בית הכנסת ורסאי

בית כנסת בצרפת

בית הכנסת ורסאיצרפתית: Synagogue de Versailles) ממוקם ברחוב אלברט ג'ולי, בעיר ורסאי, מחוז יבלינס שבצרפת. זהו אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באיל-דה-פראנס, ומאז 2010 מופיע ברשימת האתרים ההיסטוריים של צרפת. נבנה בין השנים 1884 ו-1886 על ידי האדריכל אלפרד פיליבר אלדרוף (1834 – 1895), שבנה גם את בית הכנסת הגדול של פריז ואת בנין עיריית פריז.[1] בית הכנסת נחנך בשנת 1886.

בית הכנסת ורסאי

תיאור עריכה

 
מקהלת בית הכנסת, במרכז.

מבחינה ארכיטקטונית, בית הכנסת נבנה בסגנון קלאסי (חלונות ממורכזים, חזית קדמית מסיבית עם תומכות), ומעוטר בקישוטים ביזנטיים. ניכר ניסיון ליצור חזית חיצונית מפוארת ומרשימה, ועל פסגתה יש מעין תבנית של ספר תורה גדול (שבתוכו חקוקים עשרת הדיברות) המנסה אולי להחליף את העיצובים הדיסקרטיים שהיו מקובלים עד אז בעיר.

חזית הבניין פונה צפונה ולא מקבלת את אור השמש, דבר יוצא דופן, שכן בתי הכנסת מכוונים לרוב בציר מזרח-מערב. מעל שער בית הכנסת מגולפים בעברית הפסוקים הבאים:

”בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ” (דברים כח, ו.)

”אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ” (תהלים נה, טו.)

ובחזית הבניין מלמעלה:

”וְאָהַבְתָּ אֵת ה'” (דברים ו, ה.)

”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא יט, יח)

כיום משמש בית הכנסת האשכנזי במקורו, בעיקר עבור הקהילה היהודית ממרוקו ונוסחתו היא כמנהג הספרדים. רב בית הכנסת הוא הרב אריה טולדנו.[2] ניתן לבקר באירועים מסוימים, כגון יום הזיכרון הלאומי לקרבנות וגיבורי הגירוש, כאשר הוא פתוח לקהל הרחב.

בית הקברות עריכה

 
קבר יהודי בבית העלמין הגונארדי בוורסאי

בית הקברות היהודי בורסאי נמצא באותו אזור של בית הכנסת (ורסאי רייב דרויט). הוא מאורגן בטרסות ישרות על מדרון המוקף ירק, והוא מכיל כ-400 קברים. בית העלמין, שנפתח ברישיון המלך לואי ה-16 בשנת 1788, הוא אחד מבתי הקברות היהודיים היחידים מן התקופה שלפני המהפכה הצרפתית. רוב המצבות הן מהמאה ה-19.

מלבד בית הקברות העיקרי ישנו גם קטע יהודי בפינה הדרומית-מערבית של בית הקברות גונראדס ("Cimetière des Gonards") הכללי. בקטע זה מצוי קבר הנושא את הכיתוב "הארץ המובטחת לחבריה". "הארץ המובטחת" הייתה חברה יהודית שנוסדה בפריז תחת שלטון האימפריה הצרפתית השנייה, ונמשכה עד 1970, שמטרתה הייתה להעניק את הכבוד האחרון לנפטר והבטחת קבורה מכובדת לעניים, במטרה למנוע את קבורתם באזור המשותף. החברה מנתה כמה מאות חברים ששילמו במקור תשלום שנתי של 15 פרנק.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת ורסאי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה