ברוך קמין
ברוך קמין (נודע גם כבוריה קמינקר; 15 באפריל 1914 – 10 ביולי 1988) היה מצנחני היישוב וחבר הכנסת מטעם מפא"י.
 | |||||
| קבוצת צנחנים יהודים אשר צולמו בבוקרשט לאחר שחרורם. יושבים מימין לשמאל, גוקובסקי (אחישר), ברוך קמין, טרכטנברג שייקה, בן אפרים, אריה ליפסקי. עומד מאחור, דב הררי | |||||
| לידה |
15 באפריל 1914 אקרמן, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1988 (בגיל 74) ישראל  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1939 | ||||
| השכלה | אוניברסיטת קישינב, אוניברסיטת יאשי | ||||
| מפלגה |
מפא"י | ||||
| |||||
  | |||||
חייו עריכה
ברוך קמין נולד באקרמן, בסרביה, אז תחת שלטון האימפריה הרוסית ואחרי כמה שנים חלק מרומניה. הוא היה חבר ההנהגה הראשית ברומניה של תנועת הנוער הציונית "גורדוניה". קמין למד חקלאות באוניברסיטאות קישינב ויאשי ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל.
בין השנים 1939–1947 היה חבר קיבוץ ניר עם. כחבר הפלמ"ח התנדב לצנוח באירופה הכבושה. הוא הוצנח ביום 31 ביולי 1944 יחד עם דב הררי (לשעבר ברגר) ברומניה.[1] השניים ארגנו, בברכת ההנהגה הציונית המקומית ובידיעתם של וילהלם פילדרמן והרב שפרן, את צעירי היהודים להגנה עצמית ואספו ידיעות עבור בעלות הברית. גם אחרי סיום מלחמת העולם, נשאר קמין ברומניה כשליח הבריחה.
בשנים 1948–1949 הוא היה בשליחות בצ'כוסלובקיה ובאוסטריה ומאוחר יותר בשנים 1964–1965 בשליחות בארצות הברית. בין השליחויות הספיק קמין לכהן כשנה וחצי בכנסת השנייה מטעם מפא"י ולאחר מכן כמזכיר מועצת הפועלים בהרצליה. גם אחרי חזרתו מארצות הברית היה קמין פעיל בתחום הפוליטי ושימש כמנהל מחלקה במרכז לתרבות של הוועד הפועל של ההסתדרות.
בשנת 1969 פרש קמין ממפא"י ועבר לליברלים העצמאיים, מפלגה בה היה חבר עד שנת 1981 כשחזר למפלגתו הקודמת.
ספריו עריכה
- הצניחה והבריחה - עם יהודי רומניה בתקופת השואה ולאחריה, תל אביב: בהוצאת ארגון יוצאי גורדוניה - רומניה בישראל, תשמ"ו - 1986.
קישורים חיצוניים עריכה
ברוך קמין, באתר הכנסת - ברוך קמין, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים עריכה
- ^ ברוך קמין, הצניחה והבריחה - עם יהודי רומניה בתקופת השואה ולאחריה, תל אביב: ארגון יוצאי גורדוניה - רומניה בישראל, תשמ"ו - 1986 (עמוד 124)