ברטאן
ברטאן (ברטניה, בצרפתית: Bretagne ⓘ?, בברטונית: Breizh, בגאלית: Bertaèyn) הוא חצי אי בצפון-מערב צרפת, בין תעלת למאנש בצפון ומפרץ ביסקיה בדרום, ומזרחה לו — נורמנדי תחתית ופיי דה לה לואר ("ארצות הלואר"). זהו אחד מ-18 חבלי צרפת ובירתו היא רן (Rennes).
| |||
 | |||
| נוף אופייני בקוט-ד'ארמור | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| מושל | ז'אן-איב לה-דריאן | ||
| רשות מחוקקת |
המועצה האזורית של ברטאן  | ||
| מחוזות בחבל |
קוט-ד'ארמור (Côtes-d'Armor) איל-אֶה-וילֵן (Ille-et-Vilaine) מורביאן (Morbihan) פיניסטר (Finistère) 15 רבעים, 201 קנטונים, 1,268 קהילות | ||
| בירת החבל | רן | ||
| תאריך ייסוד |
4 ביוני 1960 | ||
| על שם |
ברטאן | ||
| שטח | 27,209 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Roc'h Ruz | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בחבל | 3,394,567 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 113 נפש לקמ"ר (2006) | ||
| קואורדינטות | 48°N 3°W / 48°N 3°W | ||
| https://www.bretagne.bzh | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת ברטאן רגילה) | |||
  | |||
כחצי מיליון מתושבי חבל ברטאן (כשישית מהאוכלוסייה), דוברים את השפה הברטונית, ממשפחת השפות הקלטיות והחבל משתייך לאומות הקלטיות, כאשר הוא מהווה את האומה הקלטית היחידה שאינה חלק מהממלכה המאוחדת.
היסטוריה עריכה
החבל נזכר לראשונה בכתבי יוליוס קיסר, ומתום תקופת האימפריה הרומית התיישבו בו קלטים וברטונים. במאה הרביעית נוצרה בו ממלכה - דוכסות ברטאן, שנלחמה על עצמאותה עד תקופת הרפובליקה הצרפתית ובמהלכה.
ימי הביניים עריכה
בתקופת ימי הביניים התחלק החבל לשניים ולאחר מכן לשלושה: דומונה (Domnonée), קורנואיי (Cornouaille) וברוארק (Broërec).
במאה התשיעית היה משטר פאודלי באירופה, ובאזור שלטו אצילים כגון: דוכסים, רוזנים ומלכים. קשרי האצולה נקשרו גם עם ממלכת אנגליה וממלכת צרפת.
במהלך אותה מאה, התאחדו אצילי האזור לישות מלוכנית של ברטאן המאוחדת. זו נלחמה במאה העשירית נגד נסיונות כיבוש חוזרים מצד לוחמים ויקינגים, שפלשו מן הים אל חופי ברטאן, כדי להתיישב ולעסוק בסחר, מה שהשאיר את חותמו על ברטאן עד היום. גם משהחל עידן מלוכה, המשיכו דוכסי ברטאן לדרוש זכויות אצולה אישיות.
ברטאן הייתה אבן מחלוקת בין נורמנדי ואנז'ו, ובהמשך בין ממלכת אנגליה וממלכת צרפת. מערכות היחסים הפאודליים ביו דוכסים לשכניהם נשענו על קשרים ממפגשים עם שליטים מאותה ממלכה, מה שהוביל לכך שדוכסי ברטאן התנהלו כשליטים עצמאיים, בעודם לסירוגין תחת מלך אנגליה ומלך צרפת. לבסוף הם השיגו את חירותם הפוליטית, עם הגיע שושלת מונפור במאה ה-14 ועד המאה ה-15.
חירות פוליטית זו הגיעה לשיאה תחת שושלת פרנסואה השני, שגרם למפלה שלטונית וניתוקה של ברטאן ב-1488.
על אף מלחמת הירושה של ברטאן (1341–1364) וניסיונות סיפוח מצד הצרפתים או של האנגלים, נשארה השליטה בידי הנסיכויות הנפרדות עד למאה ה-16.
דוכסות ברטאן סבלה תבוסות צבאיות לממלכת צרפת החזקה ממנה, בין השנים 1488–1491. איחודן של הממלכות החל בשני שלבים. הראשון היה איחוד מחודש של אצילים במונרכיה (שלוש חתונות בין המונרכיות - ברטאן וצרפת) וב-1532, בקשת איחוד מצד צרפת. זו הוגשה בעיר ואן, ויצרה לחץ רב על אצילי החבל, שחתמו בסופו של דבר על האיחוד.
בתקופה המודרנית עריכה
למרות האיחוד, שמרה ברטאן על חלק מזכויות היתר (חוקים ומיסים מסוימים) עד למהפכה הצרפתית. בליל 4 באוגוסט 1789 בוטלו כל זכויות היתר, החוקים, והשלטון המקומי של האצולה והכמורה הברטונית.
המאות ה-15, ה-16 וה-17 נחשבו לתקופת פאר ושגשוג, בברטאן. החבל ממוקם על אם הדרך של מסחר ימי פעיל ביותר בין ספרד, אנגליה והולנד, שהעבירו ביניהן סחורות נצרכות, בעיקר אריגים כגון פשתן והמפ, שהיוו חומרי גלם עיקריים באותה תקופה.
מעמדו הכלכלי של החבל התחזק והשקעות רבות הופנו לאדריכלות מורשת מרשימה, כדוגמת בית הכספים של רֵן, שהיה הראשון מסוגו בצרפת.
בתקופת שלטונו של לואי ה-14 נוצרה דוקטרינה כלכלית-פוליטית ראשונה, הקולברטיזם, על שם ז'אן-בטיסט קולבר. הדוקטרינה שינתה את יחסי הכלכלה בין ברטאן לאנגליה, וגרמה לברטאן הפסדים כלכליים; מצבו הכלכלי של החבל הידרדר עם השנים והגיע לשפל במאה ה-19. ברטאן חולקה לרוזנים (ברוארק, טרגוי, לאון, נונטה, קורנואיי ועוד).
ב-1790, שנה לאחר המהפכה, חולקה ברטאן לחמישה אזורי ניהול:
- איל-אה-וילן
- לואר-אנפריור (שהופרד ממנה, ושמו שונה ב-1957 ללואר האטלנטי)
- קוט-די-נוֹר - ששונה ב-1990 לקוט-ד'ארמור
- מורביאן
- פיניסטר
גבולות החבל העדכניים נקבעו על ידי מרשל פטן ב-30 ביוני 1941 (העדכונים פורסמו לציבור יום למחרת), בזמן הכיבוש הגרמני.
הצו החדש כלל הכרזה על
4 מחוזות (Département) - קוט-ד'ארמור, איל-אֶה-וילֵן, מורביאן ופיניסטר. 80 אחוז משטח הפרובינציה ההיסטורית של ברטאן נכללים בתחומי החבל המנהלי. המחוז הנושק מדרום, הלואר האטלנטי, הופרד ונקבע כחלק מחבל ארצות הלואר.
בתקופת הרפובליקה הצרפתית הרביעית ידע האזור לסירוגין נסיגה והתפתחות, וגבולותיו המנהליים לא השתנו. כיום, הברטונים מהווים מיעוט בצרפת והם מנהלים מאבק להכרה בייחודם הלאומי.
גאוגרפיה עריכה
שטחה של ברטאן הוא 34,024 קמ"ר (+6,980 קמ"ר אם מוסיפים את מחוז הלואר האטלנטי). זהו החבל עם רצועת החוף הארוכה ביותר במדינה. מהעיר קונקול ועד פורניק, רצועת החוף נמתחת לאורך 1,100 קילומטרים. עם זאת אורכה יוכפל בחישוב רצועות חופי הארכיפלגים שבתחום שליטת החבל. רוב חופי החבל הם סלעיים וקרויים בשמות הקשורים למזג-אוויר או לשמות אבני-חן, כמו חוף השחם הוורוד, חוף ברקת וחוף ירקן. בחופיו של החבל נמצאים צוקים גבוהים, שמגיעים עד ל-100 מטר באזור פיניסטר. באזור מורביאן הדרומי קיימים איים קטנים רבים, וחופים קטנים עם חול דק, נוף שונה מחופי הלואר הצמודים מדרום. ישנם כמה ארכיפלגים בתחום ברטאן ובהם: ארכיפלג שבעת האיים, ארכיפלג ברֵאה ועוד. הגדול מבין האיים הוא בל-איל-און-מאר אשר נמצא במפרץ מורביאן במרחק קצר מאוד במעבורת מהעיר קיברון.
מקובל להבחין גאוגרפית בין שני אזורים: האזור החופי (הארוור, שמשמעותו 'הים' בברטונית) ואזור פנים הארץ (הארגוט, שמשמעותו 'היער' בברטונית).
אקלים עריכה
מזג האוויר הוא קיצוני וסוער בעיקר לאורך החופים. הגשמים שכיחים בכל שטח החבל. מזג אוויר משתנה במהירות והוא אינו יציב במשך כל השנה: ביממה אחת צפויים השמים להשתנות מספר רב של פעמים משמים בהירים ללא עננים לשמים אפורים מכוסים בעננים עבים, תופעה מוכרת שהנחילה לברטאן מוניטין של 'מזג אוויר גרוע'.
קיימים שינויים עדינים בטמפרטורה בין הקיץ לחורף. הרוחות שמגיעות בעיקר מצפון/צפון-מערב מגבירות את הרגשת הקור. טמפרטורת המים הממוצעת נעה בקיץ בין 17 ל-19 מעלות צלזיוס באזור הדרומי-מערבי שהוא האוקיינוס האטלנטי וזרם הגולף; טמפרטורה גבוהה יותר של המים נעה בין 19 ל-20 מעלות צלזיוס באזור הצפוני שהיא תעלת למאנש.
נוף עריכה
בולטות ארבע צורות נוף בחבל:
- אדמות מעובדות או מוזנחות שמופרדות בגדר חיה שהיא צמחייה פראית כגון שיחים ועצים נמוכים;
- טבע עצום פראי ושומם, הכולל בעיקרו שיחים נמוכי מידה, עשבים רב-שנתיים;
- יערות;
- ביצות.
עם רצועת חוף ארוכה בולטים בעיקר שינוי גובה המים בזמן גאות ושפל, וצוקי אבן אשר נשחקו על ידי האוקיינוס. אזור פנים הארץ הוא בעל גבעות רבות וגאיות, והנקודה הגבוהה ביותר מגיעה ל-387 מטר מעל פני הים.
כלכלה עריכה
בתחילת המאה ה-20 התעשייה העיקרית ביותר הייתה התיירות, והתמקדה בעיקרה בחופי החבל ובעונת הקיץ, עם השנים תעשיות רבות ושונות הוקמו מהתעשייה האווירית הממוקמת בסן-נזר שבלואר-האטלנטי, לתעשיית בניית רכבים (של חברת הרכב סיטרואן). חברות טכנולוגיה מתקדמות בתחום תקשורת אלקטרונית למרחקים אשר תוצרתם מיועדת בעיקר לשימוש בקטבי כדור הארץ, ממוקמות בערים רֵן, ברסט, ולוניו. תאגידים גדולים שהתחילו מיצור ומכירת מוצרי מזון מקומיים כמו E.Leclerc ו-Intermarche היום רשתות מזון ענק בצרפת ובמדינות אירופה. אך מאז ומתמיד תעשיית החקלאות הייתה נפוצה ורחבה:
- חקלאות ימית מייצרת כמויות גדולות ביותר של דגים ופירות-ים טריים ליבוא ויצוא. עם השנים נרכש ידע רב בתעשייה הימית. פיתוח ובניית ספינות אזרחיות וצבאיות התרכזו בערים ברסט ולוראו (ספינות נוסעים יוקרתיות בשם Paquebot מיוצרות רק בברטאן).
- חקלאות שדה המייצרת כמות ארטישוק של 85% מהיצור של השוק הצרפתי, כרובית - 60% מהשוק הצרפתי, ועוד.
- חקלאות תעשייתית נוטלת חלק של 15% מהשוק הצרפתי, גידול עגלים הוא חלק של 31%, תנובת החלב היא 20%. גידול חזירים מהווה 55% מהשוק, וגידול עופות הוא חלק של 47% מהשוק.
אוכלוסייה עריכה
מספר תושבי חבל ברטאן היה למעלה מ-3 מיליון נפשות בשנת 2006, מספר גבוה יחסית לשאר חבלי צרפת, על שטח רחב של 27,208 קמ"ר, עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית של 113 נפשות לקמ"ר.
אוכלוסין ב-4 המחוזות עריכה
עדכון אחרון ב-2005.
| מחוז | מספר אוכלוסין | מספר נפשות לקמ"ר |
|---|---|---|
| איל-אֶה-וילֵן | 929,947 | 128 נפשות לקמ"ר |
| פיניסטר | 876,680 | 127 נפשות לקמ"ר |
| מורביאן | 688,544 | 94 נפשות לקמ"ר |
| קוט-ד’ארמור | 566,946 | 79 נפשות לקמ"ר |
- אם נחשיב את המחוז ההיסטורי והמסורתי של ברטאן - הלואר האטלנטי, שכולל 1,208,761 תושבים, מספר תושבי החבל יגיע ל-4,270,878.
הערים הגדולות עריכה
| עיר | מחוז | מספר תושבים |
|---|---|---|
| רן | איל-אֶה-וילֵן | 206,229 |
| ברסט | פיניסטר | 149,634 |
| קמפר | פיניסטר | 63,238 |
| לוראון | מורביאן | 59,189 |
| ואן | מורביאן | 51,759 |
| סן-מלו | איל-אֶה-וילֵן | 50,675 |
| סן-ברִייֶק | קוט-ד’ארמור | 46,087 |
| לונסטר | מורביאן | 21,897 |
| פוז'ר | איל-אֶה-וילֵן | 21,779 |
| קונקרנו | פיניסטר | 19,453 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ברטאן (בצרפתית, בברטונית ובגאלית)
ברטאן (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
ברטאן, ברשת החברתית פייסבוק
ברטאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ברטאן, ברשת החברתית אינסטגרם
ברטאן, ברשת החברתית LinkedIn
ברטאן, סרטונים באתר Vimeo- האתר הרשמי של חבל ברטאן (בצרפתית)
- תמונות מרחבי החבל (באנגלית)
- Brittany : in the West, the end of the world
- מאיר בלייך, הרחק מן ההמון המטייל: טיול לחבל בריטני בצרפת, באתר nrg, 19 במאי 2012
משה גלעד, שלושה ימים בקצה הדרומי של בריטאני, באתר הארץ, 1 במאי 2019
