בזק

ערך זה עוסק בחברת תקשורת ישראלית. אם התכוונתם לעיר קדומה, ראו בזק (אתר מקראי).

בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

סוג:	חברה ציבורית
שנת הקמה:	1984
משרד ראשי:	דרך מנחם בגין 132 (מרכז עזריאלי 2), תל אביב
מייסדים:	מדינת ישראל
בעלות:	B קומיוניקטיונס בע"מ
אנשי מפתח:	אבי גבאי, מנכ"ל
ענפי תעשייה:	סלולר וטלפוניה
מוצרים עיקריים:	שרותי תקשורת שונים שרותי טלפוניה וגישה לאינטרנט
שווי שוק:	16 מיליארד ש"ח (אפריל 2012)
הכנסה:	11.37 מיליארד ש"ח (2011)
רווח:	2.07 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים:	15,132
דף הבית:	www.bezeq.co.il

הלוגו הקודם של בזק, עוצב על ידי עדלי סטוק בשנת 2001

לוגו בזק הראשון

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ידועה בשמה המקוצר בזק) היא חברת תקשורת ישראלית המספקת שירותי טלפון ואינטרנט. החברה הוקמה ב-1984 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, שהופרדו ממשרד התקשורת שבמסגרתו פעלו עד להקמת החברה. במאי 2005 הופרטה החברה.

הקמת חברת בזק

כששירותי הטלפוניה ניתנו במסגרת משרד התקשורת, הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה עבור שירותים אלו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם, בין השאר, להמתנה ארוכה מאוד להתקנת קווי טלפון (במקרים רבים, אף מספר שנים) ולשירות גרוע באופן כללי.

כל שינוי וחידוש בשירותי הטלפון הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, לכן שירות הטלפון של משרד התקשורת לא היה יכול להתאים עצמו בצורה דינמית לשינויי הסביבה והטכנולוגיה. גם לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית חלו על החברה תקנות והגבלות, אך במידה כזו שאפשרה לחברה להגיב במהירות יחסית לנעשה בשוק.

בינואר 1964 הועבר לשר הדואר, אליהו ששון, דו"ח של ועדה בראשות צבי דינשטיין שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה, שבשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה. להמלצות התנגדו עובדי משרד הדואר, מנכ"ל המשרד, ח. בן מנחם והשר אליהו ששון והן לא יושמו‏^[1].

חברת "בזק" הוקמה ב-1984 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, שהופרדו ממשרד התקשורת שבמסגרתו פעלו עד להקמת החברה. במאי 2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" בראשות איש העסקים הישראלי חיים סבן. בשנת 2010 מכרה קבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" את השליטה בבזק לחברת אינטרנט זהב, מקבוצת יורוקום - הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי שאול אלוביץ'. העסקה בוצעה באמצעות חברת הבת של אינטרנט זהב הנקראת "B קומיוניקיישנס".

שירותי קבוצת בזק

שירותי החברה כוללים: שרותי טלפוניה מקומית ובינעירונית PSTN, שירותי תקשורת בינלאומית באמצעות כבלים תת-ימיים, שירותי רט"ן באמצעות חברת הבת פלאפון, חיבור פס רחב לאינטרנט באמצעות הטכנולוגיות ADSL וNGN, שירות בזקנט להתחברות לאינטרנט דרך ספק באופן מזדמן (החל משנת 1996‏^[2]), שירות תא קולי בשילוב פקס, תקשורת נתונים, רשתות IP/VPN, שרותי תמסורת, מגוון רשתות תקשורת, אבטחת רשתות תקשורת, פתרונות תקשורת מגוונים, שירותי מידע ועוד.

מיום הקמתה תיפקדה בזק כמונופול בכל תחומי התקשורת האלקטרונית. ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של החברה ועל הפסקת המונופול שלה במרבית תחומי פעילותה. בשלב ראשון נמכרה חבילת מניות לחברה הבריטית Cable and Wireless, וזו מכרה אותן לאיש העסקים הישראלי גד זאבי.

בשנת 1997 נפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולתחום נכנסו שתי חברות: קווי זהב, וברק. פעילותה של בזק בתחום זה עברה לחברת הבת "בזק בינלאומי". בשנת 2004 נכנסו חברות נוספות לתחום זה (אינטרנט זהב בקידומת 015, נטוויז'ן בקידומת 017, אקספון בקידומת 018), והתגברה התחרות בתחום זה.

בבזק טוענים כי המונופול שהיה בתחום השיחות המקומיות נשבר אף הוא בעת כניסת המפעילות הסלולריות לשוק התקשורת. בשנת 2006 איבדה בזק את המונופול על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון בחוק הבזק ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בן חברת יס לבין בזק .

בספטמבר שנת 2007 השיקה בזק את שירות B144 המשמש כמדריך טלפוני מקוון בו רשומים אנשים פרטיים ובתי עסק.

חברות בת

בזק בינלאומי - הוקמה בשנת 1996, בבעלות מלאה של בזק. החברה מספקת שרותי תקשורת בינלאומית, שרותי נס"ר, שרותי אינטרנט שונים, והיא מחזיקה גם ב-34% ממניות הפורטל וואלה!. משרדי החברה נמצאים בפתח תקווה.
פלאפון תקשורת - בבעלות מלאה של בזק. החברה מספקת שירותי טלפון סלולרי. משרדי החברה נמצאים בגבעתיים.
בזק און ליין - הוקמה בשנת 2001, בבעלות מלאה של בזק. החברה מתמחה במתן שרותי מוקדי שירות לקוחות.
Yes הטלוויזיה בלוויין (D.B.S) - בזק מחזיקה ב-49% ממניות החברה החל משנת 2007. החברה מספקת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.