בתי המשפט בישראל
בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפת פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.
ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.
בתי המשפט האזרחיים
חוק יסוד: השפיטה, אשר נתקבל בשנת 1984 קובע כי ישנם שלושה בתי משפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי ובית משפט שלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את המקרים בהם תדון כל ערכאה. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ונדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט ידון בתביעה.
בית המשפט העליון
|
|
ערך מורחב – בית המשפט העליון |
בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעור על החלטות בית משפט מחוזי, וערעור ברשות מיוחדת על החלטות בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור.
בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, הממשלה, הכנסת, בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים. בעקבות הרחבת זכות העמידה, עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית, אלא על עקרונות צדק כלליים. לבג"ץ כוח רב ויש האומרים כי הוא הרשות השלטונית החזקה בישראל, יותר מן הכנסת והממשלה. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות זו הורחבה על ידי השופט אהרן ברק במסגרת המהפכה החוקתית.
על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.
בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דן בכל מקרה שאינו בסמכות בית משפט השלום (או בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר), וכן בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, וכן בעניינים נוספים. בית המשפט המחוזי יושב גם כבית משפט לעניינים מינהליים וכבית הדין לענייני מים. בהליכים אזרחיים, דן בית המשפט המחוזי בתביעות של 3 מיליון שקל ומעלה. בהליכים פליליים, מצויות בסמכותו של בית המשפט המחוזי עבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, בחריגים מסוימים.
קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:
| מחוז | עיר | נשיא/ה מכהן/ת | שופטים ב-1960[1] | שופטים ב-1970 | שופטים ב-1981[2] | שופטים ב-2011 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז הצפון | נצרת עילית | דוד חשין | - | 3 | 5 | 14 |
| מחוז חיפה | חיפה | בלהה גילאור | 17 | 14 | 16 | 27 |
| מחוז תל אביב | תל אביב | דבורה ברלינר | 18 | 24 | 37 | 52 |
| מחוז ירושלים | ירושלים | מוסיה ארד | 11 | 12 | 17 | 25 |
| מחוז הדרום | באר שבע | יוסף אלון | - | 7 | 10 | 20 |
| מחוז המרכז | פתח תקווה | הילה גרסטל | - | - | - | 26 |
| סה"כ | 46 | 60 | 85 | 162 |
לבית המשפט המחוזי מרכז, שהוא החדש ביותר מבין בתי המשפט המחוזיים, אין עדיין סמכות לדון בעניינים הבאים: עניינים מנהליים; ענייני פשיטת רגל; פירוק תאגידים; ערעורי מיסים; עתירות אסירים - בכל אלו בית משפט מחוזי תל אביב מרחיב את הטריטוריה שלו גם למחוז המרכז.
בית משפט השלום
בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.
בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-3 מיליון שקל, ובתביעות בדבר חזקה ושימוש במקרקעין (וכן בתביעות נוספות)[3].
בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר (וכן במקרים נוספים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.
בית משפט השלום כולל בתוכו בתי משפט לעניינים מוגדרים:
- בית משפט לענייני משפחה[4] - סכסוכים בתוך המשפחה.
- בית משפט לתביעות קטנות[5] - סכסוך אזרחי בסכום של עד 30 אלף שקל.
- בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: ערעור של נהג נגד דו"ח חנייה (שנרשם על ידי פקח עירוני) והושאר על רכבו או נמסר לו ביד.
- בית משפט לתעבורה - בית-משפט, שבו יושבים שופטים מקצועיים, המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר תאונת דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
- החלטות ראש ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.
בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.
בתי דין
לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים. בתי דין אלו אינם חלק ממערכת בתי המשפט, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים להם. המדובר בבית הדין לעבודה, בית הדין הרבני (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות) ובית דין צבאי. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה).
ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שהשופטים היושבים בדין הינם בעלי הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין אף אדם בעל השכלה משפטית לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).
רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הינם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים להסכם קיבוצי הינם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל שהינו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).
קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. ישנם רבים המבקשים צו קיום צוואה מבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (שהינו חלק ממערכת בתי המשפט) סמכות לתת צו קיום צוואה.
בתי דין דתיים
|
|
ערך מורחב – בתי דין דתיים |
בתי דין דתיים דנים בענייני מעמד אישי, משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים לנישואין וגירושין. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת האימפריה העות'מאנית ועודכנה מעט מאז.
לבתי דין דתיים סמכות שיפוט ייחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה אחרים, המותנית לעתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לפסיקת בית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.
בתי הדין הדתיים כוללים:
- בתי הדין הרבניים: דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת ערעור - בית הדין הרבני הגדול. הדין החל הוא דין תורה, כלומר מסורת הפסיקה הרבנית האורתודוקסית – ההלכה.
- בית דין שרעי: דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה קאדי. דן לפי החדית' השאפעי הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
- בתי הדין הדתיים הדרוזיים: דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
- בתי דין של העדות הנוצריות השונות. סמכות השיפוט שלהן בענייני נוצרים הוגדרה בדבר המלך במועצה משנת 1922 ולא חל בה שינוי מאז. בתי דין אלה אינם חלק ממערכת המשפט של המדינה, בשונה מבתי הדין העוסקים ביהודים, מוסלמים ודרוזים, אך יש להם סמכות ולפסקי הדין שלהם נפקות זהה בדין המדינה. כן נתונה להם סמכות עזר בחוקים שונים הנקראים חוקי בתי הדין הדתיים.
בתי דין לעבודה
|
|
ערך מורחב – בית הדין לעבודה |
מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נושא בו עוסקים בתי הדין לעבודה הם דיני הביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד). לבתי דין אלה יש שתי דרגות:
- בית הדין האזורי לעבודה
- בית הדין הארצי לעבודה
בתי דין צבאיים
|
|
ערך מורחב – בית דין צבאי |
מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה בחוק השיפוט הצבאי.
בית משפט צבאי
|
|
ערך מורחב – בית משפט צבאי (ישראל) |
בתי משפט צבאיים פועלים באזור יהודה והשומרון, המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל מתוקף תחיקת הביטחון באזור זה, בו לא הוחל החוק הישראלי. עיקר עיסוקם הוא בעניינים פליליים-ביטחוניים.
ייעודה של מערכת בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, תוך הבטחת הליך הוגן וקיום משפט צדק.
ערכאות מנהליות
כולל בתי דין משמעתיים בשירות המדינה, ועשרות רבות של ועדות ערר וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.
לקריאה נוספת
- שמעון שטרית, על השפיטה - מערכת הצדק במשפט, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד.
- גד ברזילי, אפרים יוכטמן-יער, זאב סגל, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית., פפירוס/דיונון, 1994 .
- גד ברזילי, משפט ופוליטיקה. קובץ מאמרים. פלילים, כרך ח. 1999 .
- שחר גולדמן, 1999, הרפורמה המוצעת במערכת בתי-המשפט: יתרונות מול סכנות, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
קישורים חיצוניים
http://www.rbc.gov.il/hierarchy/management/print.asp
הערות שוליים
- ^ הודעה בדבר מספר השופטים בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט השלום, 11 בספטמבר 1960, ילקוט הפרסומים 797, עמ' 118
- ^ הודעה בדבר מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט המחוזיים, 4 בפברואר 1981, ילקוט הפרסומים 2698, עמ' 1214
- ^ סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
- ^ וראו, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995
- ^ סעיף 59 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.