם בדק לאשדוד.

בשנת 1969 החלו לפעול באזור התעשייה שמול היישוב ניר גלים מפעלי הטקסטיל "רוגוזין". חברה זו סבלה קשיים בשל מירידת ערך הטקסטיל בתחילת שנות ה-80.

באותה שנה החלו לפעול באזור המפעלים הפטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. תושבי ניר גלים הסמוך טענו שבלולי התרנגולות הם רואים תופעות משונות של אפרוחים עם מוטציות, תמותה גבוהה, ואף של אנשים רבים מהרגיל החולים בסרטן. לאחר שבמשך שנים המאבק אותו ניהלו לא צלח, עזבו חלק מהתושבים את המשך פיתוח המשק החקלאי שלהם, ועברו לעבוד במפעלים שנגדם נלחמו.

בשנת 1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומעת שהופרט בשנת 2006 הוא בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד.

החל משנת 2004 פועלת תחנת הכוח אשכול באשדוד בגז טבעי אשר מסופק באופן ישיר מאסדה באתר "ים תטיס". האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז שבתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הוריד באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מתחנות הכוח מיום היווסדה.

התעשייה והמסחר בעיר מסתייעים בדרכי התחבורה המפותחות שלה ובמיוחד בנמל אשדוד.

מסחר

שווקים

• השוק העירוני - שוק המציע לקונים פירות וירקות, כלי בית, דברי הלבשה, בשר טרי/קפוא, דגים טריים/קפואים ועוד. השוק ממוקם ברובע ב' בתוך המרכז המסחרי של רובע ב'.

• השוק הפתוח - השוק הגדול ביותר בעיר ואחד הגדולים ביותר באזור השפלה. בשוק זה מאות סוחרים מציגים את סחורתם לאלפי קונים הפוקדים את המקום. השוק הוא מגוון מאוד וניתן למצוא בו פירות וירקות, דברי מזון, בגדים, נעליים, כלי בית, כלי נוי, צעצועים, משחקים ועוד. השוק נמצא ברחבת החנייה של חוף לידו ופועל בכל יום רביעי משעות הבוקר ועד לשקיעה.

מתחמי חנויות גדולות

• "סטאר סנטר" - מתחם רחב מאוד המוכר גם בשם "מתחם רביבו" עקב השקעתו הגדולה של הכדורגלן חיים רביבו בהקמתו. במתחם זה פועלות חנויות חשמל ואלקטרוניקה, רהיטים, כלי עבודה לבית, בגדים, נעליים, ספרים, חנויות מזון גדולות, מרכזי שירות של חברות סלולריות ובתי קפה. המתחם ממוקם בקצה הצפוני של רובע ב'.
• "טופ סנטר" - מתחם המכיל חנויות רהיטים, כלי עבודה לבית וחנויות מזון גדולות. המתחם ממוקם באזור התעשייה הכבדה ברחוב האורגים.

קניונים

הקניונים הראשונים באשדוד היו "הפורום" באזור התעשייה הקלה וקניון "לב אשדוד" ברובע ה'. ב"פורום" היו חנויות מסוגים שונים וביניהן חנות מזון גדולה וגם סניפי משרד הפנים, משרד מע"מ ומשרד המכס. לימים קניון "פורום" התרוקן כמעט מכל החנויות ונכון ליום זה בניין זה כבר לא משמש לקניון והוא מכיל רק את משרד המע"מ, משרד המכס וחנויות מעטות. ממוקם ברחוב הבנאים.
קניון "לב אשדוד" הוקם בשנת 1994 ופועל עד היום. מכיל חנויות בגדים, נעליים, תכשיטים, ספרים, כלי כתיבה, מוסיקה, קוסמטיקה, כלי נוי ומתנות, חנות מזון גדולה, סוכנות הדואר של רובע ה', בתי קפה ובמה להופעות קטנות. בקניון ישנם מקומות ייחודיים כמו רצפת קרח המיועדת להחלקה ומתחם "שבלול" המכיל מועדון למוסיקת רוק, מכון התעמלות וכושר, מרכז ייעוץ לנוער ותיאטרון רחוב. בעבר הקניון הכיל גם חנות חשמל ולקטרוניקה ובית קולנוע. ממוקם ברחוב יהודה הלוי פינת משה אבן עזרא.

תעסוקה

כעיר הרביעית בגודלה בישראל לאשדוד קיימת בעיית תעסוקה חריפה מאד.עיר זו מבססת את עיקר תעסוקת תושביה על ערי הלווין שלה כמו תל אביב,קריית גת,יבנה,באר שבע.עיר זו נחשבת כעיר תעשייה כבדה ותעשייה עתירת ידע יחידה שקיימת בה זו חברת אלתא שיושבת ברובע ג.אולם תעשיות תוכנה והיי טק אינן קיימות באשדוד ומעדיפות להתבסס בערים חזקות כמו ירושלים חיפה ותל אביב.מעצם מצב זה התעסוקה היחידה שיש לתושביה הוא עבודה בסופרים שיש בשפע או שירות לקוחות בחברות שונות כמו בזק סלקום הוט ואורנג'.אנשי הייטק משכילים שרוצים להתבסס בעיר נתקלים במצב שאין להם עבודה פה.האם ככה צריכה לתפקד עיר גדולה כמו אשדוד? היכן תעשייה עתירת ידע?.כל שוק התעסוקה פה מבוסס על קניונים וסופרים.תושבים משכילים ואיכותיים עובדים בערי הלווין של אשדוד ויוצאים כל בוקר בקווי החוץ של חברת ויאוליה או ברכבת ישראל. האם לצעירים איכותיים ומשכילים יש מה לחפש באשדוד או פשוט אשדוד מהווה תחנת מעבר לחיים טובים יותר?. מעצם היותה עיר זולה למחייה היא רק תחנת מעבר אבל מאידך אין פה תעשייה עתירת ידע כמו ביוקנעם חיפה ותל אביב אין פה לאיפה להתפתח ועיר זו היתה ותישאר תמיד עיר של אוכלוסיה חלשה.

לאחר קניונים אלו נבנו בעיר קניונים נוספים:

• "קניון אשדוד" - הוקם בשנת 1995 . בעל 3 קומות, אשר הכיל חנויות רבות ובהן חנויות בגדים, נעליים, ספרים, צעצועים, קוסמטיקה, חנות מזון גדולה, מס' בתי קפה וגם תחנת מוניות. לימים הקניון הפסיק לפעול בטענה של מחסור בלקוחות וכעת הבניין של "קניון אשדוד" משמש לתחנת המוניות שנשארה שם וחוץ מזה הבניין עומד נטוש ושומם. הקניון ממוקם ברובע א' בצמוד לגן אלישבע.
• קניון "הסיטי" - הוקם בשנת 1997. נקרא בימיו הראשונים קניון "מרכז העיר". בקניון פועלת תחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. בנוסף לכך, הקניון מכיל סניף בנק, חנויות בגדים, נעליים, קוסמטיקה, מוצרי תינוקות, ספרים, כלי יודאיקה, כלי נוי ומתנות, בתי קפה ובמה להופעות קטנות. בעבר הקניון הכיל גם חנות מזון גדולה ובית קולנוע. הקניון ממוקם ברובע הקריה במפגש הרחובות מנחם בגין והרצל.
• קניון "סי מול" ("Sea Mall") - הוקם בשנת 2003. הקניון החדש ביותר באשדוד והוא מכיל חנויות בגדים, נעליים, ספרים, מוסיקה, קוסמטיקה, בתי קפה, במה להופעות קטנות ובנוסף את סניף המוסד לביטוח לאומי של אשדוד ואת סניף משרד הרישוי של אשדוד. מקום ייחודי בקניון הוא בית הקולנוע היחיד שקיים באשדוד. מעל הקנין הזה בנויות מס' קומות המיועדות למשרדים ומעליהם הרבה קומות המכילות מקבצי דיור (דיור מוגן) לזכאים. הקניון ממוקם ברובע הקריה ברחוב הגדוד העברי.
• קניון "פאוור סנטר" - קניון שאינו נמצא בשטחה המוניציפלי של אשדוד אלא בשטחה של המועצה האזורית באר טוביה, אך הוא קרוב ליציאה הדרומית מאשדוד ומשרת גם את תושביה. קניון זה שונה באופיו מהקניונים הקיימים באשדוד בכך שהוא איננו מיועד לבילוי ולשעשועים אלא לביצוע קניות שתוכננו מראש. הקניון מכיל חנויות כלי עבודה לבית, מחשבים, רהיטים, חשמל ואלקטרוניקה, חנות מזון גדולה ובתי קפה. הקניון ממוקם מערבית לצומת עד הלום שנמצא על כביש 4.

מרכזים מסחריים שכונתיים

כמעט בכל שכונות המגורים באשדוד קיים מרכזי מסחרי גדול אחד אשר מרכז אליו מדי יום את תושבי השכונה ותושבי שכונות אחרות אשר באים לקנות את המוצרים הבסיסיים לבית ועוד. המרכז המסחרי של השכונה הוא התוסס ביותר בשכונה והוא מהווה את סימן ההיכר המרכזי ביותר של השכונה. המרכזים המסחריים באשדוד נבדלים זה מזה בוותק, בצורת הבנייה, בגודל ובאופי החנויות והצרכנים.

• מרכז מסחרי א' - אחד המרכזים המסחריים הוותיקים ביותר בעיר ואחד הגדולים שבהם. הוא פרוש ברחובות שבי ציון ורוגוזין. המרכז מכיל את סניף הדואר הראשי של אשדוד, בנקים, חברות כח אדם, תחנת מוצא של מוניות שירות בין עירוניות, חנויות מזון, מאפיות, בגדים, נעליים, קוסמטיקה, בית מרקחת, בתי קפה, מסעדות קטנות, כלי בית, כלי כתיבה, סוכנויות תיירות ובנוסף לכך הוא מכיל בניין משרדים גדול אשר כולל, בין היתר, את אגף העלייה והקליטה של העירייה ולשכת רווחה בין רובעית. המרכז בנוי בצורה הבסיסית שהיא רצף חנויות בצמוד למדרכה ולכביש, כאשר בצומת שבין הרחובות של המרכז (שבי ציון ורוגוזין) נמצאת מזרקת מים. הצרכנים הבאים למכרז זה הינם בעיקר תושבי השכונות א',ב',ג' וד' מכל העדות. בעבר מרכז זה ריכז אליו תושבים מכל שכונות העיר עקב כמה סיבות:

1. ברחוב רוגוזין היו גם משרדי חברות כח אדם, חברות סיעוד, עורכי דין רופאים עצמאיים וחנויות נוספות.
2. בבניין המשרדים היו המועצה המקומית (לפני שאשדוד הוכרז כ"עיר") ובית קולנוע.
3. ברחוב שבי ציון היתה התחנה המרכזית הראשונה של אשדוד.

• מרכז מסחרי ב' - מרכז מסחרי המחולק לשניים: מתחם חנויות והשוק העירוני. מתחם החנויות בנוי בצורה של האות ח', כאשר בכניסה המערבית אליו ניצב עמוד ועליו שעון אנלוגי גדול, באמצע יש רחבה גדולה להולכי רגל וצפונית אליו ממוקם בניין משרדים אשר בו שוכנים, בין היתר, לשכת רווחה בין רובעית, לשכת שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) ומרכזי סיוע לאוכלוסיות חלשות. השוק העירוני בנוי כרצף ישר של חנויות ובסמוך אליו מדרכה וכביש. היתרון של מרכז מסחרי זה הוא הימצאותו על שטח שכולו מיועד להולכי רגל ואין בתוכו כביש וגם הרחבה הגדולה אשר יכולה לשמש להתכנסויות המוניות. במרכז ניתן למצוא חנויות בגדים, נעליים, חנויות מזון מזעריות, מעדניות, מאפיות, בתי קפה, חנויות פירות וירקות, בשר, דגים, דברי הלבשה, כלי בית ועוד. הצרכנים הבאים למרכז זה הינם בעיקר תושבי השכונות א' ב' וג' מכל העדות. בעבר מרכז זה ריכז אליו תושבים מכל שכונות העיר עקב כמה סיבות:

1. בבניין המשרדים היו העירייה, בית קולנוע ומשרדים רבים המשרתים את הציבור.
2. השוק העירוני היה נקי ונוח לקניות.
3. האוכלוסייה הייתה מכל המעמדות וזה השרה אווירה נעימה במרכז.

מתחמי קניות ייחודיים

• שוק מכוניות משומשות - שוק שבו ניתן לקנות ולמכור מכוניות יד שנייה, להתעדכן בשוק הרכב ולהתרשם מרכבי אספנות. שוק זה ממוקם ברחבת החנייה של חוף לידו והוא פועל בימי שלישי החל משעות הצהריים.
• "מוֹנְמָרְטְר" - יריד מכירות של כלי נוי, חפצי אמנות, תכשיטים, בובות, צעצועים, תמונות קיר, בגדים, כובעים ועוד. היריד מתקיים בטיילת של חוף "גנדי" ("הקשתות") בשבתות של חודש אוגוסט משעות אחר הצהריים ועד הערב.

תחבורה

אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 ודרומית לכביש 41. לעיר שתי כניסות במחלף אשדוד ובמחלף עד הלום. תחנת הרכבת אשדוד עד הלום שוכנת על מסילת לוד - אשקלון, ובנמל אשדוד תחנת קצה של רכבות משא.

נמל אשדוד

ערך מורחב – נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. יש לציין שהנמל הוא חברה ממשלתית ולכן אין לעירייה סמכויות כלשהן לגביו. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת והוא משמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר כעבור שנתיים הוא הופעל לראשונה לפריקה וטעינה, עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".

בשנת 2005 נחנך באשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, ע"ש רפאל איתן שכיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה. איתן, שניהל את פרויקט ההקמה, נהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו של נמל אשדוד כשער כלכלי חשוב לישראל.

תחבורה ציבורית

באשדוד ואליה מופעלים מספר פתרונות תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית:

• קווי האוטובוס העירוניים מופעלים על ידי חברת אגד תעבורה.
• קווי האוטובוס הבין-עירוניים מופעלים ברובם על ידי חברת ויאוליה (שנקראה בעבר "קונקס"). שאר קווי האוטובוס הבין-עירוניים מופעלים על ידי החברות אגד, מטרופולין וסופרבוס. חלק מהקווים הבינעירוניים הם קווי מהדרין. קווים אלו אינם עוצרים בתחנה המרכזית באשדוד ובעיר היעד, אלא הם אוספים ומפזרים נוסעים בשכונות החרדיות בלבד באשדוד ובערי היעד. יש לציין שמכיוון שאוטובוסים אלו משרתים בעיקר את הקהילה החרדית, נהוג שהגברים יושבים בחלק הקדמי של האוטובוס ואילו הנשים בחלק האחורי.
• מונית שירות עירוניות ובין-עירוניות מופעלות על ידי חברת "מוניות העיר". המוניות הבין-עירוניות מתחילות את מסלולן ממרכז א'.
• קיימות כעשר תחנות של מוניות מיוחדות (ספיישל).
• רכבת הנוסעים של חברת רכבת ישראל מחברת כיום את תחנת הרכבת אשדוד עד הלום עם רחובות, יבנה, לוד, תל אביב ובנימינה מצפון ועם אשקלון מדרום.

חינוך והשכלה גבוהה

באשדוד מתגוררים כ-40,000 תלמידים המתפרשים על כ-85 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר.

חינוך יסודי

• בתי ספר ממלכתיים כלליים - 27 בתי ספר המתפרשים בכל רובעי המגורים, למעט רובע ז'.
• בתי ספר ממלכתיים דתיים (ממ"ד) - 12 בתי ספר המתפרשים כמעט בכל רובעי המגורים בעיר.
• בתי ספר לחינוך מיוחד - 2 בתי ספר ברובעים ב' וג'.
• בתי ספר פרטיים (מוכרים שאינם רשמיים) - 28 בתי ספר חרדיים וביה"ס דתי "שובו" המיועד בעיקר לעולי בריה"מ.

חינוך על יסודי

• בתי ספר ממלכתיים כלליים - 8 בתי ספר המתפרשים בחלק מרובעי המגורים בעיר.
• בתי ספר ממלכתיים דתיים (ממ"ד) - בתי הספר "מקיף ב'" ברובע ב' ו"מקיף י'" ברובע י"א.
• בתי ספר פרטיים (מוכרים שאינם רשמיים) - ביה"ס "אורט ימי" צפונית מרובע א', בית ספר "עמל" באזור התעשייה הכבדה, ישיבת ההסדר (דתית לאומית) "נווה דקלים" ברובע י', ישיבות חרדיות ברובעים ג' וז' ובית הספר "אנקורי" השוכן בסיטי.

חינוך למצויינות

• כיתת מחוננים שש-שנתית מטעם משרד החינוך, הפועלת במסגרת בית הספר התיכון "מקיף ג'".
• בית ספר "לקט" - בתמיכת עיריית אשדוד פועל בעיר בית ספר ערב בשם "לקט" (ע"י עמותת תפ"מ) אשר מיועד לתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בית ספר זה מעניק לתלמידים חינוך ברמה גבוהה במקצועות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומחשבים. הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע לאחר שעות הלימוד של הבית הספר הרגיל בו לומדים התלמידים. ביה"ס "לקט" פועל במתחם ביה"ס התיכון "מקיף ז'".
• עמותה חינוכית "מופת" - השלוחה האשדודית של העמותה החינוכית "מופת" ששלוחותיה פרושות בהרבה יישובים בארץ. עמותה זו מעניקה לתלמידים העשרה בחלק ממקצועות הלימוד שנלמדים בבית הספר וכמו כן לימוד מקצועות נוספים אשר אינם נלמדים בבית הספר כלל. עמותת "מופת" באשדוד פועלת כמעט בכל בתי הספר העל יסודיים הממלכתיים בעיר.

פנימיות ובתי ספר עד שעות הערב

• בית הילדים "נווה גלים" - שוכן ברובע א'.
• מפתן "חרמון" - בית ספר המיועד לנערים ולנערות שלא השתלבו במסגרת חינוכית רגילה. בית הספר שוכן ברובע ה'.
• פנימיית "נווה הרצוג" - פנימייה דתית לאומית הנמצאת סמוך לאשדוד, ליד "מחלף אשדוד".

השכלה גבוהה

• המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון - מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: הנדסת חשמל ואלטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין והנדסת כימיה. המכללה שוכנת ברובע ב'.
• המכללה למנהל - מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי. המכללה שוכנת בקצה הצפוני של רובע ב'.
• האוניברסיטה הפתוחה - נקראת באשדוד גם בשם "מכללת אשדוד". סניף של האוניברסיטה הפתוחה אשר עוסקת בעיקר בלימודי מקצועות הומניים לתואר ראשון. סניף האוניברסיטה שוכן במתחם "המכללה למנהל".

בריאות ורפואה

בית חולים

נכון לשנת 2011, באשדוד לא קיים בית חולים והתושבים נעזרים בשירותיהם של מרכז רפואי ברזילי באשקלון ושל מרכז רפואי קפלן ברחובות.

בחודש אפריל שנת 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של קופת חולים "מכבי" במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד, אשר 25 אחוזים משירותיו יהיו פרטיים. בית החולים צפוי להתחיל להיבנות בתחילת שנת 2012 ברובע המיוחד בעיר (דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י').

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח הנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט'.

בשנת 2000 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד, אולם מאז אותה שנה הקמת בית החולים נדחית באשמת חוק ההסדרים.

בשנת 2008 החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית חולים ציבורי באשדוד והוציאה מכרז להקמתו. לצורך כך הממשלה איפשרה לחברות שונות להגיש מומעדות למכרז זה עד דצמבר 2010. בתחילה ניגשו למכרז מס' חברות, אך עם הזמן רובן החליטו דווקא להסיר את המועמדות שלהם. בסופו של דבר, החברה היחידה שניגשה למכרז היא חברת "אסותא" ‏^[6] אשר בבעלותה של קופת חולים "מכבי". כאמור, בסופו של דבר, חברה זו היא זאת שזכתה להקים את בית החולים הציבורי באשדוד.

מכונים רפואיים

• "מכון מור" - מכון המבצע בדיקות אורטופדיות, שדה ראייה, אולטרה-סאונד של השד ועוד. המכון שוכן ברובע הקריה.
• "אסותא" - מכון רפואי של "אסותא מרכזים רפואיים". מבצע בדיקות CT, דימות רפואי, אקו לב, מיפוי גוף, אולטרה-סאונד של השד ועוד. המכון שוכן במרכז "כלניות" ברובע ח'.
• "קולן" - מכון המתמחה בשמיעה ובדיבור. מבצע בדיקת שמיעה, בדיקת ליקויים בדיבור וטיפול בליקויי דיבור ומוכר מכשירים לשיפור השמיעה. המכון שוכן ברובע הקריה.
• "קליניקה סאן" - מכון המאבחן והמטפל בבעיות אורטופדיה, במחלות עור ועוד. כמו כן, ניתן לעבור כאן ניתוחים פלסטיים. המכון שוכן ברובע ה'.

תרבות

אולמות מופעים

• בית יד לבנים - אולם המופעים המרכזי של העיר הנמצא סמוך לבניין העירייה. הוא מכיל כ-400 מקומות. באולם מוצגים מחזות בעברית של התיאטראות המובילים בארץ, מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי, טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל וכן "טקס חלוקת פרסי אשדוד" הנערך ביום הולדתה של העיר.
• מתנ"ס "דיונה" - אולם מופעים השוכן בתוך מתנ"ס המשרת את תושבי הרובעים י' ו"ג. הוא מכיל כ-400 מקומות. באולם מוצגים הצגות לתלמידי בתי ספר בשעות הבוקר, מחזות בעברית, מופעי סטנד-אפ, קונצרטים של התזמורת הסימפונית אשדוד, מופע של בלט פאנוב אשדוד, מופעים ומחזות ברוסית של זמרים ולהקות מרוסיה ושכנותיה, מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי, טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה (בשפה יידיש) ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וכן פסטיבל להצגות יחיד בחודש דצמבר בכל שנה.
• "אודיטוריום נעים לתרבות" - אולם מופעים על שמו של מר רמי נעים ז"ל, לשעבר מנהל בית הספר מקיף ד'. הוא שוכן סמוך לבית הספר מקיף ד' ומכיל 389 מקומות. באולם מוצגות מחזות בעברית, ברוסית ובייידיש, קונצרטים, מופעי בלט וכן מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי.
• מתנ"ס "בית לברון" - אולם מופעים ותיק השוכן בתוך המתנ"ס של רובע ו'. הוא מכיל כ-200 מקומות. באולם מוצגים הצגות ילדים, מופעי שירה של זמרים, מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי וכן סרטי קולנוע בליווי הרצאה אחת לשבוע.
• אודיטורים "מונארט" - אולם מופעים השוכן בתוך מרכז מונארט לאמנויות. הוא מכיל כ-200 מקומות. האולם משמש לחזרות עבור תלמידי הקונסרבטוריון "אקדמא" וכן עבור מופעים של מוזיקה קלאסית.
• מתנ"ס ט' - אולם מופעים קטן השוכן בתוך מתנ"ס ט'. הוא יכול להכיל כ-120 צופים, אשר לרוב יושבים סביב שולחנות עם אוכל ושתייה. באולם מוצגים מחזות של שחקנים חובבים, הרצאות וסרטי קולנוע עם תרגום לרוסית.
• המרכז העירוני לנוער "קופף" - אולם מופעים קטן השוכן ברובע ב'.

אמנות

• מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן - המוזיאון הראשון שהוקם באשדוד. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע "עולמם של הפלשתים" המספרת על העיר אשדוד של תקופת התנ"ך ועל הפלשתים שגרו בה. כמו כן, מוצגות במוזיאון תערוכות אמנות המתחלפות אחת לכמה חודשים. המוזיאון שוכן ברובע ד' ברחוב השייטים.
• מוזיאון אשדוד לאמנות - המוזיאון נפתח בשנת 2003 והוא מעוצב כמבנה ספירלי בן שלוש קומות. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה. המוצגים בתערוכות דורשים מחשבה ודמיון כדי להבינם. כמו כן, ניתן למצוא במוזיאון את "הצוללת הירוקה" שהיא חדר בו לומדים מה ניתן לעשות כדי לשמור על איגות הסביבה. המוזיאון שוכן בתוך מרכז מונארט לאמנויות ברובע הקריה.
• תערוכות אמנות - תערוכות של ציורים וצילומים שהכינו אמנים מקצועיים וחובבים. רוב המוצגים מתאימים לקהל הרחב ולא צריך להיות אמן כדי להבינם. התערוכות מוצגות בבית העולה העירוני "איתן", במתנ"ס "דיונה" באודיטוריום ע"ש רמי נעים, במרכז מונארט לאמנויות ובגלריית "דואט" בקניון "לב אשדוד" והן מתחלפות אחת לכמה חודשים.
• בלט פאנוב אשדוד - להקת בלט שהוקמה על ידי האמן ולרי פאנוב ומנוהלת על ידו עד ימים אלו. להקת הבלט עורכת מופעי בלט קלאסיים באשדוד ובערים אחרות בארץ.
• קרקס "ארנה" - קרקס המבצע להטוטים, תרגילי תנועה אמנותיים וקסמים. הקרקס מורכב בעיקר מילדים. הקרקס מתאמן ברובע ג' באולם הספורט של ביה"ס "המגינים". הקרס עורך מופעים במועדים שונים במהלך השנה באולם האימונים שלו וגם בגנים ציבוריים בעיר, באולמות מופעים ובטיילת של חוף גנדי.
• קרקס "Circus Art" - קרקס המבצע להטוטים, תרגילי תנועה אמנותיים וקסמים. הקרקס מורכב בעיקר מילדים. הקרקס מתאמן ברובע א' במתנ"ס "עוזיאל", ברובע ט' במתנ"ס ט' וברובע ט"ו במתנ"ס "דקל".
• תיאטרון רחוב "ברמוזה" - תיאטרון המכשיר את השחקנים לשחק בתיאטרון רחוב הכולל קרקס, ג'אגלינג, הליכה על קביים וליצנות. התיאטרון יוצר הצגות ומיצגים שאיתם הוא מופיע באשדוד ובמקומות נוספים בארץ. התיאטרון ממוקם בקניון "לב אשדוד".
• ריקודי עם - ריקודי עם המלווים במוזיקה ובשירים המושמעים מרמקולים. הריקודים נערכים בחוף גנדי מדי יום שבת בצהריים בחורף או בערב בקיץ.

מוזיקה

• התזמורת הסימפונית אשדוד - התחילה את דרכה כ"התזמורת הקאמרית אשדוד" בשנת 1992 בתמיכת העירייה. בתזמורת למעלה מ-20 נגנים, תושבי אשדוד, המנגנים על כלים קלאסיים שונים בניצוחו של ואג פפיאן. התזמורת מנגנת מנגינות קלאסיות מכל הזמנים ועורכת קונצרטים למבוגרים ולילדים.
• התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד - תזמורת המנגנת מוזיקה בסגנון חבל ארץ אנדלוס שבדרום ספרד. התזמורת מופיעה באשדוד וכן בערים נוספות בארץ ומארחת פייטנים השרים לצידה. תזמורת זו היא תולדה של "התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד" שזכתה בפרס ישראל. היא התפצלה לשתי תזמורות קטנות יותר "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד" ו"התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון".
• קונסרבטוריון "אקדמא" - מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח משרד החינוך, הוקם בשנת 1966, ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים. הקונסברטוריון ממוקם במרכז מונארט לאמנויות.
• המרכז לפיוט ושירה - מרכז המכשיר צעירים ומבוגרים לשיר שירי תפילה וחזנות. תלמידי המרכז מבצעים את המופע "שירת הבקשות" בבתי כנסת שונים באשדוד במהלך השנה. המרכז ממוקם במתנ"ס "תקוותנו" ברובע ב'.
• מקהלות קשישים - מקהלות השרות בשפות עברית, יידיש, רוסית ואוקראינית. המקהלות מבצעות חזרות ומופעים לקהל במועדוני קשישים ובבתי עולה בעיר. נכון לשנת 2011 פועלות בעיר 6 מקהלות קשישים הקרויות בשמות: "עושה שלום", "אגדה", "אורכידאה", "הדס", "ווטרנים" ו"אל הדרך".
• מקהלות ולהקות ייצוג של ארגוני עולים - בעיר פועל ההרכב "סחלב שחור" ולהקה קווקאזית.
• להקות ילדים - בעיר פועלים מס' להקות ילדים אשר שרות בעברית, ברוסית ולעתים ביידיש וגם רוקדות:

1. להקת "פרחי אשדוד" בניהולה של יבגניה שור אשר מבצעת חזרות במתנ"ס ט'.
2. להקת "הלוואי" בניהולה של לריסה שילין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
3. להקת "שלומצ'יק" בניהולה של לריסה שיפרין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
4. להקת "קשת" אשר מבצעת חזרות ברובע ט' בבית התאחדות עולי בריה"מ.
5. להקת "תפוח בדבש" אשר מבמת חזרות ברובע י' במתנ"ס "דיונה".

• מרכז הרוק - מרכז המכיל מס' להקות רוק של בני נוער חובבים. בני הנוער מתנסים שם בנגינה על כלי נגינה המותאמים לרוק ובשירה המותאמת לרוק. מדי פעם הלהקות של המרכז הזה עורכות מופעי רוק לקהל הרחב. המרכז ממוקם בקניון "לב אשדוד" במתחם "שבלול".

ספריות ציבוריות

1. הספרייה העירונית ע"ש יוסף מאירהוף - הספרייה הגדולה ביותר בעיר הפועלת ברובע ב' בגן הציבורי "הלוחמים". הספרייה כוללת מדור להשאלת ספרי מבוגרים, מדור להשאלת ספרי ילדים, מדור עיון עם ספרי לימוד לכל הגילאים (לשימוש בתוך הספריה בלבד) וגם חדר אינטרנט. הספרייה מכילה ספרים בעברית, באנגלית, ברוסית ובצרפתית. ניתן להשאיל ספרים ללא תשלום.
2. ספריית ביה"ס מקיף ו' - שלוחה של הספרייה העירונית הפועלת ברובע י"א בביה"ס מקיף ו'.
3. ספריית "בית קנדה" - ספריה לקוראי רוסית הפועלת ברובע א' במרכז הקליטה "בית קנדה" בחסות אגף העלייה והקליטה של עיריית אשדוד. נכון לשנת 2011 הספרייה מכילה כ- 18,000 ספרים וביניהם ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, היסטוריה, יהדות, ספרי קודש מתורגמים לרוסית, מילונים ואנציקלופדיות. בספרים אלו ניתן לעיין בספרייה או להשאיל אותם לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
4. ספריית "בית העולה רובע ו' " - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע ו' בבית העולה בחסות החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. הספרייה מכילה ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. את הספרים ניתן להשאיל לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
5. ספריית "בית איתן" - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע י' בבית העולה "איתן" בחסות אגף העלייה והקליטה של עיריית אשדוד. נכון לשנת 2011 הספרייה מכילה כ- 8,000 ספרים וביניהם ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. בספרים אלו ניתן לעיין בספרייה או להשאיל אותם לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
6. ספריית "מתנ"ס ט' " - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע ט' במתנ"ס ט' בחסות החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. הספרייה מכילה ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. את הספרים ניתן להשאיל לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.

העשרת ידע

• המרכז להכשרת מבוגרים ברובע הקריה - מרכז חינוכי למבוגרים הכולל את:

1. "הקתדרה העממית אופק" המציעה קורסים הומניים כגון היסטוריה, תנ"ך, גאוגרפיה, אמנות, חברה וגם טיולים מודרכים בארץ במקומות היסטוריים.
2. אולפן לעברית עבור עולים חדשים.
3. "הקולג' הצרפתי" המלמד צרפתית.
4. קורסים וסדנאות בתחומים שונים המתחלפים מעת לעת.

• עמותת קית"ר (קהילה, יהדות, תרבות) במתנ"ס ד' - העמותה פונה לדוברי רוסית ומציעה להם הרצאות להעשרת הידע בתנ"ך וביהדות, פעילויות תרבותיות בחגי ישראל, טיולים מודרכים, מופעי מוזיקה קלאסית ושירה, מפגשים עם אמנים וקייטנת קיץ לילדים.
• "אקרופוליס החדשה" ברובע י"א - מרכז ללימודי פילוסופיה.
• הרצאות במתנ"ס "עוזיאל" ברובע א' - אחת לשבוע בשעות הבוקר נערכות הרצאות בשיתוף ארגון גמלאי צה"ל.
• הרצאות תורניות - הרצאות בנושאי יהדות, תורת הקבלה, זוגיות, פסיכולוגיה, אסטרולוגיה ועוד. הן מועברות על ידי הארגונים "הידברות" ו"ערכים" ונתמכות על ידי האגף לתרבות תורנית בעירייה. ההרצאות נערכות בערב, במועדים שונים במהלך השנה, במתנ"סים שונים בעיר ובאולמות מופעים בעיר.

פסטיבלים ואירועי תרבות מיוחדים

• ערב המימונה - ערב חגיגי לכבוד המימונה. האירוע כולל מוזיקה מרוקאית מסורתית, ריקודים של להקות רקדניות עירוניות וחלוקת דברי מתיקה (כולל מופלטות). האירוע מתקיים כל שנה באולם ספורט אחר בעיר.
• מימונה בפארק - אירוע זמר ים תיכוני לכבוד המימונה בו משתתפים זמרים ים-תיכוניים מהמובילים בארץ. האירוע מתקיים בפארק בן-גוריון.
• ערב יום העצמאות - מופעי בידור וזיקוקי דינור לכבוד יום העצמאות. לאורך שדרות הרצל ברובע הקריה מוצבות במות בהם מופיעים זמרים מהמובילים בארץ, הרכבים מוזיקליים, מוצגים מופעים לילדים ומוזיקה חסידית.
• צעדת יום הניצחון - צעדה לכבוד יום השנה לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית. באירוע משתתפים לוחמי מלחמת העולם השנייה כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. ראש העיר וחברי מועצת העיר מכבדים את הלוחמים בנוכחותם. הצעדה מתקיימת בבוקר ב-9 במאי או בסמוך אליו במרכז העיר (רחוב רוגוזין).
• צעדת יום ירושלים - צעדה לכבוד יום ירושלים בה משתתפים אנשי הציונות הדתית ואחרים הנושאים בידיהם את דגלי המדינה. הצעדה מתחילה במרכז תנועת הנוער "בני עקיבא" ברובע ה' וצועדת אל עבר רחבת העירייה ברובע הקריה. הצעדה נערכת ביום ירושלים בצהריים.
• פסטיבל תוצרת הארץ - פסטיבל זמר עברי המתקיים בהפקת החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים של העיר אשדוד, במהלכו נערכים מופעים של זמרים ישראליים ותיקים במתנ"סים ובאולמות מופעים בעיר. הפסטיבל מתפרס על פני שבוע שלם בחודש יולי כל שנה.
• פסטיבל צלילי הים - פסטיבל המתקיים בהפקת אגף תרבות עולים של החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים, החל משנת 2005 במוצאי שבת בחודש אוגוסט בחוף גנדי (הקשתות) בו מספר במות עם הצגות מוזיקליות: מוזיקה קלאסית, מוזיקה חסידית, מוזיקת ג'אז ועוד.
• פסטיבל "חלון לים התיכון" - מופע מוזיקה ישראלית פופולרית שמתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט למשך יומיים. הפסטיבל מתקיים באמפי-חוף הנמצא דרומית לחוף אורנים.
• פסטיבל היין - אירוע שהחל בשנת 2009 המארח עשרות יקבים מרחבי הארץ המציגים יינות ישראלים ויינות מחו"ל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורך פארק לכיש בו מתקיים הפסטיבל.
• יום יהדות גיאורגיה (גאורגיה) - מופע גדול המציג את התרבות הגיאורגית במיטבה עם שלל השירים והריקודים האוטנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באצטדיון הי"א העירוני ברובע א' והכניסה אליו חופשית.
• פסטיבל "עולים על הגל" - פסטיבל אמנותי של מוזיקה, שירה, אופרה, ריקודים ובָּלֵט הבא לתת ביטוי לתרבויות של העולים החדשים והוותיקים. הפסטיבל מתקיים במהלך שבוע אחד בעונת הסתיו בכל שנה.
• פסטיבל הג'אז הבינלאומי "Ashdod Super Jazz" - מופע ג'אז ענק בכיכובם של נגני ג'אז וזמרי ג'אז בינלאומיים ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי המפורסם ליאוניד פטשקה. הפסטיבל נערך יומיים ברצף בעונת הסתיו. המחירים לפסטיבל מסובסדים.
• תחרות בינלאומית לריקודים סלוניים ולטינו אמריקניים - נערכת באולם הספורט "הקריה" ברובע הסיטי בהשתתפות משלחות ושופטים מ 20 מדינות.

תנועות נוער

באשדוד מופעל מודל ראשוני לפיו מובילי תנועות הנוער הם חלק ממערך תחום הנוער של העיר ומובילים יחדיו את תחום תנועות הנוער בעיר.

את המודל עיצב והוציא אל הפועל יניב קקון לבקשתו ותמיכתו של ד"ר יחיאל לסרי, באפריל 2007, כאשר כיהן בתפקיד ממלא מקום ראש העיר והממונה על החברה העירונית לתרבות הפנאי והמתנ"סים.

באשדוד פועלות כיום שמונה תנועות נוער שונות, הפועלות בכ-30 שלוחות עירוניות. סך הכל חברים בהן כ-5,000 חניכים (נכון לסוף 2010).

• הצופים העבריים - שלושה שבטים: ברובע ד' - שבט הנחל, ברובע ט' - שבט אביב, בסיטי - שבט דותן.
• הנוער העובד והלומד - שלושה קנים: קן אשדוד מרכז, קן אשדוד דרום וקן אשדוד מזרח; בנוסף קיים סניף של "המחדשים" (האיגוד המקצועי לנוער), ומועדון "דרור".
• השומר הצעיר - שתי קנים: קן אשדוד העוגן-הפעיל בחלקה הדרומי של העיר וקן אשדוד צפון-הפעיל בחלקה הצפוני.
• בני עקיבא - שלוש שלוחות עירוניות.
• המחנות העולים - מחנה אחד, ברובע א'. כמו כן קיימת בעיר קומונה של גרעין בשנת שירות.
• עזרא - שתי שלוחות עירוניות ובדרך להקמת שלוחה נוספת.
• ארגון הנוער צמר"ת
• תנועת הנוער בנות בתיה - 12 שלוחות ברובע ז' בלבד.

ספורט

קבוצות ספורט

• כדורגל - קבוצת מועדון ספורט אשדוד (או בקיצור "מ.ס. אשדוד") משחקת בליגת העל בכדורגל ומייצגת את העיר. משחקי הבית של הקבוצה מתקיימים באיצטדיון הי"א ברובע א'.
• כדורסל - קבוצת הגברים של מכבי אשדוד, משחקת בליגת העל בכדורסל וקבוצת הנשים של מכבי אשדוד משחקת בליגת העל בכדורסל נשים, שתיהן מייצגות את העיר בענף זה. משחקי הבית של הקבוצה מתקיימים באולם הקריה ברובע סיטי. בנוסף, קיימות עוד שלוש אגודות כדורסל המשחקות בליגות הנמוכות. הפועל אשדוד, אליצור אשדוד ובית"ר אשדוד.
• כדוריד - הפועל אשדוד, קבוצת הגברים משחקת בליגת העל. וקבוצת הנשים משחקת בליגה הראשונה.
• שחייה אמנותית - בעיר פועלת קבוצת הפועל אשדוד, המתאמנת במתנ"ס בית לברון.
• שחייה תחרותית - אגודת מכבי אשדוד מגדלת שחיינים צעירים למצויינות.
• בדמינטון (כדור נוצה) - מכבי אשדוד מועדון ותיק ומוביל בארץ.
• טניס - מכבי אשדוד במספר מוקדים בעיר, בכל הגילאים.
• טניס שולחן (פינג פונג) - הפועל אשדוד מועדון טניס שולחן מהמובילים בארץ, מגדלת שחקני נוער ובוגרים למצוינות.
• כדורת (באולינג) - קבוצת "באולינג אשדוד" ממרכז הבאולינג באזור התעשייה וקבוצה נוספת של שחקנים המייצגים את העיר אשדוד אך האימונים שלהם מתקיימים בעיר ראשון לציון.

מקומות ללימוד ולקיום פעילויות ספורטיביות

• אצטדיון הי"א - אצטדיון הכדורגל הרשמי של העיר אשדוד, בו נערכים כל משחקי הכדורגל הביתיים של קבוצת "מ.ס. אשדוד" בליגת הכדורגל של המדינה. האצטדיון קרוי על שם י"א (11) הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. הוא שוכן ברובע א'.
• אצטדיון "רב תכליתי" - אצטדיון המשמש לקבוצות הנוער של הכדורגל בעיר. בעבר הוא שימש קבוצות בוגרים בעיר.
• היכל הספורט העירוני "הקריה" - אולם ספורט רחב ידיים המשמש בעיקר למשחקי כדורסל וכדוריד. לעתים נערכות בו תחרויות של ריקודים סלוניים. ההיכל שוכן ברובע הקריה.
• המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט - שלוחה באשדוד של המכללה האקדמית בווינגייט. שלוחת המכללה באשדוד מכשירה מדריכי חדר כושר, כדורסל, מחול אירובי, פילאטיס, התעמלות לגיל הרך ועוד. הלימודים העיוניים נערכים בכמה מתנ"סים בעיר והלימודים המעשיים מתקיימים בכמה אולמות ספורט וחדרי כושר בעיר.
• מגרשי ספורט בבתי הספר ובמתנ"סים - מגרשים המיועדים לכדורגל ולכדורסל. המגרשים משמשים את התלמידים בשעות הלימוד ובשעות אחה"צ חלק מהם פתוחים לקהל הרחב.
• חדרי כושר עירוניים - במתנ"ס "עוזיאל" ברובע א', במתנ"ס "טנה" ברובע ה', במתנ"ס "בית לברון" ברובע ו' ובמתנ"ס "חרצית" ברובע ח'. בעיר קיימים גם הרבה חדרי כושר פרטיים, אך לא נפרט אותם כאן.
• בריכות עירוניות - במתנ"ס "בית לברון" ברובע ו', במתנ"ס "חרצית" ברובע ח' ובסמוך לביה"ס "מקיף ב'" ברובע ב' (בריכה טיפולית).
• מגרשי טניס - במתנ"ס ד', במתנ"ס "בית לברון" ובמתנ"ס "עם שלום".
• שולחנות טניס שולחן (פינג פונג) - בחוף "מי עמי", בגן "אלישבע" ברובע א', בגן הציבורי "הלוחמים" ברובע ב', בגן הציבורי "בורדו" ברובע ד', בגן הציבורי ברובע ח', בגן הציבורי ברובע ט', בגן הציבורי "גולדה" ברובע י"א, בגן הציבורי "ספרא" ברובע י"ב, בחצר המחשקים של רחוב "שבט אשר" ברובע י"ב, בגן הציבורי ברובע י"ז, בפינה ירוקה ברחוב העצמאות ברובע הקריה.
• מרכז הבאולינג - מרכז גדול למשחק כדורת ("באולינג") המשמש למשחקי ליגה רשמיים ולמשחקים חובבניים לכלל הציבור.
• מועדון השחמט - מועדון העוסק במשחק החשיבה הספורטיבי "שחמט". לימוד המשחק מבוצע באמצעות שיעורים עיוניים ובאמצעות משחקים מעשיים. המועדון מכיל שולחנות משחק, ספרים ולוח קיר גדול עבור המדריכים. המועדון שוכן ברובע א' בסמוך לביה"ס "גאולים".
• המטווח העירוני - שוכן באזור התעשייה הקלה.
• מתקני כושר ציבוריים - מתקני כושר לחיזוק הגוף. מתקנים אלו הם מכניים ואינם צורכים חשמל. המתקנים פזורים בהרבה גנים ציבוריים בעיר בכמויות שונות וגם לאורך הקטע הדרומי של שדרות משה דיין. המוקדים בהם מרוכזים כלל מתקני הכושר האפשריים הם: הגן הציבורי שבין ביה"ס מקיף ג' לבין שדרות משה דיין ברובע ד', הגן הציבורי ברובע ח', הגן הציבורי ברובע י' בין הרחובות שמואל הנביא ודניאל הנביא והגן ציבורי "ספרא" ברובע י"ב.

אירועי ספורט עירוניים

• "מרוץ אשדוד" - ריצה עממית ותחרותית על גבי כביש ישר ורחב בעיר. המרוץ מארח אנשים, צעירים ומבוגרים, מאשדוד ומשאר חלקי הארץ, המעוניינים להתנסות בריצה ביחד עם קבוצת אנשים גדולה. המרוץ נערך פעם בשנה לאורכו של כביש משה דיין בעיר המקביל לים.
• הטריאתלון - המתקיים כבר עשרות שנים - הפך בשנת 2007 לתחרות "טריאתלון אשדוד", שזוכה להצלחה רבה. בשנת 2005 המרוץ נערך במסגרת המכביה ה-17.
• מרוץ אופניים - מרוץ אשר מתקיים באשדוד החל משנת 2005. במרוץ משתתפים מדי שנה כ-200 רוכבים מהארץ המתחלקים למקצים שונים: עממי, בוגרים, נערים, נערות ועוד. המרוץ מתקיים לאורך טיילת חוף הים (הקפה אחת 6.5 ק"מ).
• משחק כדורגל "בעד הנצחון" - משחק ידידות בכדורגל לכבוד יום הנצחון על גרמניה הנאצית. במשחק משתתפים מנחי טלוויזיה, מגישי רדיו ודיפלומטים. במשחק צופים לוחמי מלחמת העולם השנייה (ה"ווטרנים") ואורחים נוספים. המשחק מתקיים אחת לשנה בסמוך ליום הניצחון (9 במאי) ונערך במגרש הכדורגל אשר בפארק בן גוריון.
• צעדת הגמלאים - צעדה בהשתתפות גמלאים אשר מארגנת עיריית אשדוד על מנת להעלות בקרב האוכלוסייה המזדקנת את המודעות לאורח חיים בריא. הצעדה מתקיימת אחת לשנה באחד מימי הקיץ והיא עוברת בדרך המקבילה לקו החוף ומתסיימת ברחבת בית העיריה.

חופי רחצה מוכרזים

באשדוד ישנם שבעה חופי רחצה מוכרזים. להלן החופים באשדוד מצפון לדרום:

• חוף "מי עמי" - חוף הרחצה הצפוני ביותר בעיר והקרוב ביותר לנמל. החוף נמצא מערבית מרובע א'. החוף מכיל מתקני כושר ומתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף שוכנים אולמות אירועים, מסעדות, בניין "לה מימוניה" ובתי המלון "אשדוד ביץ'", "מיאמי" ו"אורלי".
• חוף "לידו" - החוף השני שנמצא מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" וכמה מסעדות. פעם בשבוע מגיע לחוף "השוק הפתוח" שהוא השוק הקלאסי הגדול ביותר בעיר.
• חוף "אורנים" - החוף הראשון בעיר שנהיה חוף רחצה מוכרז. החוף נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה נערך סמוך לחוף הפסטיבל "חלון לים התיכון".
• חוף "גנדי" (חוף "הקשתות") - החוף המרכזי של העיר. הוא שוכן מערבית מרובע ד'. החוף מכיל טיילת ומתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, בתי קפה ואולמות אירועים גדולים לחתונות ולשמחות משפחתיות. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה ובטיילת הרוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצעועים. מס' ימים בקיץ נערך בטיילת של החוף פסטיבל "צלילי הים".
• החוף הנפרד - חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי. החוף נמצא מערבית מרובע י"א. בשעות מסוימות החוף פתוח לגברים בלבד ובשעות אחרות הוא פתוח לנשים בלבד. החוף מכיל מתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
• חוף י"א - חוף הרחצה השני שנמצא מערבית מרובע י"א. בחוף ממוקמים מתקני שעשועים לילדים, מסעדה ושתי בתי קפה.
• חוף "הריביירה" - חוף הרחצה הדרומי ביותר בעיר. הוא נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרובעים ט"ו וי"ז. החוף מכיל מתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף נבנה בית מלון תיירותי ברמה של 5 כוכבים.

אתרי עניין

• מצודת "אשדוד ים" - מצודה אשר נבנתה בתקופה הערבית הקדומה (בין השנים 640 ל-1099 לספירה) והיא קרויה בערבית "קלעה אל-מינה" (שפירושה "מצודת הנמל"). המצודה היתה חלק מן העיר הקדומה "אשדוד-ים" או "אזוטוס פאראליוס" כפי שנקראת במקורות היסטוריים. המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות. שטחה הוא 40*60 מטר. הארכיאולוגים מעריכים שהכניסה למצודה היתה ממזרח. חלקה המזרחי של המצודה שימש לחדרי מגורים, חלקה הדרומי כלל חצר גדולה שכנראה שימשה כמקום לאורוות של הפרשים שהיו חלק מהחיילים ששמרו על החוף. המצודה ממוקמת ברצועת החוף של אשדוד, בין חוף י"א לבין חוף הריברייה.
• הדיונה הגדולה - שמורת טבע של חול, והיא אחת הבודדות שנותרו בארץ בשטח שבין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וגם זוחלים כגון הכוח האפור, חרדון החולות, מדברית פסים, נחש כיפה ומטבעון מדבר. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים. הדיונה הגדולה נמצאת מזרחית לרובע י"ג.

מונומנטים

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל:

• בבית יד לבנים עומדת אנדרטה המוקפת מים ועליה רשומים כל בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל מקום המדינה ועד ימינו.
• בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), עומדת אנדרטת אבן לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות (מבצע פלשת). היא הוקמה במקור כאנדרטה לאחד-עשר בני ראשון לציון מחיילי גדוד 52 של חטיבת גבעתי, שנהרגו במבואות אשדוד ב-9 בינואר 1948 (קרב סוכריר).
• בגן אלישבע ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אוניה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה.
• בסמוך לגן אלישבע, עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב1971 על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
• בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי אוניות המעפילים סטרומה ומפקורה
• בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 עובדי נמל אשדוד שנרצחו בפיגוע כפול ב-14 במרץ 2004. האנדרטה עשויה כגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים.
• על יד גשר עד הלום ניצב אובליסק לזכר החלל המצרי שהוקם במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

• 

  האנדרטה לחללי חיל הים בגן "אלישבע"

• 

  אנדרטת הנר לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל

• 

  אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד

• 

  אנדרטה לציון ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה בכיכר התנועה אשר בצומת הרחובות דוד המלך, עובד בן עמי והמייסדים

• 

  האנדרטה לזכר מעפילי סטרומה ומפקורה בצומת הרחובות משה דיין ורוגוזין

תיירות

תיירות באשדוד הייתה מועטת מאוד עד שנת 2000, למרות חוף הים של העיר באורך 8 קילומטר אשר בערים אחרות, דוגמת נתניה ואשקלון, שימש כמנוע לתיירות. בתחילת המאה ה-21 החלה עיריית אשדוד להשקיע בפרויקטים תיירותיים ובהם טיילת חדשה, ואגם מלאכותי באזור רובע המרינה הכחולה. בשנת 2009 נפתח באשדוד בית המלון הראשון אשר מנוהל על ידי רשת מלונות בינלאומית, ונכון לעכשיו (שנת 2010) בית המלון "La Costa" בתהליכי בנייה על חוף אשדוד. פיתוח התיירות באשדוד נעשה ביוזמת עיריית אשדוד לבדה ולא ביוזמה ארצית של משרד התיירות, אשר מצדו אינו רואה את אשדוד כיעד לפיתוח תיירותי לשנים הקרובות.

לעיר אשדוד מגיעים מדי קיץ תיירים, בעיקר מצרפת, אשר רכשו לעצמם דירות קיט ברחבי העיר.

ערים תאומות

• בורדו, צרפת
• טמפה, פלורידה, ארצות הברית
• באיה בלנקה, ארגנטינה
• ווהאן, סין
• זפורוז'יה, אוקראינה
• שפנדאו, ברלין, גרמניה
• באטומי, גאורגיה
• ברסט ליטובסק, בלארוס

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשדוד

אתרי מידע אודות אשדוד ומוסדותיה

• אתר עיריית אשדוד
• אתר החברה העירונית לפיתוח אשדוד - חפ"א
• אתר החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד
• אתר החברה העירונית לתיירות - "חופית"
• אתר נמל אשדוד
• אתר המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
• אתר ביה"ס "לקט"
• אתר קבוצת הכדורגל "מועדון ספורט אשדוד"
• אתר הקתדרה העממית "אופק"
• אתר עמותת קית"ר (ברוסית ובאנגלית)
• אתר המרכז העירוני לצעירים - "כיוונים"
• אתר הארגון "אשדוד מתעוררת"
• אתר מידע וחדשות (ברוסית)
• אתר מוזיאון אשדוד לאמנות
• אתר התזמורת הסימפונית אשדוד
• אתר התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד
• אתר המרכז לפיוט ושירה
• אשדוד 3D תמונות תלת ממד של אשדוד באתר "המימד השלישי"
• מיכאל יעקובסון: על בניין המשכן לאמנויות הבמה החדש בעיר, 27.04.11, Xnet

סרטונים

• סרט אודות העיר משנת 1965. בימוי: נתן גרוס
• סרט תיעודי על אשדוד בשנותיה הראשונות - צילומים נדירים ! המקור לסרט: ארכיון הסרטים היהודיים של שפילברג
• סרט תדמית על אשדוד בעברית
• סרט תדמית על אשדוד ברוסית

אתרי חדשות

• אתר "אשדוד news"
• אתר אשדודנט
• אתר Ashdod4u
• אתר העיתון "השבוע באשדוד"
• אתר Ashdod24 (ברוסית)
• אתר ASHDOD RU (ברוסית)
• אתר ASHRUS (ברוסית)

כתבות

• אביב באשדוד: החופשה שלכם כ"כ קרובה לבית, באתר ynet‏, 5 באפריל 2012
• שרידי מצודה מתקופת בית ראשון נמצאו באשדוד 02/2012 היסטוריה על המפה

הערות שוליים

קריאה נוספת

• ניסים כהן (2011). "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד". בתוך: ה. זובידה וד. מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר. עמ' 93-123.
• אביב באשדוד: החופשה שלכם כ"כ קרובה לבית

ראשי עיריית אשדוד
ראשי המועצה המקומית: דב גור | רוברט חיים | אבנר גרעין ראשי העירייה: אבנר גרעין | צבי צילקר | אריה אזולאי | צבי צילקר | יחיאל לסרי

מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון ·נפת באר שבע
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה בנגב · רמת חובב · שגב שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר