אתלטיקה
אתלטיקה הוא ענף ספורט הכולל תחרויות ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה, ושילוב ביניהם בצורת קרב רב וידועה גם כ"מלכת הספורט". יש הנוהגים לכנותה אתלטיקה קלה להבדיל מאתלטיקה כבדה הכוללת את ענפי ההיאבקות, אגרוף והרמת משקולות.
היסטוריה
|
ערך מורחב – אתלטיקה במשחקים האולימפיים |
תחרויות אתלטיקה היו פופולריות מאוד כבר בעבר הקדום. היוונים הקדמונים הצטיינו באתלטיקה. ניצחון במשחקים האולימפיים העתיקים נחשב באתונה וספרטה הישג עצום המלווה ביוקרה רבה מאד. במאה ה-20 נערכות תחרויות האתלטיקה באצטדיונים פתוחים ובאולמות סגורים. התחרויות החשובות ביותר נערכות במגרשים פתוחים.
תחרויות אתלטיקה
תחרויות הריצה מתקיימות באצטדיון במסלול שהיקפו 400 מטר, או באולם במסלול שהיקפו 200 מ' (לעתים גם יותר). הריצות הקצרות (100 מטר באצטדיון או 60 מטר באולם) הן היחידות שמתבצעות בקו ישר. תחרויות הקפיצה והזריקה מתקיימות בשדה שבמרכזו או בצידיו של מסלול הריצה.
באתלטיקה מרבית התחרויות הן על בסיס אישי (למעט מרוץ שליחים). כלל המקצועות ושיאי העולם מופיעים בטבלה בהמשך הערך.
האתלטיקה המקצוענית
האתלטיקה כיום זוכה למספר סבבים מקצוענים בהם מתחרים מיטב האתלטים בעולם. הסבב החשוב ביותר בתחרויות האתלטיקה הוא סבב ליגת הזהב שהיא סבב תחרויות בינלאומי בו משתתפים אתלטים מכל רחבי העולם, ביניהם גם ספורטאים ישראלים. האתלטיקה מהווה את הענף המרכזי במשחקים האולימפיים. האתלטיקה העולמית מקיימת סבבים בינלאומים שבהם מתקימות תחרויות אתלטיקה רבות נוספות ובהן אליפויות עולם ואירופה הן באצטדיון והן באולם.
אתלטיקה באולימפיאדה היא התחרות הנחשבת ביותר. אחריה מגיעה אליפות העולם באתלטיקה ואליפות אירופה באתלטיקה.
תחרויות האתלטיקה הקלה נערכות באצטדיונים או באולמות מקורים כאשר מסלול הריצה עשוי תרכובת גומי, ברב המקרים מסוג רקורטן, המצמצמת את החיכוך של האטלטים עם המשטח ואף וייצרת להם מומנט בריצה. לאחרונה נשמעו טענות בקהיליית האתלטיקה כי חלק מהשיפור בתוצואת האצנים מקורן בשיפור המסלול, הקטנת החיכוך והגדלת המומנט אשר הוא מעניק לרצים, טענה דומה בסוגה לזו אשר נטענה לעניין חליפות השחייה לשחיינים.
האתלטיקה בישראל
ההישגים של האתלטיקה הישראלית דלים יחסית למרבית העולם המערבי. בין האתלטים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את אסתר רוט שחמורוב (ריצה למרחקים קצרים), דני קרסנוב ואלכס אברבוך (קפיצה במוט), רוגל נחום (קפיצה משולשת), קונסטנטין מטוסביץ' ודניאל פרנקל (קפיצה לגובה).
כשלושה סבבים מקצועים נערכים מדי חודש מאי בישראל. וכוללים תחרויות בכל מקצועות האתלטיקה הקלה במסגרת הליגה הבין אגודתית. אחת לשנה מתקיימת אליפות ישראל באתלטיקה קלה באצטדיון הדר יוסף. האחראי על חלוקת המשאבים בישראל הוא הוועד האולימפי הישראלי, והמוסד האחראי על האתלטיקה בישראל הוא איגוד האתלטיקה הישראלי.
מתקני האתלטיקה בישראל
תשתית מתקני האתלטיקה לאימונים ותחרויות בישראל מצומצמת יחסית. בישראל אין אולמות מקורים בעלי מסלולי אתלטיקה לאימונים או תחרויות אתלטיקה באולמות. לעומת זאת קיימים בישראל לא מעט מסלולי אתלטיקה במגרשים פתוחים המשמשים לרוב לאימון לחובבנים וכן מספר אצטדיונים המותאמים לאירוח תחרויות שכוללים יציעים לקהל ו-8 מסלולי ריצה תקניים (מגרשי האימונים בארץ מכילים לרוב 2-4 או 6 מסלולים בלבד).
אצטדיון האתלטיקה הראשון שנפתח בישראל הוא אצטדיון המכביה בתל אביב שנפתח ב-1932 לקראת המכביה הראשונה. אצטדיון אתלטיקה נוסף היה האצטדיון הלאומי ברמת גן שנפתח ב-1950 לקראת המכביה השלישית וכלל מסלולי אתלטיקה. בשני האצטדיונים בוטלו מסלולי האתלטיקה לפני זמן רב.
כיום אלו אצטדיוני האתלטיקה בישראל המיועדים לאימונים ותחרויות.
| שם | גודל | עיר | שכונה | פתיחה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| אצטדיון האוניברסיטה | 10,000 | ירושלים | גבעת רם | 1958 | זקוק לשיפוץ |
| אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף | 6,000 | תל אביב | הדר יוסף | 1982 | משמש לרוב האימונים המקצועיים והתחרויות |
| אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר | 2,600 | חיפה | נווה שאנן | 1996 | נמצא בהליך שדרוג הדרגתי של היציעים |
| אצטדיון האתלטיקה העירוני | 1,800 | ראשון לציון | נאות שקמה | 2012 | טרם נפתח, בתחרויות גדולות יתווספו לו עוד 5,000 מקומות ביציעים ניידים |
בישראל אין גם מרכזי ספורט רבים המאמנים באופן מקצועי ספורטאים אתלטיים. מבין המרכזים שכן קיימים ראוי לציין את מרכז הספורט הדר יוסף בתל אביב בו מתאמנים מרבית הספורטאים באולמות הספורט ומגרשי האימונים וכן בו נערכים מרבית תחרויות האתלטיקה הישראליות באצטדיון שבקומפלקס ותחרויות בענפי התעמלות מסויימים מתקיימות בהיכל הספורט שבמרכז.
שיאי עולם
אצטדיון פתוח
| מקצוע | מין | תוצאה | ספורטאי/ספורטאית | מדינה | מקום |
|---|---|---|---|---|---|
| 100 מטר | גברים | 9.58 שניות | יוסיין בולט |
 ג'מייקה
|
ברלין 2009 |
| נשים | 10.49 שניות | פלורנס גריפית ג'וינר |
 ארצות הברית
|
אינדיאנפוליס 1988 | |
| 110 מטר משוכות | גברים בלבד | 12.87 שניות | דאירון רובלס |
 קובה
|
אוסטרבה 2008 |
| 100 מטר משוכות | נשים בלבד | 12.21 שניות | יורדנקה דונקובה |
 בולגריה
|
סטארה זאגורה 1988 |
| 200 מטר | גברים | 19.19 שניות | יוסיין בולט |
ג'מייקה
|
ברלין 2009 |
| נשים | 21.34 שניות | פלורנס גריפית ג'וינר |
ארצות הברית
|
סיאול 1988 | |
| 400 מטר | גברים | 43.18 שניות | מייקל ג'ונסון |
ארצות הברית
|
סביליה 1999 |
| נשים | 47.60 שניות | מריטה קוך |
 מזרח גרמניה
|
קאנברה 1985 | |
| 400 מטר משוכות | גברים | 46.78 שניות | קווין יאנג |
ארצות הברית
|
ברצלונה 1992 |
| נשים | 52.34 שניות | יוליה פצ'ונקינה |
 רוסיה
|
טולה 2003 | |
| 800 מטר | גברים | 1:41:01 דקות | דיוויד רודישה |
 קניה
|
רייטי 2010 |
| נשים | 1:53.28 דקות | ירמילה קרטוכווילובה |
 צ'כוסלובקיה
|
מינכן 1983 | |
| 1500 מטר | גברים | 3:26.00 דקות | הישאם אל גרוז' |
 מרוקו
|
רומא 1998 |
| נשים | 3:50.46 דקות | קו יונשיאה |
 סין
|
בייג'ינג 1993 | |
| מייל | גברים | 3:43.13 דקות | הישאם אל גרוז' |
מרוקו
|
רומא 1999 |
| נשים | 4:12.56 דקות | סבטלנה מסטרקובה |
רוסיה
|
ציריך 1996 | |
| 3000 מטר מכשולים | גברים | 7:53.63 דקות | סעיף סעד שאהין |
 קטאר
|
בריסל 2004 |
| נשים | 8:58.81 דקות | גולנארה סאמיטובה |
רוסיה
|
בייג'ינג 2008 | |
| 5000 מטר | גברים | 12:37.35 דקות | קנניסה בקלה |
 אתיופיה
|
הנחלו 2004 |
| נשים | 14:11.15 דקות | טירונש דיבאבה |
אתיופיה
|
אוסלו 2008 | |
| 10000 מטר | גברים | 26:17.53 דקות | קנניסה בקלה |
אתיופיה
|
בריסל 2005 |
| נשים | 29:31.78 דקות | וואנג יונשיאה |
סין
|
בייג'ינג 1993 | |
| מרתון | גברים | 2:03:38 שעות | פטריק מקאו |
קניה
|
ברלין 2011 |
| נשים | 2:15.25 שעות | פאולה רדקליף |
 בריטניה
|
לונדון 2003 | |
| הליכה ל-20 ק"מ | גברים | 1:16.43 שעות | סרגיי מורוזוב |
רוסיה
|
סרנסק 2008 |
| נשים | 1:25.08 שעות | ורה סוקולובה |
רוסיה
|
סוצ'י 2011 | |
| הליכה ל-50 ק"מ | גברים בלבד | 3:34:14 שעות | דניס ניז'גורודוב |
רוסיה
|
צ'בוקסארי 2008 |
| 4X100 מטר | גברים | 37.04 שניות | קרטר, פרטר, בלייק, בולט |
ג'מייקה
|
טגו 2011 |
| נשים | 41.37 שניות | מילר, גינתר, אוארסוולד, גר |
מזרח גרמניה
|
קאנברה 1985 | |
| 4X400 מטר | גברים | 2:54.29 דקות | ואלמון, ווטס, ריינולדס, ג'ונסון |
ארצות הברית
|
שטוטגרט 1993 |
| נשים | 3:15.17 דקות | לדובסקאיה, נזרובה, פיניגינה ובריז'ינה |
 ברית המועצות
|
סיאול 1988 | |
| קפיצה לגובה | גברים | 2.45 מטר | חאבייר סוטומאייר |
קובה
|
סלמנקה 1993 |
| נשים | 2.09 מטר | סטפקה קוסטדינובה |
בולגריה
|
רומא 1987 | |
| קפיצה למרחק | גברים | 8.95 מטר | מייק פאוול |
ארצות הברית
|
טוקיו 1991 |
| נשים | 7.52 מטר | גלינה צ'יסטיאקובה |
רוסיה
|
לנינגרד 1988 | |
| קפיצה במוט | גברים | 6.14 מטר | סרגיי בובקה |
 אוקראינה
|
ססטריירה 1994 |
| נשים | 5.06 מטר | ילנה איסינבייבה |
רוסיה
|
ציריך 2009 | |
| קפיצה משולשת | גברים | 18.29 מטר | ג'ונתן אדוארדס |
בריטניה
|
גטבורג 1995 |
| נשים | 15.50 מטר | אינסה קראבץ |
אוקראינה
|
גטבורג 1995 | |
| הדיפת כדור ברזל | גברים | 23.12 מטר | רנדי בארנס |
ארצות הברית
|
קליפורניה 1990 |
| נשים | 22.63 מטר | נטליה ליסובסקאיה |
ברית המועצות
|
מוסקבה 1987 | |
| הטלת כידון | גברים | 98.48 מטר | יאן זלז'ני |
צ'כיה
|
ינה 1996 |
| נשים | 72.28 מטר | בארבורה ספוטקובה |
צ'כיה
|
שטוטגרט 2008 | |
| זריקת דיסקוס | גברים | 74.08 מטר | יורגן שולט |
מזרח גרמניה
|
נאובראנדבורג 1986 |
| נשים | 76.80 מטר | גבריאלה רינש |
מזרח גרמניה
|
נאובראנדבורג 1988 | |
| יידוי פטיש | גברים | 86.74 מטר | יורי סדיך |
ברית המועצות
|
שטוטגרט 1986 |
| נשים | 79.42 מטר | בטי היידלר |
 גרמניה
|
האלה 2011 | |
| קרב עשר | גברים בלבד | 9026 נקודות | רומן שברלה |
צ'כיה
|
גוטציס 2001 |
| קרב שבע | נשים בלבד | 7291 נקודות | ג'קי ג'וינר קרסי |
ארצות הברית
|
סיאול 1988 |
קישורים חיצוניים
| ענפי ספורט אולימפיים | ||
|---|---|---|
|