בית הכנסת היכל יהודה

בית הכנסת היכל יהודה
מידע כללי
סוג	בית כנסת
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
נוסח תפילה	נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1979
תאריך פתיחה רשמי	1979
חומרי בנייה	בטון
אדריכל	אהרון חיים רוסו
סגנון אדריכלי	פוטוריזם
מידות
קומות	2
קואורדינטות	32°05′12″N 34°47′00″E / 32.08672778°N 34.78338056°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) בית הכנסת היכל יהודה בית הכנסת היכל יהודה בית הכנסת היכל יהודה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

בית הכנסת היכל יהודה, הידוע גם כבית הכנסת רקנאטי או הקונכייה, הוא בית כנסת הממוקם ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בסמוך למגדל המאה ובשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל. הוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי בעיר.

הקמה עריכה

בין הוגי הרעיון להקמת בית תפילה לשארית הפליטה של יהדות סלוניקי שעלו לישראל לאחר השואה, היה יו"ר ועד הקהילה בארץ, איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, שהיה בעבר סגן ראש העיר סלוניקי. לאחר כמה עשורים בהם התפללו אנשי הקהילה בתל אביב במספר בתי כנסת, בהם "שמחה הדר קודש", ובית הכנסת "ר' שלמה אבן גבירול", הקצתה עיריית תל אביב לוועד הקהילה את המתחם ברחוב בן סרוק.

ב-1975 התקיים טקס הנחת אבן הפינה במעמד ראש העיר שלמה להט. רקנאטי השיג מימון ותרומות לבניית בית הכנסת, בעיקר מבני משפחת רקנאטי וממשפחתו של משה קרסו. המבנה נחנך בשנת 1979, זמן קצר לאחר מותם של אברהם שמואל רקנאטי ושל אדריכל המבנה יצחק טולדנו (אדריכל נוסף היה אהרון חיים רוסו). בית הכנסת נקרא על שם אחיו וגיסתו של רקנאטי, יהודה ליאון רקנאטי ורעייתו מטילדה.

בבית הכנסת כ-600 מושבים, מהם 200 בעזרת הנשים. הוא מעוצב בסגנון ייחודי, הנראה כצדפה, ומסמל צדפים מחופיה של סלוניקי^[1]. הבחירה בצדף נעשתה כיוון שהוא העצם היחיד בטבע שכל צלעותיו מתכנסות למקום אחד, כאשר בבית הכנסת הצלעות מתכנסות אל עבר ארון הקודש. החזית הצפונית של המבנה עשויה מבטון חשוף, שהגה ועיצב הצייר יחזקאל קמחי, ובשיטה מיוחדת שפיתח שילב בתבליט פסוקים וסמלים יהודים דוגמת המנורה ומגן דוד. בחלונות הותקנו ויטראז'ים צבעוניים המתארים את השבת ואת חגי ישראל.

בבית הכנסת מתקיימת כיום פעילות קבועה של תפילות, הרצאות, חוגים ושיעורים. התפילות הן בנוסח הספרדים, וקהל המתפללים כולל בנוסף למתפללים יוצאי סלוניקי גם יהודים ספרדים מקהילות אחרות ואף מעט אשכנזים. בית הכנסת היה פעיל בהוצאת מחזורים בנוסח יהודי סלוניקי וכן בהוצאת האלבום המוזיקלי מחזור סלוניקי.