בבטו

בבטו
	בבטו, 2010
מידע אישי
לידה	16 בפברואר 1964 (בן 60); סלבדור שבברזיל
שם מלא	ז'וזה רוברטו גאמה דה אוליביירה
גובה	1.78 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1981 ; 1981 - 1983	ויטוריה ; באהיה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2009–2010	אמריקה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'וזה רוברטו גמה דה אוליביירה (פורטוגזית: José Roberto Gama de Oliveira; נולד ב-16 בפברואר 1964), הידוע בכינוי בבטו (Bebeto), הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ברזילאי, שזכה עם נבחרת ברזיל במונדיאל 1994. כיום הוא חבר פרלמנט ריו דה ז'ניירו.

בבטו הוא יליד סלבדור, ברזיל. הוא החל את הקריירה ב-1983 בקבוצת ויטוריה מברזיל, ושיחק בין היתר בדפורטיבו לה קורוניה וסביליה מהליגה הספרדית. בנוסף שיחק במספר מועדונים בברזיל, וכן ביפן, מקסיקו וערב הסעודית, עד שפרש ממשחק פעיל בשנת 2002.

בבטו ממוקם במקום ה-5 בטבלת כובשי כל הזמנים של נבחרת ברזיל, לאחר שכבש 39 שערים עבור הנבחרת.

קריירת משחק עריכה

בבטו החל את הקריירה המקצועית כשחקן נוער של קבוצת באהיה, וכעבור חודש בלבד עבר לקבוצת הנוער של ויטוריה, במדיה גם ערך את הופעות הבכורה שלו בקבוצת בוגרים.

הוא זוהה ככישרון גדול והוחתם על ידי קבוצת הפאר הברזילאית פלמנגו, במדיה שיחק 6 שנים. למרות ההצלחה הקבוצתית והזכייה באליפות בעונתו הראשונה בקבוצה, בבטו כמעט ולא קיבל דקות משחק. בזכייה באליפות ריו ז'ניירו ב-1986 ובאליפות של 1987, כבר היה לו חלק משמעותי יותר, ובסך הכל בבטו כבש 34 שערים ב-80 הופעותיו בפלמנגו.

מפלמנגו עבר בבטו בשנת 1989 לקבוצת ואסקו דה גאמה, וסייע לה לזכות באליפות כבר בעונתו הראשונה במועדון, אליפות ראשונה לקבוצה לאחר 15 שנים. ב-4 שנותיו במועדון כבש בבטו 28 שערים ב-53 הופעות.

לקראת עונת 1992/1993 בליגה הספרדית, עבר בבטו לתחנה הראשונה בקריירה שלו מחוץ לברזיל, קבוצת דפורטיבו לה קורוניה. הקבוצה חזרה שנה קודם לכן לליגה הבכירה בספרד לראשונה מאז 1973, וסיימה את העונה במקום ה-17.

כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בבטו כבש 29 שערים וזכה בתואר מלך השערים של הליגה, ולה קורוניה הדהימה כשסיימה את העונה במקום ה-3, כשקודמות לה רק ברצלונה וריאל מדריד.

עונה לאחר מכן, ב-1993/1994, לה קורוניה ניצבה בפני זכייה ראשונה והיסטורית באליפות, כשהובילה את הטבלה ערב המחזור האחרון, ונזקקה לניצחון מול ולנסיה. במהלך המשחק נשרק כדור עונשין מ-11 מטר לזכות לה קורוניה דקות ספורות לסיום המשחק. בבטו, אחד הבועטים הקבועים של הקבוצה (אחרי דונאטו, שלא היה על המגרש באותו הזמן), סירב לקחת את הבעיטה. מירוסלב דג'וקיץ' ניגש לבעוט במקומו והחמיץ, והמשחק הסתיים בשוויון 0-0. בעקבות כך, ברצלונה זכתה באליפות בזכות הפרש שערים עדיף על לה קורוניה.

עונה לאחר מכן, שוב סיימה הקבוצה במקום השני בליגה, הפעם אחרי ריאל מדריד, אך בגביע המלך הקבוצה נחלה הצלחה מרובה, וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על ולנסיה. בבטו פתח בהרכב הקבוצה במשחק הגמר.

לאחר עונתו הרביעית והפחות מוצלחת בקבוצה, שהסתיימה במקום ה-9 בטבלה, עזב בבטו בחזרה לברזיל, לקבוצת פלמנגו, בה שיחק בעבר.

בארבע העונות בלה קורוניה קבע בבטו מספר הישגים היסטוריים במועדון. בסך הכל, כבש בבטו 86 שערי ליגה ב-131 הופעות במדי הקבוצה, והוא מלך שערי הליגה של הקבוצה בכל הזמנים. הוא כבש 13 שערים במשחקי הקבוצה באירופה, והוא מדורג שלישי בטבלת מלך שערי הקבוצה באירופה בכל הזמנים. הזכייה בתואר מלך השערים בעונתו הראשונה, הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שחקן הקבוצה זוכה בתואר, כשמאז זכו שני שחקנים נוספים בתואר כששיחקו בקבוצה (דייגו טריסטן ורוי מקאיי).

לאחר 15 משחקים בלבד בפלמנגו, חזר השחקן לספרד, הפעם לקבוצת סביליה, אך הוא ערך בשורותיה רק 5 הופעות ליגה, ומעולם לא כבש לזכותה. ממנה חזר השחקן למועדון נעוריו, ויטוריה.

ב-1997, לקראת משחק הגביע הבין-יבשתי מול בורוסיה דורטמונד מגרמניה, החתימה קבוצת קרוזיירו את בבטו, יחד עם שני שחקנים נוספים (דוניזטי מקורינתיאנס וגונסאלבס מבוטפוגו), למשחק אחד בלבד. השלושה פתחו בהרכב ושיחקו במשך כל המשחק, אך קרוזיירו נוצחה 2-0.

בבטו, שרצה לשמור על יכולת גבוהה כדי לייצג את ברזיל במונדיאל 1998, חזר לוויטוריה, וממנה עבר לבוטפוגו. יכולתו במועדונים אלו סייעה לו להיכלל בסגל הנבחרת. לאחר שתי עונות במועדון, שוב עזב השחקן את ברזיל, הפעם לקבוצת טורוס נזה ממקסיקו. לאחר קדנציה קצרה בקבוצה, שכללה 8 הופעות ליגה בלבד, עבר השחקן ליפן, שם שיחק במדי קאשימה אנטלרס, שאומנה אז על ידי שותפו להתקפת פלמנגו בתחילת הקריירה, זיקו. אף על פי שתרם רק שער אחד ב-8 הופעות ליגה, קבוצתו זכתה באליפות יפן באותה העונה.

החלוץ שב בפעם האחרונה לברזיל, ושוב למועדון נעוריו ויטוריה, אך זמן קצר אחר כך חזר לשתף פעולה עם שותפו להתקפת הנבחרת, רומאריו, בקבוצת ואסקו דה גאמה.

את קריירת המשחק סיים בבטו בקבוצת אל-איתיחאד הסעודית, ופרש ממשחק פעיל בשנת 2002, בגיל 38.

נבחרת ברזיל עריכה

בבטו הוא אחד הכובשים המצטיינים בתולדות נבחרת ברזיל. הוא ממוקם שישי בטבלת כובשי כל הזמנים של הנבחרת עם 39 שערים, והיה בסגל הנבחרת בשלושה טורנירי מונדיאל שונים: 1990, 1994 ו-1998.

הוא זכה עם נבחרת ברזיל הצעירה באליפות העולם בכדורגל עד גיל 20, בטורניר שנערך במקסיקו בשנת 1983. במהלך הטורניר הוא כבש שער אחד. שנתיים אחר כך הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, אך עקב התחרות בסגל, נותר מחוץ לסגל לקראת מונדיאל 1986.

כעבור שנתיים נוספות, באולימפיאדת סיאול (1988), זכה בבטו במדליית כסף לאחר שנבחרת ברזיל הפסידה בגמר לברית המועצות. בבטו כבש בטורניר שני שערים. בטורניר זה החל שיתוף הפעולה עם שותפו לחוד, רומאריו, שכבש 7 שערים בטורניר. שנה לאחר מכן, הוביל את נבחרת ברזיל לזכייה בקופה אמריקה לאחר 40 שנים, כשסיים כמלך שערי הטורניר עם 6 שערים. בזכות הופעותיו הטובות בטורניר, ביחד עם הופעותיו בעונה זו במדי אלופת ברזיל ואסקו דה גאמה, ובטורניר מוקדמות מונדיאל 1990, זכה השחקן בתואר כדורגלן השנה באמריקה הדרומית.

במונדיאל הראשון שלו, איטליה 1990, נפצע בבטו לפני המשחק מול קוסטה ריקה (המשחק השני של הנבחרת בשלב הבתים), ולא תרם בטורניר שהסתיים בהדחה בשמינית הגמר. ארבע שנים אחר כך, כבר היה אחד השחקנים הטובים והדומיננטיים בטורניר מונדיאל 1994 בארצות הברית, כשחלק את חוליית ההתקפה עם רומאריו, כבש בטורניר 3 שערים, והיה מהגורמים הבולטים בזכייתה של ברזיל בתואר אלופת העולם.

במהלך המונדיאל בבטו התפרסם גם בזכות "תנועת העריסה" - מספר ימים לפני משחק רבע הגמר מול הולנד נולד הילד השלישי של בבטו, מתאוס. בבטו כבש שער במהלך המשחק, ומיד לאחר הכיבוש רץ לעבר קו החוץ, הושיט ידיו קדימה ונענע עריסה דמיונית, כשרומאריו ומאזיניו מצטרפים אליו. תנועה זו הפכה נפוצה ופופולרית בקרב שחקנים החוגגים הולדת ילד יחד עם כיבוש שערים.

בבטו חזר לארצות הברית שנתיים אחר כך, באולימפיאדת אטלנטה (1996), כשהצטרף לנבחרת האולימפית של ברזיל. בבטו סיים כמלך שערי הטורניר בצוותא עם הרנן קרספו מארגנטינה, עם 6 שערים. 3 משעריו בטורניר נכבשו במשחק על המקום השלישי מול פורטוגל, בו ניצחה ברזיל 5-0 וזכתה במדליית ארד.

בבטו זכה עם ברזיל בגביע הקונפדרציות בשנת 1997, אף על פי שלא היה שחקן הרכב בטורניר. במונדיאל 1998 בצרפת, בו הפסידה ברזיל את התואר לצרפת בגמר שהסתיים בתוצאה 3-0, שחזר בבטו את ההישג מהמונדיאל הקודם, ושוב כבש 3 שערים, והעמיד את מאזן שעריו בגביע העולם על 6 שערים.

ההפסד בגמר לצרפת היה הופעתו האחרונה בנבחרת ברזיל, ואחרי הטורניר הוא פרש מהנבחרת עם 75 הופעות במאזנו.

לאחר הפרישה עריכה

קריירת האימון של בבטו הייתה קצרה מאוד, וכללה פחות משנה בלבד. הוא מונה למאמן אמריקה מריו דה ז'ניירו ב-16 בדצמבר 2009, אך פוטר על ידי מי שהיה שותפו לחוד הנבחרת, והחזיק בתפקיד המנהל המקצועי של המועדון, רומאריו, ב-14 בפברואר 2010^[1].

באוקטובר 2010 נבחר בבטו לפרלמנט של ריו דה ז'ניירו מטעם מפלגת העבודה הדמוקרטית^[2].

תארים עריכה

פלמנגו

ואסקו דה גאמה

אליפות ברזיל: 1989

דפורטיבו לה קורוניה

ויטוריה

אליפות באהיה: 1997

קאשימה אנטלרס

נבחרת ברזיל

תארים אישיים

מלך שערי אליפות ריו דה ז'ניירו: 1988, 1989
מלך שערי הקופה אמריקה: 1989
כדורגלן השנה באמריקה הדרומית: 1989
מלך שערי הליגה הברזילאית: 1992
מלך שערי הליגה הספרדית: 1992/1993

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא בבטו בוויקישיתוף

פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
סברינה גרימברג, "יש לנו הזדמנות מיוחדת, אסור לפספס אותה", באתר ynet, 10 ביוני 2014

הערות שוליים עריכה

^ תומר גנור, ברזיל: רומאריו פיטר את בבטו מאמריקה, באתר ynet, 14 בפברואר 2010
^ רומאריו נבחר לקונגרס הברזילאי, באתר ynet, 5 באוקטובר 2010

נבחרת ברזיל – אולימפיאדת סיאול 1988 (מדליית כסף)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 בטיסטה • 4 ריקרדו גומש • 5 אדמיר • 6 מאזיניו • 7 ואלדו • 8 ג'ובאני • 9 אדמאר • 10 קארקה • 11 רומאריו • 12 זה קרלוס • 13 אנדרה קרוס • 14 וינק • 15 אלויסיו • 16 מילטון • 17 נטו • 18 ז'ואאו פאולו • 19 אנדראדה • 20 בבטו • מאמן: סילבה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1989 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 מאזיניו • 3 מאורו גלבאו • 4 אנדרה קרוז • 5 ברנקו • 6 ריקרדו גומש • 7 בבטו • 8 ג'ובאני • 9 ואלדו • 10 טיטה • 11 רומאריו • 12 אקאצ'יו • 13 ז'וסימאר • 14 אלדאיר • 15 אלמאו • 16 כריסטובאו • 17 דונגה • 18 רנאטו • 19 בלטזאר • 20 סילאס • 21 צ'ארלס • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1990
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו גומז • 4 דונגה • 5 אלמאו • 6 ברנקו • 7 ביסמרק • 8 ואלדו • 9 קארקה • 10 סילאס • 11 רומאריו • 12 אקצ'יו • 13 מוזר • 14 אלדאיר • 15 מילר • 16 בבטו • 17 רנאטו גאוצ'ו • 18 מאזיניו • 19 ריקרדו רוצ'ה • 20 טיטה • 21 מאורו גלבאו • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1998 (מקום שני)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 ג'וניור באיאנו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 אמרסון • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 זה קרלוס • 14 גונזלבס • 15 אנדרה קרוז • 16 זה רוברטו • 17 דוריבה • 18 לאונרדו • 19 דנילסון • 20 בבטו • 21 אדמונדו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל

[1] תומר גנור, ברזיל: רומאריו פיטר את בבטו מאמריקה, באתר ynet, 14 בפברואר 2010

[2] רומאריו נבחר לקונגרס הברזילאי, באתר ynet, 5 באוקטובר 2010

[1]

[2]