אתאיזם יהודי

אתאיזם יהודי הוא אתאיזם בקרב יהודים. מאחר שהמונח "יהודי" מציין גם מוצא אתני ותרבות (ולא רק דת), המונח "אתאיזם יהודי" איננו אוקסימורון.

אתאיזם מאורגן בקרב יהודים במאה ה-20 עריכה

כתב-העת "אפיקוירעס". הכיתוב, באורתוגרפיה האל-עברית של היידיש הסובייטית, הוא "תורה היא הסחורה הטובה ביותר."

ארגונים אתאיסטיים וחילוניים יהודיים לדוגמה הם הבונד הסוציאליסטי בפולין בראשית המאה ה-20 והיהדות החילונית-הומניסטית בארצות הברית. גם האינטלקטואלים של תרבות היידיש הסובייטית, ששאפו לבסס לאום יידי במסגרת ברית המועצות וחלקם פעלו במסגרת הייבסקציה, היו חדורים רוח אתאיסטית.

אתאיזם בישראל עריכה

אפיקורוס 1 - שער קדמי

נכון ל-2005, בין 15% ל-37% מהאוכלוסייה בישראל הגדירו עצמם כאתאיסטים, כאגנוסטים, או כלא-מאמינים באלוהים.^[1] לפי סקר של עיתון הארץ מספטמבר 2015, 25% מאזרחי ישראל היהודים הגדירו עצמם כלא מאמינים באלוהים.^[2]

נושא האתאיזם שימש גם כנושא מרכזי בכתבי עת יהודים מסוימים וביניהם כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת היידי-סובייטי דער אפיקוירעס.

בתנועה הציונית עריכה

רבים ממנהיגי התנועה הציונית היו לא מאמינים או שהאמינו באל לא אישי (לא פרסונלי). למרות היותם לא מאמינים חלקם המשיכו לשמור מצוות דאורייתא (מהתורה), או רק מצוות לא תעשה כדוגמת אהרן דוד גורדון שבסוף ימיו קיים רק את מצוות אלו.

חוזה המדינה בנימין זאב הרצל הצהיר כי "האופן שאני רואה את אלוהים הוא שפינוזיסטי, והוא גם דומה לפילוסופיה של הטבע של המוניסטים. אלה שהמהות השפינוזיסטית היא בשבילי רפה מדי והאתר הלא-נתפס של המוניסטים הוא זוהר ומרחף מדי. ואולם אני יכול לדמות לעצמי רצון הנוכח תמיד, שהרי אני רואה שהוא פועל באי אלה תופעות. אני רואה אותו כפי שאני רואה את פעולת השריר".^[3]