בית האם מרים
בית האם מרים (בטורקית: Meryem Ana Evi) הוא אתר קדוש נוצרי ומוסלמי, השוכן בראשו של "הר הזמיר" (Bülbüldağı) בגובה של 401 מטרים מעל פני הים, כשלושה קילומטרים מדרום לשרידי אפסוס שבמערב טורקיה. לפי גרסה אחת, הרווחת בעיקר בקרב הקתולים, נלקחה הבתולה למקום זה על ידי יוחנן בן זבדי, והתגוררה בו עד עלייתה לשמים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנזר, אתר ארכאולוגי, מקדש לבתולה מרי  |
| מיקום |
סלג'וק |
| מדינה |
טורקיה |
| מידות | |
| שטח |
83 הקטאר |
| קואורדינטות | 37°54′42″N 27°20′02″E / 37.911527777778°N 27.333972222222°E |
|
www | |
  | |
מקורה של המסורת עריכה
המסורת המייחסת את מקום מגוריה האחרון של הבתולה לבית ליד אפסוס, חדשה יחסית. אומנם במכתב ששלח נסטוריוס למשתתפי ועידת אפסוס בשנת 431 נזכר כי מרים ויוחנן בן זבדי ביקרו באפסוס, אך התוספת כי במקום זה הם מתו ונקברו נזכרה לראשונה רק במאה ה-13[1]. מסורת זו התבססה בחזיונה של הנזירה הגרמנייה אן קתרין אמריך (Anne Catherine Emmerich) ב-1812, ואשר פורסם בשנת 1852. אמריך שהייתה נכה רתוקה למיטתה, לא ביקרה באפסוס מעולם וחיתה בטרם שרידי העיר נחפרו. היא תיארה מבנה אבן מלבני, ובו אח ואפסיס, וכן מעיין שנבע לידו. עוד תיארה מערה ליד המבנה שבה הונח ארון הקבורה של הבתולה, ואשר נמצא ריק זמן קצר לאחר שגופה הארצי הונח בו[2]. בעקבות חזיונותיה של אמריך, התגלה מבנה אבן קטן על הר הזמיר בשנת 1881, אך תגלית זו לא זכתה להכרה של ממש. המבנה "התגלה" פעם נוספת ב-27 ביוני 1891 על ידי שני נזירים לזריסטים ושני פקידים קתולים, אשר מצאו במקום שרידי קפלה הרוסה ופסל של הבתולה. הנזירים החלו עולים לאתר לרגל בכל שנה בחג עליית מרים החל ב-15 באוגוסט. הפעם המסורת התבססה וצברה מעמד כגרסה חלופית לזו המזהה את קבר הבתולה בקבר מרים בירושלים. המקום הפך ליעד פופולרי לעליה לרגל, במיוחד בחג עליית הבתולה.
בשל חוסר בראיות של ממש לנכונות המסורת, הכנסייה הקתולית לא אשרה מעולם את הדבר באופן רשמי, אך יחסה לגרסה זו היה אוהד. האפיפיור פיוס השנים עשר קבע בשנת 1951 כי האתר הוא "מקום קדוש", ומספר אפיפיורים בקרו במקום - פאולוס השישי ב-1967, יוחנן פאולוס השני ב-1979 ובנדיקטוס השישה עשר בשנת 2006.
המקום קדוש גם למוסלמים הרואים בבתולה קדושה, ולפי המסורת, למעיין הנובע באתר יש סגולות מרפא.
האתר עריכה
המבנה באתר מתוארך למאה ה-6 או ה-7, אך חלקים מיסודותיו הוקמו במאה ה-1, כמו גם שרידי פחם שנמצאו במקום. הקפלה הנוכחית היא תוצר של עבודות שחזור מאמצע המאה ה-20, וקו אדום מבחין בין החלקים המקוריים של המבנה לבין אלה המשוחזרים. המבנה קטן למדי ובו חלל מרכזי, חדר שלפי המסורת שימש כחדר השינה של הבתולה ומטבח. בחלל המרכזי ניצב מזבח פשוט ומעליו פסל הבתולה. האתר מתוחזק על ידי נזירים לזריסטים, ובכל יום נערכת בו מיסה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית האם מרים
