רבי אבא בר פפי
רבי אבא או רבי בא בר פַּפַּי (נפטר בשנת 375) היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי, חי ופעל במאה ה-4.
רבותיו וחבריו עריכה
רבי אבא בר פפי מוזכר רק בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הנובעים ממנו, והם המקור לידיעות אודותיו.
בענייני אגדה היה תלמידו של רבי לוי ועמיתו של רבי יהושע דסכנין. מימרות רבות משל רבי לוי מובאות בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הנובעים ממנו בשם שניהם. הוא גם מסר דברי הלכה בשם רבי חמא בר חנינא[1], רבו של רבי לוי.
למד עם רבי יודן ורבי מנא מפי רבי יוסי בר זבידא[2]. והיה גם חברם של רבי אבא מרי[3] ורבי יצחק בר נחמן[4].
מובאים בשמו מאמרי הלכה ואגדה במקומו במקומות שונים בתלמוד הירושלמי.
זיהויים נוספים עריכה
יש המשערים שהוא רבי אבא הכהן בר פפא, שנהג להימנע מללכת בדרך על יד קבוצות גדולות של בני אדם בדרך כדי לא להטריחם לקום מפניו, ורבי יוסי בר זבידא אמר לו שעדיף לו לעבור בפניהם ולא ללכת בדרך אחרת כדי להביא אותם ביראת שמים בקימתם מפניו. הרב הימן מונה את רבי אבא הכהן בר פפא כאמורא בפני עצמו[א].
הרב אהרן הימן דוחה את האפשרות שהיה בנו של רב פפי, כי רבי אבא פעל בתקופת פריחה של ישיבות ארץ ישראל, ואילו בימי רב פפי כבר חרבו ישיבות ארץ ישראל, והמרכז התורני כולו עבר לבבל.
לקריאה נוספת עריכה
- שלום (בן יחזקאל) אלבק, ר' אבא בר פפא, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 96–97, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב אהרן הימן, "ר' אבא בריה דר' פפי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יחיאל מיכל גוטמן ודוד יוסף בורנשטיין, "אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּפֵּי", אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א', בעריכת יעקב קלצקין, הוצאת אשכול, ברלין-ירושלים 1929, עמ' 44, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא בריה דר' פפי", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 6
- הרב יהודה אדרי, "ר' אַבָּא בְּרֵיהּ דר' פַּפַּי", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 27, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים עריכה
- וילהלם בכר, "אבא בר פפי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
ביאורים עריכה
- ^ לא ייתכן שמדובר ברבי אבא בר פפא בן הדור השלישי כיוון שרבי יוסי בר זבידא חי בדור החמישי
הערות שוליים עריכה