בונה קנדי
הבונה הקנדי (שם מדעי: Castor canadensis; ידוע גם כבונה אמריקני) הוא מין מכרסם גדול ממשפחת הבוניים הנפוץ באמריקה הצפונית, ובמאה האחרונה גם הובא על ידי האדם לאמריקה הדרומית ולצפון אירואסיה. הוא המכרסם הגדול ביותר בצפון אמריקה והמכרסם השני בגודלו בעולם אחרי הקפיבארה.
 בונה קנדי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| תת־סדרה: | דמויי בונה |
| משפחה: | בוניים |
| סוג: | בונה |
| מין: | בונה קנדי |
| שם מדעי | |
 Castor canadensisקאל, 1820 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
| |
ייחודו של הבונה הקנדי הוא בכושרו לבנות סכרים, בקתות ותעלות מגזרי עצים ובוץ בערוצי נהרות, שבהם הוא מסתתר מפני טורפיו. מערכות הסכרים והבקתות שהוא בונה גדולות ומרשימות בהיקפן, והופכות את הבונה לאחד ממהנדסי הסביבה המפורסמים בעולם החי.
פיזיולוגיה עריכה
אורכו הממוצע של הבונה הקנדי הוא 60–80 סנטימטרים ללא הזנב, כשהאחרון מוסיף עוד כ-25 עד 45 סנטימטרים לאורך הכולל. משקל הבונים ממין זה, ללא תלות בזוויג, נע בין 15 ל-25 קילוגרמים, אך נרשמו גם פרטים במשקל של מעל ל-40 קילוגרמים. פרוותם עבה, משולבת עם שיער לבידוד, וצבעה נע בין חום כהה לצהוב-אפור. רגליהם קצרות ושחורות וכף רגלם מונה חמש אצבעות עם טפרים חדים במיוחד. זנבם רחב, שטוח, נטול שערות ומכוסה קשקשים גדולים.
התאמות לבניית סכרים עריכה
ראשו של הבונה הקנדי גדול מאוד יחסית לגופו ושיניו מגיעות לאורך של כ-15 סנטימטרים. ארבע שיניו החותכות גדלות לאורך כל חייו של הבונה, והאמייל שלהן עבה מאוד. הן משמשות את הבונה לחיתוך עצים. לבונה יש גם שתי בלוטות ייחודיות הנקראות "בלוטות בונה". הן ממוקמות קרוב למעי הגס, והן מפרישות חומר בעל ריח חזק שבו הבונים משתמשים על מנת לסמן לבונים אחרים את מיקומם של אבנים, ערימות בוץ וסכרים.
התאמות תת-מימיות עריכה
הבונה הקנדי הוא יונק מימי-למחצה (סמי-אקוותי),[2] שחיין וצולל מעולה ויכול לשהות עד כ-15 דקות מתחת למים. בלוטות חלב מיוחדות מכסות את פרוותו בחומר שמנוני המבודד ממים. בעיניהם נמצא עפעף שלישי ושקוף המאפשר להם לראות בבהירות מתחת למים. פרט לרגליהם, משתמשים הבונים הקנדיים גם בזנבם על מנת לחתור ולנווט בזמן שחייה או צלילה.
התנהגות עריכה
בהיותם יונקים מימיים-למחצה, בית הגידול של הבונים הוא נהרות, נחלים ואגמים. בתי גידול אלו משופעים בצמחים המועדפים על הבונה הקנדי כמזון: ערבה, צפצפה, אלמון, ליבנה וחבצלות מים. הבונה מעדיף בעיקר את השורשים והנצרים של צמחים אלו, אך לעיתים מסתפק גם בעליהם ובקליפות הגזע.
חיי חברה עריכה
הבונים הקנדיים חיים בקבוצות של 4–8 בונים בתצורה של משפחה גרעינית: אב, אם ומספר צאצאים. הבונה הקנדי הוא אורגניזם מונוגמי. תקופת ההזדווגות היא בחודשים ינואר-פברואר, ולאחר היריון של 100–110 ימים, ממליטה הנקבה, בחודשים אפריל-יוני, בממוצע 2 עד 4 צאצאים, אף על פי שלידות של עד 9 צאצאים אינן נדירות. הצאצאים נולדים מכוסי פרווה, עם עיניים פתוחות ומשקלם נע בין 200 ל-600 גרם. הצאצאים נשארים יחד עם המשפחה הגרעינית כשנתיים עד לבגרותם המינית, ואז הם עוזבים כדי להקים משפחה משלהם או נדחקים בכוח החוצה על ידי הוריהם. תוחלת החיים של הבונה הקנדי היא בממוצע כ-24 שנים בטבע ועד כ-50 שנה בשבי.
בניית סכרים עריכה
ייחודו של הבונה הקנדי הוא ביכולת בניית הסכרים הכמעט אובססיבית שלו. בניגוד גמור לבן דודו האירופי, המעדיף לחיות על גדות נהרות זורמים וממעט בבניית סכרים, הבונה הקנדי תלוי ביכולות הבנייה כמגן עיקרי מפני טורפיו וביצירת מיקרו בתי-גידול עם גישה קלה למזון בחורף הקפוא.
כאמור, בית גידולו של הבונה הקנדי הוא מקורות מים כמו אגמים, נהרות ונחלים. בבתי גידול אלו הוא בונה מערכת מורכבת של סכרים, תעלות ובקתות. הבונה חותך את העצים באמצעות שיניו ומשתמש ברגליו על מנת להוסיף אבנים ובוץ.
המרכיב הראשון במערכת הבנייה הוא הסכר. יסודות הסכר נבנים מאבני בוץ וגזעי עצים ועליהם מוסיפים הבונים ענפים, זרדים, אבנים ובוץ נוסף. הסכר יכול להגיע לגובה של עד 12 מטרים מקרקעית הנהר ועד כ-2 מטרים מעל פני המים. בנוסף, מפרישים הבונים חומרי ריח מבלוטות הבונה שלהם על הסכרים, והריח מושך ומעודד בונים אחרים לבוא לעזור בבניית הסכר. אורכו של הסכר יכול להיות ממטר אחד ועד עשרות מטרים, ובמונטנה אף נרשם סכר באורך של 600 מטרים. הסכר מאט באופן משמעותי את זרימת המים בנהרות והופך את האזורים התחומים בהם לבריכות קטנות עם זרימה מואטת.
המרכיב השני במערכת הבנייה הוא הבקתה. לאחר בניית הסכר והאטת זרם המים, בונים הבונים בקתות מעץ עם כניסה תת-מימית, שם הם יכולים להתחבא מטורפיהם. קירות הבקתה יכולים להגיע לעובי של עד מטר, אבל בדרך כלל הם דקים יותר בחלקי הבקתה שמעל פני המים. המרכיב השלישי במערכת הבנייה הוא התעלות. הבונים חופרים בידיהם תעלות מהנהר אל הבריכות המלאכותיות שלהם. התעלות משמשות את הבונים על מנת להעביר גזעי עץ חתוכים מגדות הנהר אל הבריכות ולמנוע מהבריכות להתאדות.
מחקרים שנערכו בנושא הסיקו שהגורם העיקרי המדרבן בונים לבנות סכרים הוא רעש זרימה של מים. ניסויים הראו שבונים יבנו סכרים בסביבות יבשות לחלוטין אם תושמע להם הקלטה של מים זורמים.
תחזוקה עריכה
הבונים אינם בונים סכרים ומשאירים אותם לאנחות. סכר דורש תחזוקה שוטפת עקב ארוזיה טבעית שגורם זרם הנהר, הצפות ופגיעה בסכרים על ידי אויביו של הבונה הקנדי. בונה שמאתר סכר פגוע, יכול לאותת על כך לשאר המושבה על ידי הפרשת חומרי ריח מבלוטות הבונה שלו – דבר הגורם לו ולשאר הבונים לזרוק אבנים, בוץ וזרדים על האזור הפגוע. בדרך כלל יעדיפו הבונים לתחזק סכרים עיקריים שנפגעו ולבנות מחדש סכרים משניים במקום סכרים משניים אחרים שנפגעו.
הבונה הקנדי כמין מעצב סביבה עריכה
מין מהנדס סביבה הוא מין מַפְתח בבית גידול אשר משנה באופן מהותי את בית הגידול שבו הוא חי, ובכך גורם לתגובת שרשרת אקולוגית המשפיעה על שאר המינים באותו בית גידול.
הבונה הקנדי הוא המין הראשון שזוהה כמהנדס סביבתי. המבנים המורכבים שיוצר הבונה הקנדי גורמים להאטת זרימת הנהר ולהיווצרות בריכות. בריכות אלו מושכות אליהן מינים רבים של ברווזים, תרנגולאים, צבים, צפרדעים, קרפדות, יתושים ורבים אחרים. מנגד, בניית הבריכות מייבשת חלקים מהנהר הזורם ובכך גורמת לירידה בצמחייה ובמספרם של סלמנדרות, נחשים ושפריריות. אך תגובת השרשרת האקולוגית לא נעצרת כאן. כך לדוגמה עלייה במספרם של הברווזים והתרנגולים מושכת יותר עופות דורסים לבריכות הבונים, ומנגד, ירידה בכמות העצים גוררת ירידה בכמות הנקרים, וכך הלאה.
תפוצה עריכה
תפוצה בעבר ואויבים עריכה
אויבו העיקרי של הבונה הקנדי הוא האדם. במאה ה-19 החל ציד של בונים קנדיים בצפון אמריקה, ומספרם ירד מכ-100–150 מיליון פרטים למספר מיליונים בודדים. מטרת הציד העיקרית הייתה פרוות הבונה, אך הוא ניצוד גם למאכל האדם ולשם הפקת הקסטוריום לתעשיית התרופות והבשמים וכתוסף טעם למזון. כיום, הסחר בפרוות הבונים הצטמצם במידה ניכרת, אך בעיות חדשות צצו. האדם חיסל חלק ממקומות המחיה הטבעיים של הבונים לטובת פיתוח אזורי, ובמקומות מסוימים הבונים אף נחשבים כמזיקים מכיוון שסכריהם גורמים להצפות של אזורים סמוכים. העקשנות שלהם בתיקון סכרים הובילה למקרים רבים שבהם ניצודו בונים מסיבה זו. במקרים אחרים הועברו הבונים למקומות רחוקים.
טורפים אחרים של הבונה הקנדי הם הזאב המצוי, זאב הערבות, השונר המצוי והשועל האדום.
תפוצה כיום עריכה
כיום ישנם כ-10 עד 15 מיליון בונים קנדיים באזור קנדה, ארצות הברית וצפון מקסיקו. ישנו ריכוז גבוה במיוחד של בונים במדינת איידהו שבארצות הברית – מדינה העשירה בבתי גידול לבונים ומאוכלסת במספר מועט יחסית של בני אדם. הבונים מעולם לא הצליחו להתפשט בכוחות עצמם דרומה מאזורי תפוצתם, עקב רצועת המדבריות החוצה את מקסיקו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הובאו בונים קנדיים על ידי האדם לשוודיה בניסיון לשקם את אוכלוסיית הבונים האירופאיים שכמעט ונכחדה שם. היבואנים לא ידעו שמדובר בשני מינים שונים. הבונה הקנדי החל להתחרות בבן דודו האירופאי על בתי גידול. כיום ניתן למצוא אוכלוסיות של בונים קנדיים בשוודיה, נורווגיה, פינלנד וצפון-מזרח רוסיה ופרטים אף נצפו בפולין, אוסטריה וגרמניה. בנוסף, הבונה הקנדי אף יובא על ידי האדם בערך באותה תקופה לארץ האש שבדרום אמריקה, שם האקלים דומה לבית הגידול שבקנדה.
הבונה הקנדי בתרבות עריכה
הבונה מופיע לא פעם בתרבות הפופולרית, למשל בסרטים מצוירים ובקריקטורות. מסיבות מובנות, מוצג הבונה כחיה בעלת כישורי בנייה ושיפוץ העולים על שאר החיות באופן ניכר. לעיתים אף מוצגים הבונים עם קסדות בנאים, חגורות כלים, מקדחות ושאר כלי עבודה המשמשים בנאים ו"שיפוצניקים".
אזכור שונה אך נפוץ לבונים בתרבות האנגלו-סקסית הוא הבדיחות על שמו הפופולרי ("beaver") אשר משמעותו בעגה האנגלית היא גם הנרתיק הנשי.[3] כך, לדוגמה, ניתן למצוא קריקטורות רבות בהן מגולח הבונה כקריצה ברורה למקבילו בשפה האנגלית.
הבונה כסמל עריכה
הבונה הקנדי הוא אחד מסמליה הלאומיים של קנדה[4]: דמותו הופיעה על הבול הראשון שהונפק במדינה, ועל גב מטבעות חמישה סנט קנדיים. גם בארצות הברית הבונה הוא סמל פופולרי: הוא החיה הרשמית של מדינות ניו יורק ואורגון ומשמש כסמל למכונים טכנולוגיים רבים, שהידועים בהם כוללים את המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והמכון הטכנולוגי של קליפורניה.
בצק מטוגן ושטוח המשמש כחטיף פופולרי הנמכר בפארקי שעשועים בצפון אמריקה, נקרא "זנב הבונה" (BeaverTails) בשל צורתו הדומה.
גלריה עריכה
-
-
-
-
-
-
הבונה בסמל רגימנט 22 -
פסל של בונה -
איור של בונים כורתים עץ
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Scent-Mound Communication, Territoriality, and Population Regulation in Beaver (Castor canadensis). M Aleksiuk - Journal of Mammalogy, 1968 - JSTOR
- Summer Behavior of a Family of Beavers in New York State. L Tevis Jr - Journal of Mammalogy, 1950 - JSTOR
- The hydrogeomorphological effects of beaver dam-building activity. AM Gurnell - Progress in Physical Geography, 1998 - ingentaconnect.com
- An ecosystem engineer, the beaver, increases species richness at the landscape scale
קישורים חיצוניים עריכה
- בונה קנדי, באתר ITIS (באנגלית)
- בונה קנדי, באתר NCBI (באנגלית)
- בונה קנדי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- בונה קנדי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בונה קנדי, באתר GBIF (באנגלית)
- הבונה כסמלה של קנדה (באנגלית)
- מפת המוח של הבונה הקנדי
- נתוני תפוצה ומידע נוסף (באנגלית)
- אוסף קריקטורות של בונים קנדיים (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בונה קנדי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ יצור מימי-למחצה הוא יצור חי שמותאם לחיות בתוך מים או לידם, ומבלה שם חלק מזמנו.
- ^ המילה beaver במילון העגה Urban Dictionary
- ^ הבונה באתר "Canadian Heritage"