ביצה מקושקשת

ביצה המטוגנת במחבת משומנת חמה, אשר תוך כדי הטיגון בוחשים אותה במזלג או בכלי אחר

ביצה מקושקשת (מכונה גם "ביצה מבולבלת"[1]) היא ביצה המטוגנת במחבת משומנת חמה, אשר תוך כדי הטיגון בוחשים אותה במזלג או בכלי אחר. באופן הכנה זה החלבון והחלמון אינם מתערבבים באופן אחיד, בשונה מחביתה שבה צורת ההכנה אחרת וכוללת שבירת הביצה בכלי נפרד, וערבובה היטב, כך שבמהלך הבחישה מתערבים החלבון והחלמון זה בזה, עד שנוצר נוזל עם מרקםצבע) אחיד. הבחישה במהלך הטיגון (בניגוד לבחישה טרם הטיגון) מונעת היווצרות מרקם אחיד ושטוח ובמקום זאת יוצרת מרקם בעל אופי 'פירורי' או 'גושי'. לרוב מתובלת ה"מקושקשת" במלח ולעיתים גם בפלפל שחור.

ביצה מקושקשת
מאכלים
סוג מזון, מנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים ביצה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצים מקושקשות עם תוספות שונות
ארוחת בוקר אנגלית עם ביצה מקושקשת, שעועית לבנה אפויה ברוטב עגבניות, תפוחי אדמה אפויים, בייקון, נקניקיות, עגבניות מבושלות ופטריות

בדומה למאכלי ביצים מטוגנות אחרים, יש צורך לשמן את תחתית המחבת, לפני ששוברים לתוכה את הביצים. שימון המחבת נועד לשרת שני צרכים: האחד, הולכת חום טובה יותר לכל פני השטח התחתון של ה"מקושקשת". השני, שחרור קל יותר של החביתה מהמחבת בתום תהליך הטיגון. ניתן לשמן את המחבת בשמן צמחי, בתרסיס שמן, בחמאה או במרגרינה (המעניקים טעם נוסף ל"מקושקשת") או להשתמש במחבת טפלון שאין צורך לשמנה.

במדינות המערב ביצה מקושקשת מוגשת בארוחת בוקר. בישראל היא עשויה להיאכל גם בארוחת ערב.

לקבלת מרקם אוורירי יותר, יש להכניס יותר אוויר לביצה על ידי בחישה נמרצת בשלב ערבוב החלמון והחלבון. היווצרות בועות מעידה על כמות אוויר מספקת. ניתן להוסיף לביצים חלב, שמנת, שמנת חמוצה, חלב סויה או מים. טיגון על אש נמוכה ייצור מרקם רך יחסית, בעוד טיגון מהיר על אש גבוהה ייצור מרקם מוצק יותר.

ניתן להוסיף תוספות רבות לגיוון הטעם – גבינות שונות (צהובות או מלוחות), נקניקים מסוגים שונים, למשל פיסות שינקן, וירקות כגון בצל, פלפל, עגבנייה.

בארוחת בוקר אנגלית ביצה מקושקשת מוגשת לצד קלי, "האש בראונס" (לביבת תפוחי אדמה), פנקייק, בייקון או נקניקיות. יש המתבלים אותה בפפריקה או מגישים אותה עם קטשופ.

בארצות הברית קיימות גרסאות של ביצה מקושקשת עם בייקון ובצל, וביצה מקושקשת עם לקס ובצל.

היבט בריאותי עריכה

ככלל, בגלל דרך הטלתה והחומרים המזינים שבה, מהווה ביצת תרנגולת כר-פורה להתפתחות פוטנציאלית של גורמים מרענים ("פתוגניים" בלעז). לכן, אכילת ביצה שלא בושלה לחלוטין טומנת בחובה סיכון בריאותי, בדגש על הדבקה בסלמונלה. מטעם זה מנחה משרד הבריאות הישראלי מוסדות אשפוז לטגן ביצה כזו עד ש"המרקם קשה, יבש וקרוש"[2]. מסיבה זו גם לתינוקות ולנשים הרות מומלץ שלא לאכול ביצים במרקם נוזלי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביצה מקושקשת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה