בזיליקת סנטה מריה מג'ורה
בזיליקת סנטה מריה מג'ורה (באיטלקית: Basilica Papale di Santa Maria Maggiore; בלטינית: Basilica Sanctae Mariae Maioris) שבעיר רומא, היא הכנסייה הראשונה והגדולה ביותר שקרויה על שם מריה הבתולה, אחת מארבע הבזיליקות הפטריארכליות ומייצגת את פטריארכיית אנטיוכיה. הבזיליקה עצמה נמצאת על גבעת אסקווילינו שמחוץ לגבולות קריית הוותיקן, אך מתוקף ההסכמים הלטרניים מ-1929 היא הוכרה כשטח אקס-טריטוריאלי של הוותיקן, בדומה למעמדן של שגרירויות בעולם. מתוקף מעמדה זה, האבטחה בתוכה נעשית על ידי חיילי המשמר השווייצרי ולא על ידי המשטרה האיטלקית.
| בזיליקת סנטה מריה מג'ורה | |
|---|---|
חזית בזיליקת סנטה מריה מג'ורה | |
| מיקום |  קריית הוותיקן
|
| שיוך בנצרות | נצרות קתולית |
| שנת הקמה | 440 |
| מעמד כנסייתי | קתדרלה |
| ארכיטקט | |
| סגנון אדריכלי | בארוק |
| אורך | 92 מטר |
| אורך הטרנספט | 80 מטר |
| רוחב הספינה | 30 מטר |
| גובה מרבי | 75 מטר |
| קואורדינטות | 41°53′51″N 12°29′55″E / 41.89750°N 12.49861°E |
היסטוריה עריכה
ככל הנראה הייתה במקום כנסייה כבר בשנותיו של האפיפיור ליבריוס (כיהן 352–366) כשעל פי האגדה[1], נגלתה מרים הבתולה לזוג עשיר רומאי ולאפיפיור בחלומם וציוותה עליהם להקים כנסייה לכבודה במקום בו ירד שלג בלילה שבין ה-4 באוגוסט ל-5 בו. לזכר כך נחגג הנס בבזיליקה עד היום ב-5 באוגוסט בפיזור עלי כותרת של ורדים לבנים. כ-80 שנים מאוחר יותר, בנה האפיפיור סיקסטוס השלישי (כיהן 432–440) את מבנה הבזיליקה כפי שהיא היום. בניית הבזיליקה הסתיימה שנים ספורות לאחר ועידת אפסוס, בה הוחלט שמרים היא אם האלוהים ולא רק אמו של גופו הארצי של ישו, והקדשתה למרים נועדה להדגיש את החלטות הוועדה.
מבנה הבזיליקה השתנה, שופץ והורחב במעט במהלך השנים, בין השאר כאשר נפגע מרעידת אדמה ב-1348. כשחזרה האפיפיורות לרומא בסיומה של תקופת אביניון, קבע האפיפיור את מושבו בבזיליקה לתקופה קצרה עד שנבנה ארמון האפיפיור.
מבנה הבזיליקה עריכה
הבזיליקה נבנתה בסגנון קלאסי-רומי כדי להדגיש את מרכזיותה ושליטתה של הכנסייה המערבית כממשיכת דרכה של האימפריה הרומית[2], זאת בניגוד לכנסייה המזרחית.
מראה החזית הנוכחי עוצב ונבנה על ידי הארכיטקט פרננדו פוגה ב-1743 שיצר לוג'יה לפני החזית המקורית של הבניין. על הקיר החזית הישנה שמאחורי העמודים קיים פסיפס גדול מהמאה ה-14 שמתאר את ישו, מרים, קדושים נוספים ותיאור של נס השלג. מעל החזית מוצבים פסליהם של מריה הבתולה (במרכז), החשמן קארלו בורומאו, ניקולס אלברגטי ושל עוד שני אפיפיורים. מעל המבנה מתנוסס מגדל פעמונים שנבנה ב-1378 בסגנון רומנסקי והוא מגדל הפעמונים הגבוה ביותר ברומא (75 מטרים). הגג המשולש שעל ראשו נבנה מאוחר יותר - במאה ה-16.
מול הבזיליקה מתנשא לגובה 14 מטרים "עמוד מרים": שריד מבזיליקת קונסטנטינוס שהוצב מחדש ב-1614 כשבראשו פסל של מרים הבתולה וישו התינוק. הוא הוצב מעל מזרקה בעיצובו של קרלו מדראנו ששילב בה פסלי נשרים ודרקונים הלקוחים מסמלו של האפיפיור פאולוס החמישי - מזמין העבודה[3]. עמוד הנצחה נוסף נמצא בצידה הצפוני של הבזיליקה. העמוד הוצב בקרבת מקום על ידי קלמנס השמיני (כיהן 1592 - 1605) לציון סיום מלחמות הדת בצרפת והועבר למיקומו הנוכחי ב-1881.
פנים הבזיליקה עריכה
.jpg)
התקרה עוצבה בסוף המאה ה-15 ועל פי המסורת, הזהב שמשובץ בה הובא מדרום אמריקה והוענק לאלכסנדר השישי על ידי מלכי ספרד איזבלה ופרדיננד. זאת, כהוקרה על תיווכו ביישוב המחלוקת בין ספרד לפורטוגל בנושא ההתיישבויות בדרום אמריקה. התקרה מקושטת בסמליהם של אלכסנדר השישי ושל דודו קליקסטוס השלישי.
הרצפה מורכבת בעיקר מהרצפה שנבנתה במאה ה-12 בעיצוב קוסמאטי בתוספת תיקונים שנעשו ב-1750. שלושים ושישה עמודי השיש המחלקים את החלל לספינה ראשית ולספינות משניות, נלקחו מהמבנה הקדום של הבזיליקה או מאתר רומאי קדום אחר. פרננדו פוגה שיפץ אותם והוסיף ארבעה עמודי גרניט במרכז שורות העמודים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בזיליקת סנטה מריה מג'ורה (באיטלקית)- הבזיליקה באנציקלופדיה הקתולית
- הבזיליקה באתר הוותיקן
- סיור וירטואלי בבזיליקה ברזולוציה גבוהה
- הבזיליקה באתר ויקי של כנסיות רומא
