בית הכנסת בטריאסטה

בית כנסת באיטליה

בית הכנסת בטריאסטה הוא בית כנסת הממוקם בעיר טריאסטה, צפון איטליה. בית הכנסת נבנה בראשית המאה העשרים, ומוכר עד היום כאחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה.

בית הכנסת בטריאסטה
Sinagoga di Trieste
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Via San Francesco d'Assisi, 19 - 34133 Trieste (TS) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טריאסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1908
תאריך פתיחה רשמי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Ruggero Berlam עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אוריינטליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°39′11″N 13°46′49″E / 45.653176°N 13.780337°E / 45.653176; 13.780337
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בית הכנסת נבנה תחת שלטון אוסטריה, בין השנים 19081912, והוא נושא את סימן ההיכר של האדריכלים רוג'רו וארדואינו ברלם. בית הכנסת נחשף בשנת 1912 בנוכחות פקידי העירייה, והוא החליף את ארבעת בתי הכנסת הקטנים יותר (Scholae) שהיו קיימים בעבר, מאמצע המאה ה-18, ואשר התבססו על מודל אדריכלי נפוץ למדי בצפון-מזרח איטליה. עם חדרים מלבניים ושורות ספסלים המכוונים לכיוון המרכז או הצד המזרחי; בפנים הם היו מעוטרים ומרוהטים בעדינות אך הראו היבט צנוע ואנונימי מבחוץ.

בית הכנסת הגדול נועד לספק את הצורך הדתי של הקהילה ההולכת וגדלה, שהיו בה בשנת 1938 כמעט 6,000 חברים. להקמתו נערכה תחרות בינלאומית, אך לא היו לה תוצאות. בית הכנסת נסגר בשנת 1942 בעקבות הוצאת חוקי הגזע תחת המשטר הפשיסטי. הוא נהרס על ידי חוליות פשיסטיות ומאוחר יותר, במהלך הכיבוש הנאצי, שימש מחסן ליצירות אמנות וספרים שנתפסו מבתי היהודים. הפרוכות של הקהילה היו מוסתרות במחבוא בתוך הבניין, ולכן לא נגנבו. עם סיום המלחמה שב בית הכנסת לפעול, וכיום הוא מוכר כאחד ממקומות התפילה הגדולים והחשובים ביותר ליהודים באירופה.

פנים עריכה

גודלו ומבנהו של הבניין מגדירים אותו בבירור כבית כנסת של תקופת האמנציפציה, בו חדר התפילה המרכזי, מחולק לשלושה חלקים. מעל הארון, משלושה צדדים, ישנה מרפסת שבמקור נועדה לשמש כעזרת נשים, אך כיום, בשל סיבות ביטחוניות ובשל מספר המתפללים המצומצם, אינה משמשת. בגלריה זו, מעל דלת הכניסה, יש אורגן גדול עם צינורות ממוסגרים במגן דוד. מבנה זה השתלב בהצלחה בסגנונות ארכיטקטוניים שונים, שמהותם מיוצגת על ידי ארבעה עמודי שיש חזקים התומכים בכיפה מרכזית מרשימה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא בתי כנסת ובנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.