אשדוד

Disambig RTL.svgערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשדוד (פירושונים).
אשדוד
סמל עיריית אשדוד


סמל עיריית אשדוד

Flag of Ashdod.svg


דגל העיר אשדוד

Sails square, Ashdod, Israel.jpg


כיכר יוצאי סלוניקי (המפרשיות)

שם בערבית اشدود‎, إسدود
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי
גובה ממוצע ‎24‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב עיר בעלת 200 - 500 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 210,558 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,457 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 47,242 דונם
מיקום אשדוד
אשדוד
אשדוד
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4866
[1]
תל אשדוד
מבט על אשדוד ב-1957

אשדוד היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה בשנת 1956 והוכרזה כעיר בשנת 1968. העיר נמצאת לחוף הים התיכון, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגדרה.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמשת ערי פלשתים ששכנה באזור, ששמה נשמר גם בשם העיירה הערבית איסדוד. עוד מראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמלי העיר המובהקים כיום הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל (יחד עם נמל חיפה ונמל אילת).

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. ייחודה של אשדוד הוא בכך שהיא תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה כעיר בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

אשדוד העתיקה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – אשדוד (עיר פלשתית)

כשישה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נמצא אתר ארכאולוגי, תל אשדוד, ובו שרידים מהתיישבויות קדומות שהתקיימו באזור כבר בתקופה הפליאוליתית. במהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית, והוא אף מוזכר בתעודות אוגריתיות. במאה ה-17 לפנה"ס נזכרת אשדוד כעיר כנענית מבוצרת. במאה ה-14 לפנה"ס התנחלו בה הפלשתים והפכו אותה לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם. בשנת 950 לפנה"ס נחרבה במסע הכיבוש של פרעה סיאמון ושוקמה בשנת 815 לפנה"ס. זמן מה לאחר מכן נכבשה על ידי עוזיהו, ולאחר מכן על ידי סרגון השני, שהחריבה והגלה את תושביה. בשנת 605 לפנה"ס כבש אותה נבוכדנצר, ובשנת 539 לפנה"ס שוקמה על ידי הפרסים, אך נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון ששינה את שמה לאיזוטוס. העיר שגשגה תחת השלטון ההלניסטי, עד למרד החשמונאים - בשנת 147 כבש אותה יונתן הוופסי והחריב את מקדש דגון. חשיבותה נשמרה עד למאה השביעית, אז הוקמה אשדוד ים - אזוטוס פאראליוס - וחשיבותה של העיר דעכה.

ישוב ערבי

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – איסדוד

בשנת 1596 התקיים באזור כפר ערבי בשם איסדוד, שאוכלוסייתו מנתה 430 נפש. מיקומו על דרך הים הביא לעלייה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז התפתח היישוב לעיירה, ובה ח'אן. במלחמת העולם הראשונה הנמל הקטן שימש את הבריטים במתקפת 1917 והובאו לעיירה פועלים רבים ממצרים‏[1]. עד 1948 האוכלוסיה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והיישוב שימש מרכז עירוני לכפרים סביבה. במאי 1948, לאחר סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו כוחות חיל המשלוח המצרי והגיעו עד גשר עד הלום הסמוך. במהלך כל המלחמה התנהלו באזור קרבות. במהלך מבצע יואב כותרה העיירה הערבית, והכוחות המצריים נסוגו ב-28 באוקטובר 1948 ואיתם הרוב המכריע של תושבי העיירה. ביישוב נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך גורשו לעזה זמן קצר לאחר מכן.[2]

לאחר הקמת המדינה

שנות החמישים והשישים

בשנת 1955 נשלחה קבוצה של מודדים ומתכננים לאזור כדי לבחור מקום לתחנת כוח חדשה בדרום הארץ. למרות הקשיים החלה תחנת אשדוד א' לפעול ב- 1958 עם שתי יחידות של 50 מגוואט, אליהן נוספה מאוחר יותר בשנת 1963 יחידה של 50 מגוואט, (שנקראה לימים "אשכול א'"). עובדיה התגוררו ביישובי הסביבה .

ב-1 במאי 1956 נתן שר האוצר, לוי אשכול, אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ" – על ידי עובד בן עמי ופיליפ קלוצניק. קלוצניק היה נשיא ארגון בני ברית בארצות הברית ובן עמי היה יזם בתחום העיתונות, היהלומנות ובינוי הערים (הקים גם את נתניה ועמד בראש העירייה שלה).

ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים ממרוקו - בתחילת 1957 הצטרפו אליהם קבוצות עולים ממצרים והיישוב מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. הזיכיון כלל בנייה על שטח של 40,000 דונם ועם הקמת העיר הוכללו בו רק חלק מהשטחים שהוקצו בזיכיון‏[3]. בהמשך, בשנת 1968, הורחבה העיר והועברו אליה 6,000 דונם ממועצה אזורית חבל יבנה[4]. ביולי 1960 מונתה על ידי משרד הפנים המועצה המקומית הראשונה של העיר, בראשות דב גור.

בשנת 1963 נחנך בית משפט השלום בעיר. בינואר 1965 נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת החולים הכללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד, אך בית חולים זה לא הוקם. בשנת 1968 הוקם ביה"ס אורט ימי אשדוד שלאחרונה הוסב שמו ל"ביה"ס לקציני-ים אשדוד".

שנות השבעים והשמונים

מתחילת שנות ה-70 ואילך נשא התכנון אופי שכונתי, כאשר כל "רובע" משמש כיחידה עצמאית הכוללת מרכז מסחרי, מתנ"ס, בית ספר תיכון, בתי ספר יסודיים, תחנה לבריאות המשפחה וקופת חולים. ברובעים המזרחיים (רובע ח', רובע ו'), נבנו בריכות שחייה עירוניות. בהמשך בשנות ה-90 נבנה המרכז העירוני הראשי (מע"ר) ברובע הסיטי (מרכז העיר), ובו משרדי הממשלה, בתי הקולנוע, בית העירייה, תחנת האוטובוסים המרכזית, היכל הספורט העירוני וקריית התרבות והמרפ"ד (מרכזיה פדגוגית).

בשנת 1969 תשכ"ט נבנתה באזור ג', ישיבת גרודנא וסביבה שכונה דתית גדולה שנקראה קריית פוניבז'. ב-1970 הגיע לשכונה זו הרבי מפיטסבורג, הרב אבא לייפר, ואתו קהילה נכבדת של עולים דתיים מארצות הברית. היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. בקיץ 1972 תשל"ב הגיעו לשכונה זו עולים מגאורגיה. ההגעה התבצעה בשיירת אוטובוסים ארוכה, ובטקס מחולות וריקודים. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על שמירת שבת ודת, המשיכו ועברו לשכונות חדשות שנבנו עבורם (אזורים ה' ח' ו-ט').

שנות התשעים והלאה

ב-1990 החלה אשדוד להתפתח בתאוצה, בעיקר דרומה ומזרחה, לכיוון גשר עד הלום, באזור שהיה עד אז אזור-בר לא בנוי, ואוכלוסייה גדולה של העולים מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים התיישבה בעיר (בעיקר בשכונות ט', י' וי"ג). אזורי תעשייה ומסחר גדולים נפתחו, זו הייתה "תקופת הקניונים". ב-2001, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וההסתה האנטי-ישראלית על רקע האינתיפאדה השנייה, החלו יהודי צרפת לחוש מאויימים באנטישמיות; שכונות-עשירים גדולות נבנו עבורם ליד החוף, בסגנון שהזכיר את הריביירה הצרפתית, ואוכלוסייה עשירה החלה לנהור לעיר, דבר ששינה את פניה.

ב-1995 החלה התחדשות רכבת ישראל והיא החלה להסיע נוסעים לתחנת הנוסעים החדשה באשדוד. עד לאותה עת שימשה מסילת הרכבת להובלת מכולות מהנמל בלבד.

כחלק מתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות של 2008, הוחלף ראש העיר הוותיק צבי צילקר ביחיאל לסרי. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך מחלף עד הלום בכביש 4, ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.

עם פריצתו של מבצע עופרת יצוקה, התפוצצו לראשונה בעיר רקטות גראד, ששוגרו על ידי מחבלים פלסטינים מרצועת עזה. תושבת עיר נהרגה מטיל שנחת במרכז העיר. בנוסף אירעו פגיעות ישירות בבניינים מרכזיים בעיר. בהתלקחות שלאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל פגעו בעיר רקטות גראד אחדות וגרמו לפצועים ולנזק. בהסלמת מרץ 2012 שוב הייתה אשדוד מטרה לרקטות הפלסטיניות, אך רובן יורטו על ידי סוללת "כיפת ברזל" שהוצבה בסמוך לעיר.

אחת התוכניות הבולטות לעתיד היא בנייתו של בית חולים בעיר, לאור גודלה של אוכלוסיית אשדוד, המשתמשת בשירותי המרכז הרפואי קפלן ברחובות והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באשדוד 210,558 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 59.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 6,320 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

שלוש האוכלוסיות העיקריות בעיר כיום הן: צאצאים של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (קרוב ל-80,000 תושבים, הריכוז הגדול ביותר של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל‏[5]) והציבור החרדי על זרמיו השונים (שהוא השלישי בגודלו בארץ [דרוש מקור]). כמו כן, מתגוררים באשדוד עולים מאתיופיה וילדיהם, עולים מאמריקה הדרומית, מהודו ומצרפת.

שכונות העיר

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – רובעי אשדוד

העיר אשדוד מחולקת לרבעים. לכל רובע בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ט"ו) לפי סדר תכנונו, מלבד רובע הקריה ("הסיטי") ו"המרינה". בכל רובע באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו.

ראשי העיר וראשי המועצה

בית עיריית אשדוד

ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:

תעשייה

תעשיות עורף הנמל במבט ממעלה גבעת יונה
נמל אשדוד ותעשיות עורף הנמל במבט ממעלה גבעת יונה

באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הקלה, אזור התעשייה הכבדה ואזור התעשייה הצפוני. ממזרח לחלק הדרומי של אשדוד קיים אזור תעשייה "עד הלום". רבים חושבים בטעות שאזור תעשייה זה שייך לאשדוד ולכן קוראים לו "אזר התעשייה הדרומי", אך למעשה, הוא איננו שייך לאשדוד מכיוון שהוא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה.

באשדוד פועל מפעל אלתא המוכר מאוד בעיר.

בשנת 1958 הושלמה בניית תחנת הכוח אשכול א' באשדוד, אשר כללה שלוש יחידות: שתי יחידות בנות 50Mw, ויחידה אחת בת 45Mw (עם יכולת התפלת מי-ים).

בשנת 1965 עבר מפעל אלתא ממתחם בדק לאשדוד.

בשנת 1969 החלו לפעול באזור התעשייה שמול היישוב ניר גלים מפעלי הטקסטיל "רוגוזין". חברה זו סבלה קשיים בשל מירידת ערך הטקסטיל בתחילת שנות ה-80.

באותה שנה החלו לפעול באזור המפעלים הפטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. תושבי ניר גלים הסמוך טענו שבלולי התרנגולות הם רואים תופעות משונות של אפרוחים עם מוטציות, תמותה גבוהה, ואף של אנשים רבים מהרגיל החולים בסרטן. לאחר שבמשך שנים המאבק אותו ניהלו לא צלח, עזבו חלק מהתושבים את המשך פיתוח המשק החקלאי שלהם, ועברו לעבוד במפעלים שנגדם נלחמו.

בשנת 1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומעת שהופרט בשנת 2006 הוא בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד.

החל משנת 2004 פועלת תחנת הכוח אשכול באשדוד בגז טבעי אשר מסופק באופן ישיר מאסדה באתר "ים תטיס". האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז שבתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הוריד באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מתחנות הכוח מיום היווסדה.

התעשייה והמסחר בעיר מסתייעים בדרכי התחבורה המפותחות שלה ובמיוחד בנמל אשדוד.

מסחר

שווקים

מתחמי חנויות גדולות

קניונים

קניון "הסיטי"

הקניונים הראשונים באשדוד היו "הפורום" באזור התעשייה הקלה וקניון "לב אשדוד" ברובע ה'. ב"פורום" היו חנויות מסוגים שונים וביניהן חנות מזון גדולה וגם סניפי משרד הפנים, משרד מע"מ ומשרד המכס. לימים קניון "פורום" התרוקן כמעט מכל החנויות ונכון ליום זה בניין זה כבר לא משמש לקניון והוא מכיל רק את משרד המע"מ, משרד המכס וחנויות מעטות. ממוקם ברחוב הבנאים.
קניון "לב אשדוד" הוקם בשנת 1994 ופועל עד היום. מכיל חנויות בגדים, נעליים, תכשיטים, ספרים, כלי כתיבה, מוסיקה, קוסמטיקה, כלי נוי ומתנות, חנות מזון גדולה, סוכנות הדואר של רובע ה', בתי קפה ובמה להופעות קטנות. בקניון ישנם מקומות ייחודיים כמו רצפת קרח המיועדת להחלקה ומתחם "שבלול" המכיל מועדון למוסיקת רוק, מכון התעמלות וכושר, מרכז ייעוץ לנוער ותיאטרון רחוב. בעבר הקניון הכיל גם חנות חשמל ולקטרוניקה ובית קולנוע. ממוקם ברחוב יהודה הלוי פינת משה אבן עזרא.

תעסוקה

כעיר הרביעית בגודלה בישראל לאשדוד קיימת בעיית תעסוקה חריפה מאד.עיר זו מבססת את עיקר תעסוקת תושביה על ערי הלווין שלה כמו תל אביב,קריית גת,יבנה,באר שבע.עיר זו נחשבת כעיר תעשייה כבדה ותעשייה עתירת ידע יחידה שקיימת בה זו חברת אלתא שיושבת ברובע ג.אולם תעשיות תוכנה והיי טק אינן קיימות באשדוד ומעדיפות להתבסס בערים חזקות כמו ירושלים חיפה ותל אביב.מעצם מצב זה התעסוקה היחידה שיש לתושביה הוא עבודה בסופרים שיש בשפע או שירות לקוחות בחברות שונות כמו בזק סלקום הוט ואורנג'.אנשי הייטק משכילים שרוצים להתבסס בעיר נתקלים במצב שאין להם עבודה פה.האם ככה צריכה לתפקד עיר גדולה כמו אשדוד? היכן תעשייה עתירת ידע?.כל שוק התעסוקה פה מבוסס על קניונים וסופרים.תושבים משכילים ואיכותיים עובדים בערי הלווין של אשדוד ויוצאים כל בוקר בקווי החוץ של חברת ויאוליה או ברכבת ישראל. האם לצעירים איכותיים ומשכילים יש מה לחפש באשדוד או פשוט אשדוד מהווה תחנת מעבר לחיים טובים יותר?. מעצם היותה עיר זולה למחייה היא רק תחנת מעבר אבל מאידך אין פה תעשייה עתירת ידע כמו ביוקנעם חיפה ותל אביב אין פה לאיפה להתפתח ועיר זו היתה ותישאר תמיד עיר של אוכלוסיה חלשה.

לאחר קניונים אלו נבנו בעיר קניונים נוספים:

מרכזים מסחריים שכונתיים

כמעט בכל שכונות המגורים באשדוד קיים מרכזי מסחרי גדול אחד אשר מרכז אליו מדי יום את תושבי השכונה ותושבי שכונות אחרות אשר באים לקנות את המוצרים הבסיסיים לבית ועוד. המרכז המסחרי של השכונה הוא התוסס ביותר בשכונה והוא מהווה את סימן ההיכר המרכזי ביותר של השכונה. המרכזים המסחריים באשדוד נבדלים זה מזה בוותק, בצורת הבנייה, בגודל ובאופי החנויות והצרכנים.

  1. ברחוב רוגוזין היו גם משרדי חברות כח אדם, חברות סיעוד, עורכי דין רופאים עצמאיים וחנויות נוספות.
  2. בבניין המשרדים היו המועצה המקומית (לפני שאשדוד הוכרז כ"עיר") ובית קולנוע.
  3. ברחוב שבי ציון היתה התחנה המרכזית הראשונה של אשדוד.
  1. בבניין המשרדים היו העירייה, בית קולנוע ומשרדים רבים המשרתים את הציבור.
  2. השוק העירוני היה נקי ונוח לקניות.
  3. האוכלוסייה הייתה מכל המעמדות וזה השרה אווירה נעימה במרכז.

מתחמי קניות ייחודיים

תחבורה

אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 ודרומית לכביש 41. לעיר שתי כניסות במחלף אשדוד ובמחלף עד הלום. תחנת הרכבת אשדוד עד הלום שוכנת על מסילת לוד - אשקלון, ובנמל אשדוד תחנת קצה של רכבות משא.

נמל אשדוד

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. יש לציין שהנמל הוא חברה ממשלתית ולכן אין לעירייה סמכויות כלשהן לגביו. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת והוא משמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר כעבור שנתיים הוא הופעל לראשונה לפריקה וטעינה, עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".

בשנת 2005 נחנך באשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, ע"ש רפאל איתן שכיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה. איתן, שניהל את פרויקט ההקמה, נהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו של נמל אשדוד כשער כלכלי חשוב לישראל.

תחבורה ציבורית

תחנת הרכבת באשדוד

באשדוד ואליה מופעלים מספר פתרונות תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית:

חינוך והשכלה גבוהה

באשדוד מתגוררים כ-40,000 תלמידים המתפרשים על כ-85 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר.

חינוך יסודי

חינוך על יסודי

חינוך למצויינות

פנימיות ובתי ספר עד שעות הערב

השכלה גבוהה

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון-קמפוס אשדוד

בריאות ורפואה

בית חולים

נכון לשנת 2011, באשדוד לא קיים בית חולים והתושבים נעזרים בשירותיהם של מרכז רפואי ברזילי באשקלון ושל מרכז רפואי קפלן ברחובות.

בחודש אפריל שנת 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של קופת חולים "מכבי" במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד, אשר 25 אחוזים משירותיו יהיו פרטיים. בית החולים צפוי להתחיל להיבנות בתחילת שנת 2012 ברובע המיוחד בעיר (דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י').

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח הנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט'.

בשנת 2000 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד, אולם מאז אותה שנה הקמת בית החולים נדחית באשמת חוק ההסדרים.

בשנת 2008 החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית חולים ציבורי באשדוד והוציאה מכרז להקמתו. לצורך כך הממשלה איפשרה לחברות שונות להגיש מומעדות למכרז זה עד דצמבר 2010. בתחילה ניגשו למכרז מס' חברות, אך עם הזמן רובן החליטו דווקא להסיר את המועמדות שלהם. בסופו של דבר, החברה היחידה שניגשה למכרז היא חברת "אסותא" ‏[6] אשר בבעלותה של קופת חולים "מכבי". כאמור, בסופו של דבר, חברה זו היא זאת שזכתה להקים את בית החולים הציבורי באשדוד.

מכונים רפואיים

תרבות

אולמות מופעים

בית יד לבנים
היכל התרבות בבנייה בתכנון האדריכל חיים דותן

אמנות

מוזיאון אשדוד לאמנות
כיכר היובל - פסל עין השמש

מוזיקה

  1. להקת "פרחי אשדוד" בניהולה של יבגניה שור אשר מבצעת חזרות במתנ"ס ט'.
  2. להקת "הלוואי" בניהולה של לריסה שילין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
  3. להקת "שלומצ'יק" בניהולה של לריסה שיפרין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
  4. להקת "קשת" אשר מבצעת חזרות ברובע ט' בבית התאחדות עולי בריה"מ.
  5. להקת "תפוח בדבש" אשר מבמת חזרות ברובע י' במתנ"ס "דיונה".

ספריות ציבוריות

  1. הספרייה העירונית ע"ש יוסף מאירהוף - הספרייה הגדולה ביותר בעיר הפועלת ברובע ב' בגן הציבורי "הלוחמים". הספרייה כוללת מדור להשאלת ספרי מבוגרים, מדור להשאלת ספרי ילדים, מדור עיון עם ספרי לימוד לכל הגילאים (לשימוש בתוך הספריה בלבד) וגם חדר אינטרנט. הספרייה מכילה ספרים בעברית, באנגלית, ברוסית ובצרפתית. ניתן להשאיל ספרים ללא תשלום.
  2. ספריית ביה"ס מקיף ו' - שלוחה של הספרייה העירונית הפועלת ברובע י"א בביה"ס מקיף ו'.
  3. ספריית "בית קנדה" - ספריה לקוראי רוסית הפועלת ברובע א' במרכז הקליטה "בית קנדה" בחסות אגף העלייה והקליטה של עיריית אשדוד. נכון לשנת 2011 הספרייה מכילה כ- 18,000 ספרים וביניהם ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, היסטוריה, יהדות, ספרי קודש מתורגמים לרוסית, מילונים ואנציקלופדיות. בספרים אלו ניתן לעיין בספרייה או להשאיל אותם לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
  4. ספריית "בית העולה רובע ו' " - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע ו' בבית העולה בחסות החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. הספרייה מכילה ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. את הספרים ניתן להשאיל לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
  5. ספריית "בית איתן" - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע י' בבית העולה "איתן" בחסות אגף העלייה והקליטה של עיריית אשדוד. נכון לשנת 2011 הספרייה מכילה כ- 8,000 ספרים וביניהם ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. בספרים אלו ניתן לעיין בספרייה או להשאיל אותם לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.
  6. ספריית "מתנ"ס ט' " - ספרייה לקוראי רוסית הפועלת ברובע ט' במתנ"ס ט' בחסות החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. הספרייה מכילה ספרי רומנים לילדים ולמבוגרים, ספרי בריאות ורפואה, תזונה נכונה, מילונים ואנציקלופדיות. את הספרים ניתן להשאיל לאחר קניית מנוי במחיר סמלי.

העשרת ידע

  1. "הקתדרה העממית אופק" המציעה קורסים הומניים כגון היסטוריה, תנ"ך, גאוגרפיה, אמנות, חברה וגם טיולים מודרכים בארץ במקומות היסטוריים.
  2. אולפן לעברית עבור עולים חדשים.
  3. "הקולג' הצרפתי" המלמד צרפתית.
  4. קורסים וסדנאות בתחומים שונים המתחלפים מעת לעת.

פסטיבלים ואירועי תרבות מיוחדים

תנועות נוער

באשדוד מופעל מודל ראשוני לפיו מובילי תנועות הנוער הם חלק ממערך תחום הנוער של העיר ומובילים יחדיו את תחום תנועות הנוער בעיר.

את המודל עיצב והוציא אל הפועל יניב קקון לבקשתו ותמיכתו של ד"ר יחיאל לסרי, באפריל 2007, כאשר כיהן בתפקיד ממלא מקום ראש העיר והממונה על החברה העירונית לתרבות הפנאי והמתנ"סים.

באשדוד פועלות כיום שמונה תנועות נוער שונות, הפועלות בכ-30 שלוחות עירוניות. סך הכל חברים בהן כ-5,000 חניכים (נכון לסוף 2010).

ספורט

קבוצות ספורט

מקומות ללימוד ולקיום פעילויות ספורטיביות

אצטדיון הי"א במבט מדרום
האצטדיון ה"רב תכליתי"

אירועי ספורט עירוניים

חופי רחצה מוכרזים

מרכז לתרבות מרוקו המשמש גם כאולם אירועים בחוף "מי עמי"
מגדל השעון בחוף "לידו"
חוף "גנדי" ("הקשתות")

באשדוד ישנם שבעה חופי רחצה מוכרזים. להלן החופים באשדוד מצפון לדרום:

אתרי עניין

מצודת "אשדוד ים" במבט ממזרח
Magnify-clip.png
מצודת "אשדוד ים" במבט ממזרח
פנים המצודה
מחסני המצודה
הדיונה הגדולה

מונומנטים

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל:

תיירות

חוף אשדוד, כיכר המפרשים והמרינה לעת שקיעה

תיירות באשדוד הייתה מועטת מאוד עד שנת 2000, למרות חוף הים של העיר באורך 8 קילומטר אשר בערים אחרות, דוגמת נתניה ואשקלון, שימש כמנוע לתיירות. בתחילת המאה ה-21 החלה עיריית אשדוד להשקיע בפרויקטים תיירותיים ובהם טיילת חדשה, ואגם מלאכותי באזור רובע המרינה הכחולה. בשנת 2009 נפתח באשדוד בית המלון הראשון אשר מנוהל על ידי רשת מלונות בינלאומית, ונכון לעכשיו (שנת 2010) בית המלון "La Costa" בתהליכי בנייה על חוף אשדוד. פיתוח התיירות באשדוד נעשה ביוזמת עיריית אשדוד לבדה ולא ביוזמה ארצית של משרד התיירות, אשר מצדו אינו רואה את אשדוד כיעד לפיתוח תיירותי לשנים הקרובות.

לעיר אשדוד מגיעים מדי קיץ תיירים, בעיקר מצרפת, אשר רכשו לעצמם דירות קיט ברחבי העיר.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשדוד

אתרי מידע אודות אשדוד ומוסדותיה

סרטונים

אתרי חדשות

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ מבט ועוד מבט על ארץ ישראל. עמ' 56-59 ב.צ. קידר הוצ' משרד הבטחון 1991
  2. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949
  3. ^ שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון, דבר, 30 ביולי 1964
  4. ^ 6000 דונם סופחו לאשדוד, דבר, 22 באוגוסט 1968
  5. ^ http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/179/045.html
  6. ^ רוני לינדר-גנץ, הסתיים המכרז להקמת בית החולים באשדוד; המציעה היחידה - אסותא, באתר TheMarker‏, 16.12.2010

קריאה נוספת


ראשי עיריית אשדוד

ראשי המועצה המקומית: דב גור | רוברט חיים | אבנר גרעין
ראשי העירייה: אבנר גרעין | צבי צילקר | אריה אזולאי | צבי צילקר | יחיאל לסרי