באז אולדרין
באז אולדרין (באנגלית: Buzz Aldrin; נולד ב־20 בינואר 1930 בשם אֶדְווִין יוג'ין אַלְדְרִין הבן, Edwin Eugene Aldrin Jr.) הוא אסטרונאוט לשעבר, שלקח חלק בתוכנית ג'מיני ובתוכנית אפולו. יחד עם ניל ארמסטרונג ומייקל קולינס, השתתף באפולו 11, בה נחת האדם לראשונה על הירח. היה האדם השני שהלך על הירח, לאחר ניל ארמסטרונג.
.jpg) | |
| באז אולדרין | |
| לידה |
20 בינואר 1930 (בן 94) גלן רידג', ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאי |
| השכלה |
|
| עיסוק בעבר | טייס קרב בחיל האוויר האמריקאי |
| תקופת השירות | 1963–1971 (כ־8 שנים) |
| דרגה | קולונל בחיל האוויר האמריקאי |
| זמן שהייה בחלל |
12 יום, שעה ו־52 דקות שהייה במסלול סביב הירח= 59 שעות, 30 דקות ו-25.79 שניות |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 4 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית |
8 שע' ו-4 דק' שהייה על פני הירח= 21 שעות, 31 דקות ו-20 שניות |
| ביוגרפיה בנאס"א | באז אולדרין |
| משימות | |
| ג'מיני 12, אפולו 11 | |
  | |
| עיטורים | |
    | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אולדרין נולד בניו ג'רזי. אביו היה טייס בצבא ולחם במלחמת העולם הראשונה. יש לו שתי אחיות מבוגרות ממנו: מדליין ופאי אן. בתיכון שיחק בנבחרת הפוטבול. ביוני 1951, סיים את לימודי התואר הראשון בהנדסת מכונות בהצטיינות מהאקדמיה הצבאית וסט פוינט.
אולדרין היה טייס קרב במלחמת קוריאה במטוסי F-86 סייבר. במהלך 66 גיחות הפיל שני מטוסי מיג-15. לאחר מכן היה מדריך תותחנות אווירית בבסיס חיל האוויר "נליס" בנבדה. בין 1956 ל־1959 היה מוצב בטייסת 22 בבסיס חיל האוויר האמריקני בביטבורג, גרמניה, שם הטיס מטוסי F-100.
בתום שירותו חזר ללימודי דוקטורט באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, בתחום חבירה מאוישת בחלל. הטכניקות שפיתח בתחום החבירה החללית שימשו בכל משימות נאס"א, על פי האתר האישי שלו[1].
שירות בנאס"א עריכה
בשנת 1962, הגיש אולדרין בקשה להצטרף לנאס"א במסגרת הקבוצה השנייה ונדחה. באוקטובר 1963, הגיש בקשה להצטרף לקבוצה השלישית והתקבל. כצוללן חובב, הביא לפיתוח אימוני האסטרונאוטים מתחת למים כהדמיה של חוסר משקל.
ב־1966 טס עם ג'יימס לוֹוֶל בג'מיני 12, האחרונה בחלליות ג'מיני. במהלך הטיסה ביצע פעילות חוץ רכבית בה צילם כוכבים וגם את עצמו במה שנחשב לסלפי הראשון בחלל[2][3]. היה טייס גיבוי של אפולו 8.
ב־16 ביולי 1969 שוגר אולדרין כטייס מודול הירח בחללית אפולו 11, ויצא אל פני הירח בעקבות ניל ארמסטרונג, למשך שעתיים ורבע. בכך הפך לאדם השני בהיסטוריה שצעד על הירח, והראשון שצולם שם. את תמונתו, אחת מהמפורסמות במאה ה-20, צילם חברו למסע, ארמסטרונג. הוא עזב את נאס"א ב־1971.
לאחר נאס"א עריכה
בתום שירותו התמנה למפקד בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר בבסיס חיל האוויר אדוארדס, ושירת בתפקיד זה עד 1972.
בתחילת שנות ה־70 סבל מהתמכרות לאלכוהול, אותה תיעד בספרו "לחזור לכדור הארץ". הוא התגבר עליה, וכיום הוא מסייע לנגמלים אחרים.
ב־1988, על פי העיתון USA Today[4], או בתחילת שנות ה־80, על פי האתר הרשמי שלו[5], שינה את שמו באופן רשמי מאדווין יוג'ין אולדרין הבן לבאז אולדרין. באז היה כינוי שהדביקה לו אחותו הצעירה בילדותה, משום שהתקשתה לבטא את המילה Brother ("אח" באנגלית), ובמקום זאת אמרה Buzzer ("באזר"). במהלך השנים התקצר "באזר" ל"באז".
בשנת 1989, בשנת העשרים לנחיתה על הירח, פרסם את ספרו "גברים מכדור הארץ" (קטע מתוך הלוחית שהשאירו על הירח), בו תיעד את המרוץ לחלל בין ארצות הברית לברית המועצות מנקודת מבטו. בשנת 1993 רשם פטנט על תחנת חלל קבועה שתכנן. לאחר מכן הקים את חברת "סטארקראפט בוסטרס", העוסקת בתכנון טילים לשימוש חוזר, ואת קרן "שרספייס" (ShareSpace), המקדמת את נושא תיירות החלל. הוא ממשיך לקדם את הפרטת הגישה לחלל, במאמרים, ספרים ונאומים שהוא נושא באירועים שונים.
השתתף בתפקיד משני בסרט "אפולו 11", שהופק בשנת 1996, ששיחזר את המהלכים שקדמו למשימה ההיסטורית.
בשנת 2002 מונה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש כחבר בוועדה הנשיאותית לבדיקת עתיד תעשיית האירוספייס האמריקאית, בראשות בוב ווקר (אנ'), חבר קונגרס לשעבר. באותה שנה גם חבט בפניו של בארט סיברל, אחד הטוענים הראשיים שארצות הברית מעולם לא נחתה על הירח, לאחר שזה קרא לו שקרן ופחדן. המשטרה לא הגישה כתב אישום נגד אולדרין.
ב-12 באוקטובר 2015, השתתף אולדרין בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שנערך בירושלים וסיפר על חוויותיו ושירותו בנאס"א[6].
ב-26 ביולי 2016 השתתף בתוכנית לימודי חלל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית SSP16 שהתקיימה בטכניון, ובו סיפר על אפולו 11 ואת "מסלול מחזורי למאדים" שהוא מקדם, מסלול המאפשר תנועה קבועה בין כדור הארץ ומאדים. אולדרין הוא נגיד אוניברסיטת החלל הבינלאומית[7]. בדצמבר אותה שנה, הוא הצטרף לקבוצת מטיילים שביקרו בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט באנטארקטיקה. הוא חלה ופינו אותו.
חיים אישיים עריכה
בדצמבר 1954 נישא לג'ואן ולהם נולדו שלושה ילדים: ג'יימס, ג'ניס ואנדרו. הם התגרשו ב-1974. בדצמבר 1975 נישא לבוורלי ואן זיל והם התגרשו ב-1978. בפברואר 1988 נישא ללואיס קנון. הם התגרשו בדצמבר 2012. ב-20 בינואר 2023, יום הולדתו ה-93, פרסם אולדרין בחשבון הטוויטר שלו כי נישא, בפעם הרביעית, לאנקה פאור.
אותות ועיטורים עריכה
- מדליית החירות הנשיאותית, 1969.
- פרס רוברט היינליין, 1996.
- מדליית הזהב של הקונגרס, 2009.
- מדליית השירות המצוין של חיל האוויר (פעמיים).
- אות לגיון ההצטיינות.
- צלב התעופה המצוינת (פעמיים).
- מדליית האוויר (שלוש פעמים).
ועוד מספר אותות מהשירות הצבאי ומארגונים אחרים.
מחווה והערכה עריכה
בסרט "צעצוע של סיפור" העניקה פיקסאר את השם לדמות באז שנות-אור בהשראת שמו של באז אולדרין. הרעיון למחווה בא מתוך רצון להוקיר את שמו של אולדרין, כאיש השני שרגליו צעדו על הירח, כאשר את רוב התהילה קיבל ניל ארמסטרונג (בהיותו הראשון שצעד על הירח).
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של באז אולדרין (באנגלית)
באז אולדרין, ברשת החברתית פייסבוק
באז אולדרין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
באז אולדרין, ברשת החברתית אינסטגרם
באז אולדרין, ברשת החברתית Goodreads- באז אולדרין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- באז אולדרין באתר נאס"א (באנגלית)
- תוכנית ליישוב מאדים שפרסם אולדרין במגזין פופיולר מכניקס
- ארז מיכאלי, ספיריטס: איש על הירח, באתר וואלה!, 5 במרץ 2014
- ynet, הוצאות הנסיעה של באז אלדרין לירח נחשפות, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ האתר של באז אולדרין
- ^ באז אולדרין: אני צילמתי את הסלפי הראשון בחלל
- ^ קנת' צ'אנג, Rarely Seen Images From Space Including the ‘Best Selfie Ever’, באתר ניו יורק טיימס, 23 בפברואר 2015
- ^ Buzz Aldrin's book for kids
- ^ שאלות ותשובות באתרו הרשמי
- ^ ירון דרוקמן, באז אולדרין בי-ם: ניל דרך ראשון על הירח כי הוא היה קרוב יותר לדלת, באתר ynet, 12 באוקטובר 2015
- ^ אבי בליזובסקי, באז אולדרין, האסטרונאוט השני שנחת על הירח ונגיד אוניברסיטת החלל מציג: מסלול מחזורי למאדים, באתר "הידען", 31 ביולי 2016