בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)

בית הכנסת הישן אוהל יעקב
Alte Synagoge Ohel Jakob
מידע כללי
סוג	בית כנסת שנחרב
על שם	יעקב
כתובת	העיר העתיקה של מינכן
מיקום	העיר העתיקה של מינכן
מדינה	גרמניה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1892
תאריך פתיחה רשמי	1892
תאריך פירוק	נובמבר 1938
אדריכל	אוגוסט אקסטר
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו רומנסקית
מידות
אורך	16 מ'
גובה	19 מ'
קואורדינטות	48°08′21″N 11°35′00″E / 48.1392°N 11.5833°E
	(למפת מינכן רגילה) בית הכנסת הישן אוהל יעקב

אין לבלבל ערך זה עם הערך "בית הכנסת הראשי הישן (מינכן)".

בית הכנסת אוהל יעקב היה בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית במינכן בגרמניה. הוא שכן ברחוב הרצוג-רודולף שטראסה. בפרעות נובמבר 1938, הועלה המבנה באש על ידי הנאצים.

המבנה תוכנן על ידי אוגוסט הקסטר, בסגנון נאו-רומנסקי עם חזית ומידות צנועות יחסית לבית הכנסת המרכזי במינכן ברחוב הרצוג-מקס שטראסה (16 מטר אורך על 19 מטר גובה). אולם התפילה הכיל 150 מקומות ישיבה.

היסטוריה עריכה

לאחר ההריסה בנובמבר 1938

אגודת אוהל יעקב הוקמה על ידי הקהילה החרדית במינכן, שהתפצלה מיתר הקהילה לאחר שזו החלה לאמץ סממני דת ליברליים כגון סידור תפילה מחודש שיצא בשנת 1876, ושילוב שירת מקהלות ועוגב בתפילה. למרות הפילוג, מפאת החוק הבווארי שלא אפשר הפרדת קהילות רשמית, פעלה הקהילה כתת-קהילה במסגרת הקהילה המרכזית בעיר ולא כקהילה עצמאית. בשנת 1887 בנתה הקהילה המרכזית בית כנסת חדש, והאורתודוקסים ביקשו לשכור את בית הכנסת הקודם שהתפנה, אך בין אם מסיבות כלכליות או מתוך חוסר רצון להעמיק את הפילוג, הבקשה נדחתה והמבנה נמכר.

לבסוף נבנה בית הכנסת ברחוב הרצוג-רודולף במימון מקורות פרטיים. בשנת 1891 הונחה בו אבן הפינה ושנה מאוחר יותר הבניין נחנך רשמית. בשנת 1924 הקימה הקהילה בית ספר ששימש כבית ספר דתי ציבורי, שנרכש בשנת 1933 על ידי הקהילה הכללית. בשלהי המאה ה-19 כיהן כרב הקהילה האורתודקסית במינכן הרב שלמה פישר. לאחריו כיהן הרב ד"ר חנוך ארנטרוי שימש כרב הקהילה האורתודוקסית ובית הכנסת במשך כארבעים שנה, עד למותו בראשית שנת 1927.

ב-ליל 9 בנובמבר ב-1938, השתתפה צמרת השלטון הנאצי בארוחה חגיגית בבית העירייה במינכן, לציון 15 שנה לפוטש מרתף הבירה. בין הסועדים נמנו חיילי פלוגות הסער שהשתתפו בפוטש, ושישה מהם סעדו ליד שולחנו של היטלר. לקראת השעה 10:30 בערב הם קמו ויצאו להשתולל בעיר. בית הכנסת נשרף על כליו, ספרי התורה ותשמישי הקדושה שבו, ועימו נשרפו גם בית המדרש והספרייה. השר גבלס הבחין בלהבות שאחזו באוהל יעקב וניסה להזעיק מכבי אש (ייתכן מתוך חשש של פגיעה ברכוש לא יהודי) ללא הצלחה.^[1] ככל הנראה רק סיבה אחת יכלה להביא לכך שבקשת השר לא בוצעה: המציתים פעלו בהוראה אישית מפורשת או מרומזת שקיבלו כמה שעות קודם לכן מהיטלר.^[2] עלויות פינוי ההריסות הוטלו על הקהילה היהודית, ובית הספר נסגר. כיום יש במקום שלט הנצחה בבית מס' 1 ברחוב.