באג לייף
בָּאג לַיְיף (באנגלית: A Bug's Life; בתרגום חופשי: חייו של חרק) הוא סרט פנטזיה-הרפתקאות קומי אמריקאי בהנפשה ממוחשבת של פיקסאר ודיסני מ-1998. הסרט בוים על ידי ג'ון לאסיטר; נכתב על ידי אנדרו סטנטון, דונלד מקרי ובוב שו; והופק על ידי דרלה ק' אנדרסון וקווין רהר. הסרט הוא סרט ההנפשה הממוחשבת השלישי בהיסטוריה וסרטם השני של פיקסאר ווולט דיסני. הסרט מבוסס בחלקו על משל איזופוס "הצרצר והנמלה"[2].
 | |
| כרזת הסרט בעברית משנת 1998 | |
| בימוי |
אנדרו סטנטון, ג'ון לאסיטר  |
|---|---|
| הופק בידי |
דרלה ק' אנדרסון קווין רהר |
| תסריט |
אנדרו סטנטון, דונלד מקניירי ובוב שו על פי סיפור מאת: ג'ון לאסיטר אנדרו סטנטון ג'ו ראנפט |
| עריכה | לי יונקריץ' |
| שחקנים ראשיים |
דייב פולי ג'וליה לואי-דרייפוס קווין ספייסי היידן פנטייר פיליס דילר ריצ'רד קיינד דייוויד הייד פירס דניס לירי בוני האנט |
| מדבבים |
דייב פולי (Flik) ריצ'רד קינד (Molt) ג'ו רנפט (Heimlich) קווין ספייסי (Hopper) היידן פנטייר (Dot) ג'וליה לואי-דרייפוס (Atta) ג'ון רצנברגר (P.T. Flea) בוני האנט (Rosie) מייקל מקשיין (Tuck and Roll) פיליס דילר אדי מקלורג רודי מקדואל דייוויד הייד פירס דניס לירי בראד גארט אלכס רוקו מדלין קאן ג'ונתן האריס David Ossman |
| מוזיקה | רנדי ניומן |
| צילום | שרון קלהאן |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני ההנפשה של וולט דיסני ופיקסאר |
| חברה מפיצה | בואנה ויסטה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, DVD, בלו-ריי |
| הקרנת בכורה |
25 בנובמבר 1998 18 במרץ 1999 |
| משך הקרנה | 96 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט הרפתקאות, סרט ילדים |
| תקציב | $120,000,000[1] |
| הכנסות | $363,398,565[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו | bugslife |
| פרסים | ראו רשימה |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט מספר את סיפורו של פליק, נמלה אשר עובד במושבת נמלים שמחויבת לאסוף אוכל עבור החגבים, המאיימים על חיי המושבה. פליק שונא ללכת כהרגלי העדר ותמיד מנסה לפתור בעיות בדרך שונה ומיוחדת, מה שנתפס טפשי לאחרים. פליק מחליט לצאת למסע להשיג חרקים גדולים אשר יגנו על המושבה המפוחדת מפני החגבים הקרבים.
את פליק מדבב דייב פולי ולצידו מדבבים ג'וליה לואי-דרייפוס, קווין ספייסי, דניס לירי ועוד.
הסרט היה להצלחה קופתית עם הכנסות של $363,398,565[1], בנוסף לכך הוא דורג כסרט ה-5 ברווחיותו בשנת 1998[3]; הסרט היה גם להצלחה ביקורתית גדולה.
עלילה עריכה
אי הנמלים הוא מושבה של נמלים בראשות המלכה ובתה, הנסיכה אטה. בכל עונה הם נאלצים לתת אוכל לכנופיית חגבים בראשות הופר (קווין ספייסי). יום אחד, כשפליק (דייב פולי), אינדיבידואליסט וממציא, מפיל בטעות את ההנפקה לזרם עם ההמצאה האחרונה שלו, מכשיר לקטיף תבואה, הופר דורש מזון כפליים כפיצוי. כאשר פליק מציע ברצינות לבקש עזרה מחרקים חזקים אחרים, הנמלים האחרות רואות בכך הזדמנות להרחיקו ולשלוח אותו מעליהם.
ב"עיר החרקים", המהווה ערימה של אשפה מתחת לקרוואן, פליק שוגה בלהקה של חרקי קרקס (שפוטרו לאחרונה על ידי המנהל החמדן שלהם, פ.ט. פרעוש) בגלל החרקים הלוחמים שהוא מחפש. החרקים חושבים טועים שפליק סוכן כישרונות, ומקבלים את הצעתו לנסוע איתו חזרה לאי הנמלים. במהלך טקס קבלת פנים עם הגעתם, חרקי הקרקס ופליק מגלים את אי ההבנות ההדדיות שלהם. חרקי הקרקס מנסים לעזוב, אך מותקפים על ידי ציפור; תוך כדי בריחה הם מצילים את דוט, אחותה הצעירה של אטה, וזוכים לכבוד הנמלים בתהליך. לבקשת פליק הם ממשיכים את השימוש ב"לוחמים", כך שהלהקה תוכל להמשיך ליהנות מאירוח הנמלים. כששומעים שהופר מפחד מציפורים פליק יוצר ציפור מזויפת כדי להפחיד את החגבים. בינתיים, הופר מספר לחבורה שלו עד כמה הנמלים נהיות חזקות מהן ומדאיג שבסופו של דבר יתמרדו נגדן.
הנמלים מסיימות לבנות את הציפור המזויפת, אך במהלך חגיגה, פ. ט. פרעוש מגיע, מחפש את הלהקה שלו ומגלה שלא בכוונה את סודם. זועמים בגלל הונאתו של פליק, הנמלים מגלות אותו ומנסים נואשות לאסוף מזון להנפקה חדשה לחגבים. עם זאת, כאשר הופר חוזר לגלות את ההצעה הבינונית, הוא משתלט על האי ודורש את אספקת המזון החורפית של הנמלים, ומתכנן להתנקש בחיי המלכה לאחר מכן. דוט משכנעת את פליק ואת חרקי הקרקס לחזור לאי הנמלים.
לאחר שחרקי הקרקס מסיחים את דעתם של החגבים מספיק זמן כדי להציל את המלכה, פליק פותח את הציפור; בהתחלה החגבים האמינו, אבל פ. ט. פרעוש, שחושב שזו ציפור אמיתית, שורף אותה, חושף אותה כמרמה. הופר מכה את פליק כנקמה, באומרו כי הנמלים הן צורות חיים צנועות ושפלות שחיות לשרת את החגבים. עם זאת, פליק מגיב כי הופר חושש למעשה מהמושבה, מכיוון שהוא תמיד ידע מה הם מסוגלים, ומעורר את הנמלים ואת חרקי הקרקס להילחם בחגבים. הנמלים מנסות לשגר את הופר מאי הנמלים באמצעות תותח הקרקס של פ. ט. פרעוש, אבל פתאום מתחיל לרדת גשם. בתוהו ובוהו שלאחר מכן הופר משחרר את עצמו מהתותח וחוטף את פליק. לאחר שחרקי הקרקס לא מצליחים לתפוס אותם, אטה מצילה את פליק. כאשר הופר רודף אחריהם, פליק מפתה אותו לקן הציפור שהוא, דוט, וחרקי הקרקס נתקלו בהם קודם. מתוך מחשבה שהציפור היא עוד מרמה, הופר מתלה אותה לפני שהוא מגלה בבהלה שהיא אמיתית, ונלכד ונטרף על ידי האפרוחים שלה.
לאחר שהאויבים שלהם נעלמו, פליק שיפר את ההמצאות שלו יחד עם איכות החיים של אי הנמלים, הוא ואטה הופכים לזוג, והם נותנים לאחיו הצעיר של הופר - מולט וכמה נמלים ל- פ. ט. פרעוש להיות חברים חדשים בלהקתו. אטה ודוט הופכים בהתאמה למלכה והנסיכה החדשה. הנמלים מברכות את פליק כגיבור, ונפרדות מלהקת הקרקס, שמבטיחות לחזור בעתיד.
ביקורת חברתית עריכה
הסרט מציג את נושא הריבונות. כאשר הנמלים מיוצגים כעם נכבש ומדוכא על ידי החגבים, עליהם לשלם מיסים קשים ואף מועבדים בפרך דברים אשר גורמים לעיתים לפגיעה בהישרדותם של הנמלים. הנמלים עובדות יחדיו כדי להילחם בעם המדכא אותם ולהשיג את ריבונותם ועצמאותם כ"עם".
הדימוי של "נמלים" מתאר את האנשים הקטנים בעם ואף הדרך שבה חלק מהשליטים רואים את העם. אך הנמלים הקטנות יכולות להתאגד יחדיו והשיג את חירותם ועצמאותם כקבוצה אחת גדולה ומאוחדת.
הסרט מראה שמעמד הוא דבר יחסי, אשר לו פרספקטיבות שונות. מעמד הנמלים נמוך משל החגבים אך מעמד החגבים נמוך משל הציפורים.
הסרט מציג קבוצת עובדי קרקס, שהם סוגים שונים של חרקים, בעלי הבדלי חיצוניות, גישה, הרגלים, מנהגים ולעיתים שפה. אשר עובדים יחדיו למען מטרה אחת - ליצור אומנות ולבדר אנשים. הסרט מנסה לומר כי לאומנות יש את הכוח לשים את מעמדות, הבדלים ומלחמות בצד, ולהתרכז ביצירת דברים יחדיו.
שחקנים עריכה
| דמות | תיאור הדמות | מדבב/ת (אנגלית) | מדבב/ת (עברית) |
|---|---|---|---|
| פליק | הדמות הראשית בסרט, ממציא דברים מיוחדים אבל שאר הנמלים לא מתלהבים מהרעיונות שלו. לאחר שעורר את זעמם של החגבים הוא נשלח לחפש חרקי מלחמה. העלה רעיון מוצלח לבנות ציפור כדי להפחיד את החגבים. העניין הצליח אבל הפרעוש פי.טי. שרף אותה באמצעות "שלהבת המוות" שלו. | דייב פולי | תומר שרון |
| הנסיכה אטה | לומדת להיות המלכה, פוחדת מהופר שיעשה משהוא רע לאי הנמלים. הפכה למלכה לאחר התפטרותה של אמה עקב הגיל המתקדם. | ג'וליה לואי-דרייפוס | שרון שחל |
| הופר | הדמות הנבל בסרט, מנהיג את כנופיית החגבים, בסוף הסרט הוא נאכל על ידי הגוזלים של הציפור. | קווין ספייסי | יובל זמיר |
| פרנסיס | מושית השבע וחרק קרקס. סובל מכך שחושבים שהוא נקבה. | דניס לירי | אלון אופיר |
| דוט | האחות הקטנה של אטה. הנמלים האחרות לועגות לה, כיוון שהיא לא מצליחה לעוף אולם היא הצליחה לעוף, בסופו של דבר. הפכה לנסיכה, תפקיד שהיה שייך קודם לאחותה הגדולה אטה. | היידן פנטייר | שירלי וורטהיימר |
| המלכה | מכשירה את בתה, הנסיכה אטה, להיות מלכה. מגדלת כנימה בתור חיית מחמד. | פיליס דילר | תיקי דיין |
| מר סויל | נמלה, אחראי על ההצגות באי הנמלים. | רודי מקדואל | דב רייזר |
| ג'יפסי | חרק קרקס מסוג עש הצועני. אשתו של מני ועוזרת שלו בקרקס. | מדלין קאן | ליליאן ברטו |
| סלים | חרק קרקס מסוג מקלון. כועס על כך שהוא מלוהק תמיד כמקל. | דייוויד הייד פירס | יוסי טולדו |
| מני | חרק קרקס מסוג גמל שלמה. הקוסם של הקרקס. בעלה של ג'יפסי. | ג'ונתן האריס | יהודה אפרוני |
| היימליך | חרק קרקס מסוג זחל. אוהב לאכול הרבה. מדבר במבטא גרמני. | ג'ו ראנפט | חן אלון |
| פי.טי. | חרק מסוג פרעוש. מנהל הקרקס. | ג'ון ראטזנברגר | אייל ברטונוב |
| רוזי | עכבישה מסוג אלמנה שחורה, ה"מאלפת" של דים בקרקס. | בוני האנט | רמה מסינגר |
| דים | חרק קרקס מסוג חיפושית קרנפית. ה"חיה" של רוזי. | בראד גארט | גיל זמק |
| מולט | חגב, אחיו הקטן והקשקשן של הופר | ריצ'רד קיינד | עפרון אטקין |
הפקה עריכה
פיתוח עריכה
במהלך קיץ 1994 החלו פיקסאר בחיפוש אחר רעיונות לסרטים נוספים לאחר צאת "צעצוע של סיפור"[4]. הרעיון המקורי לסרט הגיע במהלך ארוחת צהריים משותפת של ג'ון לאסיטר, אנדרו סטנטון, ג'ו ראנף ופיט דוקטר[5]. לאסיטר וחבריו נמשכו לרעיון של חרקים כדמויות ראשיות, חרקים כמו צעצועים היו פשוטים באותה תקופה לעיבוד להנפשה ממוחשבת, סטנטון וראנף תהו אם יוכלו לכתוב סרט שגיבוריו הם חרקים והוא יבוסס בחלקו על "הצרצר והנמלה"[4]. סטנטון וראנף החלו לדון בעניין הסרט והחלו לחשוב על רעיונות, לאסיטר אהב את הרעיון והוא הציע מספר רעיונות[4]. הרעיון התבשל עד 1995 כשהחלו לעבוד על הסרט ברצינות[4].
במהלך ההקרנה המוקדמת של "צעצוע של סיפור" ביוני 1995 הובא רעיון הסרט למנכ"ל דיסני דאז מייקל אייזנר שאישר את הדבר והעביר אותו בתחילת יולי לדירקטוריון דיסני[4]. ב-7 ביולי 1995 אישרו דיסני את הפקת הסרט[6].
כתיבה עריכה
במשל "הנמלה והחגב" שעליו מבוסס הסרט החגב מבזבז את חודשי הקיץ והאביב בשירה בעוד הנמלה אוספת במהלך האביב והקיץ אוכל לחורף, כאשר מגיע החורף החגב מתחנן לאוכל מן הנמלה אך היא צוחקת עליו ומגרשת אותו[4]; אנדרו סטנטון וג'ו ראנף החליטו כי החגב פשוט יכול לגנוב את האוכל[4][7]. לאחר שסטנטון סיים את טיוטת התסריט הוא התחיל להטיל ספק באחד מוטיבי העלילה המרכזיים - כשחרקי הקרקס הגיעו למושבה לרמות את נמלים ונשארו לבסוף להילחם בהם[8]; הוא הרגיש שחרקי הקרקס היו דמויות דוחות ושקרניות ושזה לא מציאותי אם הם יישארו להילחם וישנו את אישיותם, גם הסיבה שבגללה החרקים נשארו לא הייתה מציאותית בשביל סטנטון[9]. סטנטון לא היו מרוצה מהתסריט כלל והוא החליט שהוא צריך שינוי גדול ובמיוחד בגישה[8]. סטנטון החל לעבוד עם ראנף ודונלד מקרי עם שינויים בתסריט וליטש מעט את התסריט יחד עם לאסיטר.
מוזיקה עריכה
| פסקול מאת רנדי ניומן | |
| יצא לאור | 27 באוקטובר 1998 |
|---|---|
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט הרפתקאות, סרט ילדים |
| אורך | 47:32 |
| חברת תקליטים | Walt Disney Records |
| הפקה |
דרלה אנדרסון, קווין רהר |
| | |
| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| Allmusic |  
|
| Empire Online |
|
הפסקול הופץ ב-27 באוקטובר 1998 על ידי חברת התקליטים Walt Disney Records[10]. שיר הנושא של הפסקול, "The Time of Your Life" ("זמן החיים שלך"), נכתב, הולחן ובוצע על ידי רנדי ניומן[10].
| באג לייף | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 1. | The Time of Your Life |
3:15 | |||||||
| 2. | The Flik Machine |
2:54 | |||||||
| 3. | Seed to Tree |
1:01 | |||||||
| 4. | Red Alert |
1:49 | |||||||
| 5. | Hopper and His Gang |
3:21 | |||||||
| 6. | Flik Leaves |
2:37 | |||||||
| 7. | Circus Bugs |
1:27 | |||||||
| 8. | The City |
2:34 | |||||||
| 9. | Robin Hood |
0:59 | |||||||
| 10. | Return to Colony |
1:33 | |||||||
| 11. | Flik's Return |
1:24 | |||||||
| 12. | Loser |
2:43 | |||||||
| 13. | Dot's Rescue |
4:00 | |||||||
| 14. | Atta |
1:08 | |||||||
| 15. | Don't Come Back |
1:07 | |||||||
| 16. | Grasshoppers' Return |
3:01 | |||||||
| 17. | The Bird Flies |
2:38 | |||||||
| 18. | Ants Fight Back |
2:14 | |||||||
| 19. | Victory |
2:33 | |||||||
| 20. | A Bug's Life Suite |
5:12 | |||||||
משך כולל: |
47:32 | ||||||||
קבלה עריכה
ביקורת עריכה
הסרט זכה לביקורות חיוביות בעיקר. באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט ציון של 92% המבוסס על 81 חוות דעת, קונצנזוס האתר החליט כי הסרט מבדר ומלהיב[11]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון של 77 המבוסס על 23 ביקורות[12]. טוד מקארתי ממגזין וראייטי שיבח את הסרט[13]. ב-ReelViews קיבל הסרט שלושה וחצי כוכבים ושובח[14]. רוג'ר איברט נתן לסרט שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה ושיבח אותו[15]. בעיתון לוס אנג'לס טיימס קיבל הסרט ארבעה כוכבים מתוך חמישה[16]. בעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל קיבל הסרט ארבעה כוכבים מתוך ארבעה והוא שובח רבות[17]. במגזין Time שובח הסרט ונכתב כי "עלילה בוגרת ויפה; דמויות מצוינות ומסודרות; בדיחות גדושות; רגש"[18]. במגזין Entertainment Weekly שובח הסרט ונכתב עליו כי "באג לייף יכול להיות הסרט המדהים ביותר שראיתי (מבקר הקולנוע)"[19]. ב-CNN נאמר על הסרט כי "באג לייף הוא סרט מושלם לחגים. הוא מכיל מסר אופטימי גדול... משעשע עבור מבוגרים וילדים"[20]. בעיתון שיקגו טריביון קיבל הסרט שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה[21]. בשונה מן השאר קיבל הסרט ביקורת שלילית בעיתון הוושינגטון פוסט[22].
הכנסות עריכה
הסרט גרף בארצות הברית $162,798,565 ו-$200,600,000 מחוץ לארצות הברית, ברחבי העולם כולו גרף הסרט $363,398,565[1]. בסוף השבוע הראשון שלו גרף הסרט $33,258,052 ודורג ראשון בקופות[23], הסרט שמר על דירוגו ראשון בקופות במשך שבועיים[24][25].
פרסים ומועמדויות עריכה
| רשימת פרסים ומועמדויות (להצגת הרשימה לחצו [הצגה]) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מדיות נוספות בזיכיון עריכה
משחק וידאו עריכה
אטרקציה בפארק השעשועים של דיסני עריכה
ערך מורחב – קשה להיות חרק!
לקריאה נוספת עריכה
- David Andrew Price, The Pixar Touch: The Making of a Company, 2008, הוצאת Alfred A. Knopf; ISBN 0-307-26575-7
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של באג לייף (באנגלית)
"באג לייף", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"באג לייף", באתר נטפליקס
"באג לייף", באתר AllMovie (באנגלית)
"באג לייף", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"באג לייף", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "באג לייף", באתר Metacritic (באנגלית)
- "באג לייף", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "באג לייף", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"באג לייף", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- באג לייף, באתר Turner Classic Movies (באנגלית)
- באג לייף, באתר Big Cartoon DataBase (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 באג לייף, באתר Box Office Mojo
- ^ Chris Gore, A Bug's Life (1998), באתר הניו יורק טיימס
- ^ 1998 Worldwide Grosses, באתר Box Office Mojo
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Price, עמוד 157
- ^ Price, עמוד 158
- ^ Price, עמוד 159
- ^ Pixar Animation Studios, official website, feature films, A Bugs Life, The inspiration
- ^ 1 2 עמוד 160
- ^ באג לייף, מהדורת ה-DVD, פרשנות הסרט
- ^ 1 2 iTunes – Music – A Bug's Life (An Original Walt Disney Records Soundtrack) by Randy Newman, באתר Itunes.apple.com, 23 באוקטובר 2001
- ^ באג לייף, באתר Rotten Tomatoes
- ^ באג לייף, באתר Metacritic
- ^ טוד מקארתי, באג לייף, באתר מגזין וראייטי, 29 בנובמבר 1998
- ^ James Berardinelli, באג לייף, באתר ReelViews, 25 בנובמבר 1998
- ^ רוג'ר איברט, באג לייף, באתר RogerEbert.Com, 25 בנובמבר 1998
- ^ Kenneth Turan, A Bug's Life – Movie Reviews, באתר Rotten Tomatoes
- ^ Peter Stack, "Bug's" Has Legs / Cute insect adventure a visual delight, באתר SFGate, 25 בנובמבר 1998
- ^ Richard Corliss, Cinema: Bugs Funny – TIME, באתר Content.time.com, 30 בנובמבר 1998
- ^ Owen Gleiberman, A Bug's Life Review, באתר Entertainment Weekly, 20 בנובמבר 1998
- ^ Paul Clinton, Review: 'A Bug's Life' hits a bulls-eye – November 20, 1998, באתר CNN, 20 בנובמבר 1998
- ^ Michael Wilmington, Movie Review: 'A Bug's Life Disney's Venture Into The Insect World Squashes 'Antz' – November 25, 1998, באתר שיקגו טריביון, 25 בנובמבר 1998
- ^ Stephen Hunter, 'A Bug's Life' (G), באתר וושינגטון פוסט, 25 בנובמבר 1998
- ^ Weekend Box Office Results for November 27–29, 1998, באתר Box Office Mojo
- ^ Weekend Box Office Results for December 4–6, 1998, באתר Box Office Mojo
- ^ Weekend Box Office Results for December 11–13, 1998, באתר Box Office Mojo
| הקודם: 1997: גברים בשחור |
פרס סטלייט – הסרט הטוב ביותר - אנימציה או מדיה מעורבת 1998: באג לייף |
הבא: 1999: צעצוע של סיפור 2 |