במערב אין כל חדש

ספר מאת אריך מריה רמרק

במערב אין כל חדשגרמנית: Im Westen nichts Neues) הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, העוסק בחוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה ובהשפעת המלחמה על החייל בעת החופשה בביתו. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות. בגרמניה נשרף הספר, יחד עם ספר ההמשך "הדרך חזרה" (Der Weg zurück), עם עליית הנאצים לשלטון. כיום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הגרמנית ושל הספרות בכלל.

במערב אין כל חדש
Im Westen nichts Neues
מידע כללי
מאת אריך מריה רמרק
איורים קארל למל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית
סוגה רומן היסטורי
נושא מלחמת העולם הראשונה, צבא הקיסרות הגרמנית, החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות צפון צרפת, החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Propyläen Verlag, Little, Brown and Company, Ullstein Verlag עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1929
מספר עמודים 223 (מהדורה ראשונה)
הוצאה בעברית
הוצאה שטיבל (מהדורה ראשונה)
תאריך 1929 (מהדורה ראשונה)
תרגום יעקב הורוביץ (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות ראה תרגומים לעברית
סדרה
הספר הבא The Road Back עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000884651, 002073333, 003713821, 002073332
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הספר כתוב בגוף ראשון מפי פאול בוימר, חייל צעיר שגויס עם חבריו לספסל הלימודים לצבא הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר לפרטי פרטים את אורח החיים והחוויות של החיילים בשדה הקרב, ככל שהמלחמה נמשכת ונקלעת למבוי סתום. התיאורים שמביא החייל משולבים בתחושותיו הקשות לגבי חוסר התוחלת שבמלחמה, וחוסר האמון שהוא חש כלפי מוריו ומנהיגיו שמרבים לדבר בזכות המלחמה, אך אינם מודעים לזוועות המתרחשות בחזית.

הספר מציג בחדות את תחושותיו של דור שלם שחייו עוצבו במהלך מלחמת העולם הראשונה. דור זה, שזכה מאוחר יותר לכינוי הדור האבוד, נשלח למלחמה בגיל 18, וכשיצא ממנה שוב לא הצליח להתאים עצמו לחברה ממנה יצא. הספר משרטט את הפער בין המלחמה, על מגוון מוראותיה, לבין החזרה אל התרבות, ואל החברה ששלחה את בניה למלחמה וצפתה בהם מתים בהמוניהם. כך, לדוגמה, כותב רמרק:

אני צעיר, בן עשרים בלבד. אבל איני מכיר ממסכת החיים אלא את הייאוש ואת המוות, את האימה ואת שילובם של דברים חסרי טעם עם תהום של ייסורים. אני רואה עמים מוסתים לתקוף זה את זה וממיתים איש את רעהו בשתיקה, בבערות, באווילות, בצייתנות ובתמימות. אני רואה את טובי המוחות בעולם ממציאים כלי נשק ומילים כדי להאריך את כל המעשים האלה ולעשות אותם מתוחכמים יותר. ויחד איתי רואים את כל זה בני גילי, כאן ומעבר לקווים, בעולם כולו, ויחד איתי חווים את כל זה בני דורי. מה יעשו אבותינו אם נקום יום אחד, נתייצב לפניהם ונדרוש דין וחשבון? למה הם מצפים מאיתנו ביום שלא תהיה עוד מלחמה? שנים על שנים עסקנו במלאכת ההריגה – זה היה המקצוע הראשון שרכשנו בחיים. ידיעת החיים שלנו מצטמצמת לידיעת המוות. מה יבוא אחר כך? ומה יבוא עלינו?

הספר עוסק רבות בהוויי החיים של חיילים. מנקמה ברס"ר שהתעלל בהם, ועד נקודת האור הגדולה - ארוחת שחיתות שנפלה על קבוצת חיילים במפתיע. אותה ארוחה היא הזיכרון הטוב שבאמצעותו מנסה המספר להרגיע את חברו הגוסס, שבוכה - לא מכאב, אלא על חייו שהולכים וכלים.

כותרת הספר כוללת אירוניה דקה. "במערב אין כל חדש" הייתה אחת ההודעות של דובר הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ומשמעותה הייתה כי אין כל שינוי במצב בחזית המערבית. בסוף הספר נהרג החייל המספר בחזית המערבית, בעוד דובר הצבא מודיע כי "במערב אין כל חדש".

נוראות המלחמה מביאים את המספר לאימוץ עמדה ביקורתית כלפי הדור המבוגר שלא היסס לשלוח את הצעירים לאימי המלחמה. הוא מבהיר כי הוא וחבריו לא הובסו, אלא נכתשו בידי אויב עדיף בכוחו, מצויד היטב, וחשוב מכל - שבע. הדור הצעיר שילם את מחיר המלחמה בגופו ובנפשו.

"במערב אין כל חדש" היה לרב מכר ושיקף את קולם של רבים. הוא שייך לגל של יצירות שנכתבו בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתחושה הקשה ששררה באירופה בעקבותיה. ליצירות אלה אופי אנטי-מלחמתי ולעיתים אף פציפיסטי. בהן אפשר למנות גם את השירים והמחזות של ברטולט ברכט.

תרגום הספר עריכה

 
הספר בתרגומו לעברית, 1982, תרגום: צבי ארד
 
הספר בתרגומו ליידיש, וורשה, 1929, תרגום: פועה ראקאווסקי

הספר תורגם לשפות רבות, אף כי הוא מציב אתגרים מסובכים למתרגמים. האתגר הראשון הוא תרגום כותרת הספר, ושימור האירוניה שבו. שם הספר באנגלית הוא "All Quiet on the Western Front" - זו הייתה ההודעה המקבילה של דובר הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. טיוטות שנשמרו מעבודת התרגום הראשונה לאנגלית (המתרגם היה א.ו. וין A. W. Wheen) מראות כי המתרגם התלבט אם לתרגם את הכותרת באופן מילולי או להשתמש בהודעה המקבילה באנגלית. הספר כולל ביטויים רבים מהווי הצבא והחיילים הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. גם בעניין זה התלבטו המתרגמים בין תרגום מילולי לבין שימוש בביטויים מקבילים של הצבאות המקומיים. תרגום הספר מגרמנית לאנגלית שימש נושא מחקר בתחום חקר התרגום, בייחוד לאור העובדה שהטיוטות מעבודת התרגום השתמרו.

תרגומים לעברית עריכה

הספר תורגם לעברית כמה פעמים. שני תרגומים לעברית יצאו במקביל בתל אביב ובוורשה כבר ב-1929, זמן קצר לאחר פרסום המהדורה המקורית. התרגום שיצא לאור בתל אביב נעשה בידי יעקב הורוביץ בהוצאת שטיבל. התרגום שיצא לאור בוורשה נקרא "במערב אין חדשות" ונעשה בידי ש. ימואלי בהוצאת ת. יקובסון ומ. גולדברג[1]. תרגום נוסף נעשה בידי צבי ארד ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן, 1982. התרגום החדש ביותר לעברית נעשה בידי גדי גולדברג וראה אור ביולי 2014 בהוצאת מחברות לספרות. המתרגמים הראשונים לעברית נאלצו לתרגם את הספר כולו, כולל הכותרת שלו, באופן מילולי, כיוון שבאותה תקופה כמעט לא נעשה שימוש בשפה העברית במסגרות צבאיות, וודאי לא היה סלנג של חיילים בעברית. בתרגומים שנעשו מאוחר יותר התברר שכבר אי אפשר לשנות את כותרת הספר, כיוון שהיא הפכה למטבע לשון בעברית.

  • במערב אין כל חדש; תרגם מגרמנית: יעקב הורוביץ, שטיבל תל אביב, 223 עמודים, תרפ"ט 1929
  • במערב אין חדשות; תרגם מגרמנית: ש' ימואלי, הוצאת ת. יקובסון ומ. גולדברג ורשה, 220 עמודים, תר"צ 1929
  • במערב אין כל חדש; מגרמנית: צבי ארד, זמורה-ביתן תל אביב, 180 עמודים, תשמ"ב 1982
  • במערב אין כל חדש; תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר: גדי גולדברג, מהדורה חדשה, מחברות לספרות אור יהודה, 204 עמודים, תשע"ד 2014. (מהדורה מיוחדת, 100 שנה למלחמת העולם הראשונה)

תפוצה עריכה

הספר יצא בהוצאת אולשטיין בברלין, למרות שהלקטורים של ההוצאה טענו שאין לו סיכוי כי אין ביקוש לספרי מלחמה, הודות להתעקשותו של פרנץ אולשטיין, שלקח על עצמו את הסיכון של כישלון הספר[2].

ביוני 1929 נמסר שהספר נמכר במעל חצי מיליון עותקים[3]. שנה לאחר מכן, ביוני 1930, פורסם שהספר נמכר בגרמנית במעל מיליון עותקים, תורגם ל-29 שפות ובסך הכל נמכר במעל 3 מיליון עותקים[4].

בשנת 1930 עובד הספר לראשונה לסרט בעל אותו שם - במערב אין כל חדש (סרט, 1930) בבימויו של לואיס מיילסטון.

בשנת 1979 יצא עיבוד מחדש - במערב אין כל חדש (סרט, 1979) בבימויו של דלברט מאן.

בשנת 2022 יצא עיבוד נוסף במערב אין כל חדש (סרט, 2022) בבימויו של אדוארד ברגר.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה