ג'ובאני פיקי
ג'ובאני פיקי (באיטלקית: Giovanni Picchi; 1571/2 - 17 במאי 1643) היה מלחין, נגן עוגב, נגן לאוטה וצ'מבליסט מראשית תקופת הבארוק. היה מצטרף מאוחר לאסכולה הוונציאנית והשפיע רבות על התפתחותן ובידולן של צורות אינסטרומנטליות שהחלו להופיע בתקופתו, כגון הסונאטה והקנצונה להרכב כלי; הוא היה גם הוונציאני היחיד בתקופתו, שכתב מוזיקת מחול לצ'מבלו.
 | |
| לידה |
1571 ונציה, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1643 (בגיל 72 בערך) ונציה, הרפובליקה של ונציה |
| מוקד פעילות |
הרפובליקה של ונציה |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| סוגה |
קנצונה, טוקטה, סלטרלו |
| כלי נגינה |
צ'מבלו |
  | |
חייו עריכה
מעט מאוד ידוע על ילדותו ונעוריו של פיקי, אבל על שנת הולדתו (1571 או 1572) אפשר להקיש מרשומות מותו, שם נאמר, כי היה בן 71 כשמת ב-17 במאי 1643. הראיה המתועדת הראשונה הנוגעת לו יוצאת דופן, בהיותה תמונה: הוא מופיע כנגן לאוטה על דף השער של מדריך מחול מאת פבריציו קארוזו (Nobilità di dame) בזמן מן הזמנים לפני פברואר 1607 הוא נשכר לעבודה כנגן עוגב בכנסיית פרארי בוונציה, ומשנת 1623 עד מותו היה גם נגן העוגב באגודת "סקואולה די סאן רוקו", האגודה היוקרתית והעשירה ביותר בין כל האגודות הדתיות בוונציה. בשנת 1624 הגיש בקשה להתקבל לעבודה כנגן עוגב שני בבזיליקת סן מרקו, אבל הנבחר למשרה היה ג'ובאני פייטרו ברטי.
פיקי היה בן זמנו של מונטוורדי, מאחר שנולד ארבע שנים אחריו ומת שישה חודשים לפני המלחין המפורסם ממנו.
מוזיקה והשפעה עריכה
מכלל המוזיקה שכתב פיקי שרדו בעיקר היצירות האינסטרומנטליות. טוקטה אחת לצ'מבלו כלולה ב"ספר הוירג'ינל של פיצוויליאם" (אין יודעים איך הגיעה לשם - מעט מאוד מוזיקה איטלקית כלולה בקובץ האנגלי הזה); שלושה פאסאמצי (ריקוד איטלקי איטי במקצב זוגי) נותרו לפליטה בכתב-יד מטורינו; וב-1619 הוציא פיקי לאור קובץ מחולות לצ'מבלו, Intavolatura di balli d'arpicordo. כן הוציא לאור קובץ של 19 קאנצונות להרכבים אינסטרומנטליים בשנת 1625, Canzoni da sonar.
המחולות שחיבר לצ'מבלו מתחלקים לשלושה סוגים: מחולות במקצב משולש, צמדים של מחולות במקצב משולש עם סלטארלו (מחול איטלקי מהיר במקצב 3/8 או 6/8) וקטעים המשמשים כבס יסודי. רוב היצירות עם בס יסודי עושות שימוש בסוג זה או אחר של תבנית רומנסקה, המתבטאת בקו של ירידה בקוורטה, עליה בסקונדה, שוב ירידה בקוורטה או קווינטה, עליה בסקונדה וכן הלאה. הקנון לכלי קשת של פכלבל, שנכתב כנראה כמה עשרות שנים אחרי שפיקי הלך לעולמו, הוא מן הסתם הדוגמה המפורסמת ביותר לווריאציות על בס רומנסקה.
במסגרת קאנצונות ההרכבים שלו, פעל פיקי להבדיל בין סוגים אחדים של כתיבה אינסטרומנטלית, שהיו חשובות לאין שיעור לצורות מאוחרות יותר כמו הקונצ'רטו. הוא השתמש בעיקר בצורות מוגדרות בבירור של קונצ'רטינו, ריטורנלו וקדנצות במוזיקה שלו להרכבים אינסטרומנטליים, בהתאם לנוהג שג'ובאני גבריאלי ומלחינים אחרים בני דורו הנהיגו בכתיבתם ופיקי המשיך ופיתח. כתיבתו לקבוצות קונצ'רטינו הייתה מן הסתם ההיבט החדשני ביותר בסגנונו והקדימה את יצירותיהם של מלחינים מאמצע תקופת הבארוק כמו קורלי. פיקי השתמש הן בווריאציות הבנויות על סקוונצות והן באפקטים של הד, וכתב למגוון כלים, הכולל כינורות, בסונים, חליליות וטרומבונים, במקרים רבים באותה יצירה עצמה.
נראה שפיקי השתמש במונחים קנצונה וסונאטה במשמעות זהה, וקרה שהתייחס ליצירה בשם "קנצונה" בפרטיטורה ובשם "סונאטה" בתווי התפקידים הנפרדים; ההבדלה בין הצורות הללו הייתה בראשיתה בתחילת המאה ה-17.
לקריאה נוספת עריכה
- Eleanor Selfridge-Field, Venetian Instrumental Music, from Gabrieli to Vivaldi. New York, Dover Publications, 1994. ISBN 0-486-28151-5
- Howard Ferguson: "Giovanni Picchi", Grove Music Online ed. L. Macy (Accessed July 9, 2005), (subscription access)
קישורים חיצוניים עריכה
ג'ובאני פיקי, באתר ספוטיפיי
ג'ובאני פיקי, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ובאני פיקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ובאני פיקי, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
