ביזון
בּיזוֹן (שם מדעי: Bison) הוא סוג של בקר ממשפחת הפריים בעלי רעמה גבוהה וקרניים רחבות. כיום ישנם שני מיני ביזונים, אך בעבר היו מינים נוספים.
 ביזון
| |
|---|---|
 ביזון אמריקני
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| שבט: | בקר |
| סוג: | ביזון |
| שם מדעי | |
 Bisonסמית, 1827 | |
| |
.jpg)
הביזונים ניזונים בעיקר מעשב ומשיחים שנמצאים בטווח הגעה שלהם. בגלל גודלם הרב, טורפים מועטים בלבד מנסים לתקוף אותם, אך לעיתים, להקות זאבים תוקפות ביזונים ומצליחות לכתרם ולהכניעם.
שני מיני הביזונים היו בסכנת הכחדה במאה ה-19 ובמאה ה-20, אך שניהם השתקמו. כיום אף מין אינו בסכנת הכחדה, אם כי תת-המין "ביזון היערות" רשום בקנדה כחיה בסכנת הכחדה.
מיון עריכה
כיום ישנם שני מינים בסוג:
- ביזון אמריקאי (Bison bison) – המין הגדול יותר, החי באמריקה הצפונית. הביזון האמריקאי מתחלק לשני תת-מינים: ביזון המישורים וביזון היערות
- ביזון אירופי (Bison bonasus) – המין הקטן יותר, המצוי ברחבי אירואסיה. כיום הוא מצוי בסכנה. הביזון האירופאי מחולק לשלושה תת-מינים: ביזון השפלה הקיים כיום, וביזון הקרפטים וביזון קווקזי שנכחדו.
בעבר היו עוד שבעה מינים שנכחדו:
- ביזון קדמוני (Bison antiquus)
- ביזון גדול-קרניים (Bison latifrons)
- ביזון מערבי (Bison occidentalis)
- ביזון הסטפה (Bison priscus)
- Bison hanaizumiensis
- Bison palaeosinensis
- ביזון שחואטנסאקי (Bison schoetensacki)
תיאור עריכה
הביזון דומה מעט לפרה, אך הוא גדול וחזק יותר. הביזון האירופי והביזון האמריקאי הם בין המינים היבשתיים הגדולים ביותר באירופה ואמריקה הצפונית בהתאמה. לביזון פרווה עבה, בייחוד באזור הראש, רגליים עבות וקרניים אצל הזכרים והנקבות כאחד (הקרניים של הנקבות הן לרוב קטנות יותר). הביזון מסתובב כאשר ראשו רכון תמידית, כי הוא אינו מסוגל להרים את הראש מעל גובה הכתפיים.
ביזונים חיים לרוב בעדרים של כמה עשרות פריטים. לרוב העדר מורכב מנקבה מבוגרת אחת, כמה זכרים מבוגרים, וכמה דורות של צאצאיהם.
הבדלים בין הביזון האירופי לביזון האמריקאי עריכה
אף על פי שהם דומים מאוד, ישנם כמה וכמה הבדלים בין הביזון האירופי והאמריקאי:
התנהגות עריכה
ביזונים מבלים את רוב היום באכילה ובמנוחה. לרוב העדר נשאר באותו מקום במשך כמה ימים, ואז מתקדם לנקודה אחרת. ביזונים מתקדמים לרוב ממקום למקום בהליכה מהירה, אם כי הם מסוגלים גם לרוץ. חרף חזותם המגושמת, הם מסוגלים להגיע למהירות של 65 קילומטר לשעה.
התנהגותם של הביזונים כלפי בעלי חיים אחרים ובני אדם היא אמביוולנטית: לפעמים הם יניחו לבעל חיים אחר להתקרב בלי להגיב, ולעיתים הם יבצעו מנוסת בהלה בגלל הפרעה שולית. בעת התקפה, העדר מתאגד יחדיו, כאשר המבוגרים מגנים על הצעירים.
ציד ביזונים עריכה
בני האדם הם האחראים העיקריים לדלול אוכלוסיית הביזון האמריקאי כמעט עד הכחדתה. במהלך המאה ה-19 מתיישבים אמריקאים צדו כ-50 מיליון ביזונים. פיתוח מסילות הרכבת לאורך ארצות הברית איפשרו גישה קלה לעדרי הביזונים ואף יצרה "ספורט" המכונה "ציד מסילות ברזל" בו נוסעי הרכבת היו מתחרים ביניהם מי יירה בכמה שיותר ביזונים תוך כדי נסיעה. ציד אינטנסיבי זה הפחית את אוכלוסיית הביזונים באמריקה מעשרות מיליונים לכמה מאות בודדות.
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- ביזון, באתר ITIS (באנגלית)
- ביזון, באתר NCBI (באנגלית)
- ביזון, באתר GBIF (באנגלית)
- ביזון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)