ברווז הפרא

ברווז הפרא או אווז הפרא (בנורווגית: Vildanden) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן משנת 1884.

ברווז הפרא
Vildanden

כתיבה	הנריק איבסן
שפה	נורווגית

אודות המחזה

הצגת הבכורה של המחזה התקיימה בתיאטרון דֶן נָשונָלֶה סֶנֶה בברגן, נורווגיה, ב-9 בינואר 1885.

המודל לדמותה של הדוויג היה נערה גרמנית שאיבסן פגש כשהשלים את המחזה בגרוסנסאס (Gossensass), דרום טירול בקיץ 1884. לאחותו, אליה היה קרוב מאוד, קראו הדוויג. אחותו נקראה על שם סבתם מצד אימם, הדוויג פאוס (Paus) (1763–1848).

מקובל לחשוב שדמותו של אקדל הזקן מבוססת על אביו של איבסן, קנוד איבסן.

הנפשות הפועלות

• וורלא – תעשיין וסוחר סיטונאי.
• גְרֵגֶרְס וורלא – בנו.
• אקדל הזקן.
• ייאלמר אקדל – בנו, צלם.
• גינה אקדל – אשתו של היאלמר.
• הדוויג – בתם בת הארבע עשרה.
• גברת סרבי – סוכנת ביתו של וורלה המבוגר.
• רלינג – רופא.
• מולוויק – תאולוג לשעבר.
• גרוברג – מנהל חשבונות.
• פטרסן – משרת בבית וורלא המבוגר.
• יינסן – מלצר שכיר.
• אורח שמן.
• אורח מקריח.
• אורח קצר-רואי.
• שישה אורחים נוספים בבית וורלא.
• מספר משרתים שכירים.

תקציר העלילה

המערכה הראשונה נפתחת בארוחת ערב בביתו של וורלא האב, תעשיין וסוחר עשיר. האורחים הוזמנו על ידי בנו, גְרֵגֶרְס וורלא, שזה עתה שב לבית אביו אחרי שהתגורר בסמוך למפעל של אביו, בו עבד. שם נודע לו על גורלו של חברו לשעבר לכיתה, ייאלמר אקדל. ייאלמר נשא לאישה את גינה, משרתת צעירה שעבדה במשק ביתו של וורלה. וורלה האב ארגן את השידוך בכך שסיפק לייאלמר בית ומקצוע כצלם. גְרֵגֶרְס, שאימו הלכה לעולמה, מאמין שגינה ואביו ניהלו ביניהם רומן, ומתמלא זעם בשל כך שחברו הוותיק חי חיים של שקר.

ארבע המערכות הנותרות מתרחשות בביתו של ייאלמר אקדל. בתחילה נדמה שאקדל חי חיים נעימים ונוחים. אביו של ייאלמר מתפרנס מהעתקת מסמכים בשביל וורלה. ייאלמר מנהל סטודיו מצליח לצילום פורטרטים. גינה מסייעת לו לנהל את העסק ובנוסף לכך היא מנהלת את משק הבית. שניהם אוהבים מאוד את בתם הדוויג. מייד בתום המסיבה גְרֵגֶרְס נוסע לביתם, שם הוא מתוודע למשפחה. ייאלמר מתוודה על כך שהדוויג היא מקור שמחתו ומקור צערו הגדולים ביותר, מכיוון שראייתה מידרדרת בהדרגה והיא עומדת לאבד את מאור עיניה. המשפחה נלהבת להציג לפניו את עליית הגג, שבה הם מגדלים בעלי חיים שונים כמו שפנים ויונים. היקר מביניהם הוא ברווז הפרא שהצילו. הברווז נפצע בידי וורלה האב, שגם ראייתו מידרדרת. הוא ירה בכנפו של הברווז, שצלל לקרקעית האגם. כלבו של וורלה משה אותו מהמים, וחרף פצעיו מהירייה ומשיניו של הכלב, אקדל הזקן טיפל בברווז עד שהחלים.

גְרֵגֶרְס שמאס בדרכו הנלוזה של אביו, מחליט להיפרד ממנו לצמיתות והוא שוכר חדר בבית משפחת אקדל. ביום המחרת, הוא נוכח לדעת ששקרים נוספים מרחפים מעל ראשם של בני משפחת אקדל, פרט לרומן של גינה עם אביו. ייאלמר מספר לו שהוא אינו שולח את בתו הדוויג לבית הספר בשל ראייתה, אולם הוא אינו מלמד אותה בעצמו ומניח לנערה להימלט לתוך עולם דמיוני באמצעות תמונות שהיא רואה בספרים. במהלך שיחתם גְרֵגֶרְס שומע ירייה בעליית הגג, והמשפחה מסבירה שאקדל הזקן משתעשע בכך שהוא יורה בשפנים ובציפורים בעליית הגג, ולפעמים ייאלמר מצטרף אליו לציד. הפעילות מאפשרת לאקדל לשמר בליבו את התשוקה לציד מימים עברו. ייאלמר מספר גם על "המצאתו הגדולה", עליה אין הוא מרחיב את הדיבור. היא קשורה לצילום, והוא בטוח שהיא תאפשר לו לשלם את חובותיו לוורלה ולבסוף להפוך אותו ואת משפחתו לעצמאית לחלוטין. על מנת לעבוד על המצאתו, הוא נוהג להשתרע על הספה ולהרהר בה.

במהלך ארוחת הצהריים, שאליה מצטרפים גְרֵגֶרְס וכן רלינג ומולוויק, ששוכרים אף הם חדרים בבית, וורלא האב מגיע ומנסה לשכנע את בנו לשוב הביתה. גְרֵגֶרְס עומד על כך שהוא אינו יכול לחזור ושהוא יחשוף בפני ייאלמר את האמת. אביו סבור שייאלמר לא יהיה אסיר תודה בשל התערבותו של גְרֵגֶרְס. לאחר שהוא עוזב, גְרֵגֶרְס מבקש מייאלמר להתלוות אליו להליכה, שם הוא חושף לפניו את האמת בדבר הרומן של גינה עם אביו.

כשייאלמר שב הבייתה, הוא מתרחק מאשתו ומבתו. הוא דורש לטפל בעתיד בכל עסקי הצילום בעצמו, ולא לקבל עזרה מגינה. הוא גם דורש לנהל את ענייני הכספים של המשפחה, שעד עתה גינה ניהלה אותם. גינה מתחננת לפניו שישקול זאת מחדש, ומסבירה שעם כל הזמן שהללו יגזלו ממנו, לא ייוותר בידו זמן לשקוד על המצאתו. הדוויג מוסיפה שלא ייוותר בידו די זמן לטפל בברווז הפרא. נרעש כתוצאה מהחדשות ששמע מגְרֵגֶרְס, ייאלמר זועם על ההצעה ואומר שהוא מעוניין למלוק את צווארו של הברווז. ייאלמר שואל את גינה אם ניהלה רומן עם וורלא האב והיא מתוודה שעשתה כן, אולם היא עומדת על כך שהיא מאוד אוהבת את ייאלמר.

בעיצומו של הוויכוח, גְרֵגֶרְס חוזר, מופתע מכך שהזוג אינו מאושר מכך שהשקר אינו מרחף עוד מעל ראשם. גברת סרבי מגיעה לביקור ובידה מכתב עבור הדוויג ובפיה החדשות שהיא עומדת להתחתן עם וורלא האב. במכתב כתוב שוורלא ישלם לאקדל הזקן שכר של 100 קרונות לחודש עד מותו. לאחר מותו, הגימלה תעבור להדוויג לשארית חייה. החדשות מרעות את מצב רוחו של יילמאר, והוא מגיע למסקנה שייתכן שהדוויג היא בתו של וורלא. הוא אינו מסוגל לראות את פניה של הדוויג ויוצא מהבית לשתות לשוכרה ביחד עם רלינג ומולוויק. גְרֵגֶרְס מנסה להרגיע את הדוויג ומציע לה להקריב את ברווז הפרא בשביל לשמח את אביה. הדוויג נואשת לזכות מחדש באהבתו של אביה ונאותה לבקש מסבה לירות בברווז האהוב עליה בבוקר המחרת.

ביום המחרת, רלינג מגיע ומספר למשפחה שיילמאר נשאר ללון בחדרו. הוא נחרד ממה שגְרֵגֶרְס חולל, ומגלה שלפני זמן רב הוא שתל במוחו של יילמאר את רעיון ההמצאה כ"שקר חיים", כדי לטעת בו תקווה שתמנע ממנו מלשקוע בייאוש. הם מתווכחים בעוד יילמאר מגיע לאסוף את חפציו כדי לעזוב את הדירה. הוא המום ממספר החפצים שעליו לארוז. הדוויג שמחה לראותו, אולם יילמאר אינו מתייחס אליה. הרוסה, הדוויג נזכרת בברווז הפרא והולכת לעליית הגג ובידה האקדח. לאחר שנשמעת ירייה, המשפחה מניחה שאקדל הזקן צד בעליית הגג, וגְרֵגֶרְס מניח שהוא ירה בברווז עבור הדוויג. הוא מספר על הקורבן ליילמאר, שהדבר נוגע לליבו. כשאקדל הזקן יוצא מחדרו, המשפחה נוכחת לדעת שלא ייתכן שהוא ירה בעליית הגג. הם נחפזים לעליית הגג ורואים את הדוויג שוכבת על הרצפה. אף אחד לא מוצא פצע, ורלינג בודק אותה. הוא מגלה שהכדור חדר לחזה, פגע בלבה והיא מתה במקום משטף דם פנימי. יילמאר מתחנן לפניה שתתעורר לחיים כדי שתוכל לראות עד כמה הוא אוהב אותה. המחזה מסתיים כשרלינג וגְרֵגֶרְס מתווכחים שוב. גְרֵגֶרְס מחזיק בדעה שהדוויג לא מתה לשווא, מכיוון שהכאב עורר את כל האצילי שבו. רלינג מלגלג על הרעיון ועונה לו.

"בוא נדבר על זה שוב, כשיבצבץ העשב הראשון על קיברה. אז תשמע אותו מפריח מליצות נבובות על "הילדה שנקרעה בטרם עת מזרועות אביה", ותראה אותו מתפלש בים של דמעות רגשניות ורחמים עצמיים."

המחזה בתרגום בדפוס לעברית

• הנריק איבסן, ברווז הפרא ; עברית: גד קינר; רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה, תשמ"ה 1985.
• הנריק איבסן, ברווז הפרא ; תרגום ראשון מנורווגית: גד קינר; רמת-אביב, תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003.

המחזה בתיאטרון המקצועי הישראלי

1. אווז הפרא, תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 5 בדצמבר 1954, מספר הצגות: 21

• יוצרים - תרגום : ישרון קשת, בימוי : סנדרו מאלמקוויסט, תפאורה ותלבושות : סנדרו מאלמקוויסט.
• שחקנים - וורלא : שמואל רודנסקי, גְרֵגֶרְס וורלא : ישראל בקר, אקדל הזקן : יהושע ברטונוב, היאלמר אקדל : שמעון פינקל, הדוויג : עדה טל, גברת סורבי : בת עמי אלישיב-פינקל, רלינג : ארי קוטאי, מולוויג : ברוך דוד, גרוברג : יוסי בנאי, פטרסון : שלמה ברוק, ינסן : שמואל עצמון, הקאמרהר פלור : שלמה ברטונוב, הקאמרהר באלא : אבנר חזקיהו, הקאמרהר קספרסן : יהודה רובינשטיין, הקאמרהר : יצחק ברקת, קאמרהר : גדעון זינגר / ברוך דוד.

2. ברווז הפרא, תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 1987, מספר הצגות: 42

• יוצרים - תרגום : גדי קינר, בימוי : יוסי יזרעאלי, תפאורה : יוסי יזרעאלי, תלבושות – עדנה סובול.
• שחקנים – גינה : לבנה פינקלשטיין, יאלמר : יצחק חזקיה, הדוויג : יעל ברנפלד, גרגרס : אוהד שחר אקדל הזקן : מרק חסמן, שרון אלכסנדר, רוברט הניג.

עיבודים

המחזה עובד לסרט קולנוע בידי טנקרד איבסן, נכדו של המחזאי, ב-1963. עיבודו של מקס פאבר, בבימויו של אלן ברידג'ס, הציג במסגרת סדרת "מחזה החודש" של ה-BBC, ב-1971. סרט גרמני, שכתב וביים Hans W. Geißendörfer, יצא לבתי הקולנוע ב-1976. גרסה אנגלית מאת Tutte Lemkow הופק באוסטרליה בידי פיליפ עמנואל, בבימויו של הנרי ספרן ב-1983. שמות הגיבורים הומרו לאנגלית. בסרט כיכבו ג'רמי איירונס וליב אולמן. הפסקול המקורי הולחן בידי סיימון ווקר. הפסקול הוקלט והופק בתקליטור בידי סיימון ווקר, פיליפ פאוורס וג'ון סטיבן לאשר והופץ בידי חברת Southern Cross Records.

לקריאה נוספת

• עדי פרוש, פילוסופיה, ספרות ומה שביניהן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן והוצאת כרמל, 2018, הפרק "הונאה עצמית – כיצד יש להתייחס אליה? היחס להונאה עצמית במחזה ברווז הפרא של איבסן ובכמה תאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות", עמ' 215–265.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברווז הפרא בוויקישיתוף

• ברווז הפרא בויקיטקסט, מתוך מהדורת אנציקלופדיה אמריקנה של 1920
• המחזה בשלמותו, בספריית אוניברסיטת וירג'יניה (באנגלית)
• ברווז הפרא בפרויקט גוטנברג (בנורווגית)
• ברווז הפרא במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
• אודיו באתר http://librivox.org/
• החוויה התאטרונית : מבוא לדרמה ולתיאטרון: ברווז הפרא האוניברסיטה הפתוחה עמוד 281 ואילך
• ברווז הפרא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)