בירה טייבה

מבשלת בירה בכפר הנוצרי טייבה שבשטח הרשות הפלסטינית

בירה טייבה היא בירה המיוצרת במבשלה בכפר הפלסטיני-נוצרי טייבה, הנמצא סמוך לרמאללה. הבירה משווקת בשטחי הרשות הפלסטינית ובישראל, וזוכה גם להצלחה בינלאומית.

מבשלת בירה טייבה
مخمرة الطيبة
נתונים כלליים
מייסדים דאוד ונדים ח'ורי
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה טייבה, הרשות הפלסטינית
קואורדינטות 31°57′10.46″N 35°17′59.38″E / 31.9529056°N 35.2998278°E / 31.9529056; 35.2998278
ענפי תעשייה בישול בירה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
taybehbeer.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

מבשלת בירה טייבה הוקמה בשנת 1994 על ידי האחים דאוד (דייוויד, כיהן בעבר גם כראש עיריית טייבה) ונדים ח'ורי, פלסטינים נוצרים ילידי הכפר טייבה שחיו שנים רבות בארצות הברית. נדים ח'ורי סיים לימודי הסמכה בייצור בירה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ולאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החליט לשוב לכפר הולדתו ולהקים בו מבשלת בירה ייחודית יחד עם אחיו ואביו, כנעאן ח'ורי. ליוזמתם קיבלו את ברכת הדרך של יאסר ערפאת. את המבשלה, על שטח בפאתי הכפר, הקימו בעזרת ציוד שרכשו בארצות הברית וחומרים שייבאו מאירופה.

הבירה הראשונה מתוצרת מבשלת טייבה הושקה ב-1995, בירת אייל בהירה בשם "גולדן", ותוך שבועות אחדים הגיעו מכירותיה לאלפי בקבוקים בשבוע. לאחר שהחלו לייצא את הבירה לירדן ולישראל, ועם התבססות הצלחתה, הושק מותג בירה שני בשנת 2000 – בירת אייל כהה בשם "דארק". לקראת סוף אותה שנה פרצה האינתיפאדה השנייה, והמציאות החדשה של מתיחות ביטחונית, סגרים ומחסומים פגעה קשות בשיווק ובהפצה. מכולות שלמות של בירה נתקעו בצד הפלסטיני של המחסום, וסחורתן התקלקלה. הייצור פחת ב-80%, המבשלה נקלעה לקשיים, 15 מתוך 20 עובדיה פוטרו, והמפעל כמעט נסגר. רק בשנת 2005 חלה התאוששות, היקפי הייצור עלו בחזרה, והשיווק התייצב על כ-300 אלף בקבוקים בשנה, כולל יצוא לאירופה, ארצות הברית ויפן.

שיווק והפצה עריכה

בירה טייבה נמכרת בשטחי הרשות הפלסטינית, אך נתקלת בקשיי הפצה בשוק שרובו המכריע מוסלמי. בערים בית לחם ורמאללה, הנחשבות ליברליות יחסית, יש מיעוט נוצרי משמעותי, והבירה נמכרת בחופשיות. לעומת זאת, באל-בירה מכירת משקאות אלכוהוליים אסורה. האחים ח'ורי יזמו השקת מותג בירה ללא אלכוהול למכירה בארצות ערב ובשוק המוסלמי.

לעידוד המכירות בשוק הישראלי קיבלה בעבר מבשלת הבירה בטייבה תעודת כשרות מרב ההתנחלות הסמוכה, עופרה[1], אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הוסרה הכשרות מפני שההשגחה נעשתה בלתי אפשרית. עדיין, קיימים קשיים ביטחוניים בשיווק לישראל, ולמרות ביקורות מצוינות שהבירה זוכה להן בשוק זה היא נתקלת בקשיי מיתוג[2]. כדי להתגבר על המגבלות והעיכובים שבשיווק בירה לאירופה דרך נמלי הים והאוויר של ישראל, החלה בשנת 2007 מבשלת בירה בבלגיה לייצר בזיכיון את מוצרי בירה טייבה המיועדים לשוק האירופי, ואלה משווקים באמצעות חברה גרמנית.

בירה טייבה מציעה מספר לייבלים:

  • גולדן (Golden), בירת אייל בהירה 5% אלכוהול
  • דארק (Dark), בירת אייל כהה 6% אלכוהול
  • לייט (Light), בירה קלה 3.8% אלכוהול
  • אמבר (Amber), בירה בגוון ענברי 5.5% אלכוהול
  • בירה חלאל ללא אלכוהול לשוק המוסלמי

אחת לשנה מאז 2005, בחודש אוקטובר, מארגנת עיריית טייבה בשיתוף המבשלה פסטיבל בירה בנוסח האוקטוברפסט של מינכן, שנמשך יומיים ומושך אלפי מבקרים מרחבי העולם לכפר[3].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בירה טייבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארנון רגולר, בירת פלשתין, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2005
  2. ^ יקיר פיירשטיין, עכבר העיר אונליין, פלשתינאים יודעים להכין גם בירה, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  3. ^   רונית ורד, מר הוא טעם החיים: חגיגות האוקטוברפסט במבשלת טייבה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2017