בית הכנסת שער השמים (קהיר)

שער השמים הוא בית הכנסת הראשי בקהיר. בית כנסת זה הוא היחיד בקהיר שפעיל באופן רשמי, ובחלק מהשבתות והחגים נערכות בו תפילות. בעבר נודע בקרב יהודי קהיר כ-Grand Temple Chaar Hachamaïm, ובמיוחד כ"בית כנסת אסמאעיליה" Temple Ismailiyeh (האזור של קהיר שבו הוא נמצא) או משנות ה-1940 הוא מוכר בשם "בית כנסת עאדלי" (לפי רחוב עאדלי שבו הוא נמצא). בית הכנסת הוא בית כנסת ספרדי. הוא ממוקם ברחוב עדלי 17, לא רחוק ממרכז העיר.

בית הכנסת שער השמים

מידע כללי
סוג	בית כנסת
מיקום	קהיר
מדינה
זרם	יהדות אורתודוקסית
נוסח תפילה	נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1899
תאריך פתיחה רשמי	1899
אדריכל	מוריס יוסף כטאווי אדוארד מטאסק
קואורדינטות	30°03′05″N 31°14′37″E
(למפת קהיר מוגדלת)   בית הכנסת שער השמים (למפת קהיר רגילה)   בית הכנסת שער השמים

שיפוצים בבית הכנסת שער השמים, אוגוסט 2007. עיטורי עצי הדקל על הקיר הם סמל מקובל ליהדות מצרים.

היסטוריה

הוא הוקם בשנת 1905, מכספי תרומות שגויסו הן בקרב יהודים ספרדים, והן בקרב יהודים אשכנזים. בתקופה זו היו באזור הרבה חנויות ובתי עסק בבעלותם של יהודים אמידים. מבנה בית הכנסת תוכנן על ידי מוריס יוסף כטאווי, ונבנה על ידי האוסטרי אדוארד מטאסק. סגנון הבניה של המבנה משלב אלמנטים יהודיים, עות'מאניים, ומצריים-פרעוניים. נטען כי הרב עובדיה יוסף, ששימש בסוף שנות הארבעים כרב בפורט סעיד, קיים במקום תפילות. מאחורי בית הכנסת נמצא ביתו של אחד התורמים הראשיים לבנייתו, נסים מוסרי, בית שהפך לימים למוזיאון לאמנות מודרנית של מצרים. לפי תיאור על ידי אחד מבני הקהילה, שמעון ענתבי, בזכרונותיו:

בית הכנסת כלל אולמות רבים ויכול היה להכיל למעלה מאלף איש. שיש לבן הובא מאיטליה לציפוי הקירות, הרצפה והמדרגות באולם התפילה הגדול. במת החזן המוקפת במנורות שבעת הקנים ניצבה באמצע האולם ומולה נישא לגובה בכל הדרו, ארון הקודש על שלוש קומותיו, עשוי מעץ מגולף. לרגלי הארון ניצבו שלוש כורסאות מוזהבות עם קטיפה אדומה מקום מושבם הקבוע של הרב הראשי ליהודי מצרים ושל נשיא הקהילה. הכורסה השלישית הייתה שמורה לאורחים מכובדים... מקודקודה של כיפה בית הכנסת השתלשלה מטה מנורה ענקית עם מאות נוריות ופיסות בדולח ששילחו חיצי אור לכל עבר והבליטו את לובן השיש

—

בשנת 1980 עבר בית הכנסת שיקום בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים ובמימון מנסים גאון והקהילה היהודית הספרדית בז'נבה. מאז שנת 1996, המבנה מוכרז כמונומנט זיכרון על ידי רשות העתיקות המצרית. בשנות ה-2000 זכה בית הכנסת לשיפוץ נוסף. כיום משטרת קהיר דואגת לאבטחת המבנה. חלק גדול מתחזוקת הבניין מבוססת על תרומות לקהילת יהודי קהיר.

ספריית מורשת יהדות מצרים

בשנת 1989 נחנכה בבית הכנסת ספריית מורשת יהדות מצרים, ביוזמת המרכז האקדמי הישראלי בקהיר והקהילה היהודית, בשיתוף רשות העתיקות המצרית, ובמימון גורמים יהודים שונים. בספרייה כ-9,500 ספרים שנאספו מבתים ומבני ציבור של הקהילה. מרבית הספרים בתחומי הקבלה, ההלכה וההיסטוריה והמורשת של יהדות ארצות ערב. ספריות יהודיות נוספות קיימות גם בבית הכנסת בן עזרא בקהיר העתיקה, וברבנות הקראית ברובע עבאסיה.

לקריאה נוספת

• יורם מיטל, אתרים יהודיים במצרים, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים, תשנ"ה.

• El Nabawi Gabr Serag, The Shaar HaShamayim Synagogue, translated and edited by Carmen Weinstein.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת שער השמים בוויקישיתוף

• גלריית תמונות של בית הכנסת ואירועים שהתקיימו בו באתר האגודה למחקר ולהפצת מורשת יהדות מצרים
• תמונה ופרטים נוספים - מפי כרמן ויינשטיין ואחרים
• "המאחז האחרון של יהודי מצרים": כתבה מהעיתון לוס אנג'לס טיימס באתר האגודה למחקר ולהפצת מורשת יהדות מצרים (באנגלית)
• בית כנסת שער השמיים בעיתון קאירו טיימס
• אליעוז ענתבי-חפר - "משפחת ענתבי ובניה במצרים - היסטוריה, סיפורים וזכרונות" (הקישור אינו פעיל)
• יואב קרן, תפילת שמונה עשרה בקהיר, המצרים משפצים, היהודים ברחו, באתר ynet,‏ 19 בפברואר 2020