ג'ון בארנוול
ג'ון בארנוול (באנגלית: John Barnwell; נולד ב-24 בדצמבר 1938) הוא שחקן ומאמן כדורגל אנגלי לשעבר.
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
24 בדצמבר 1938 (בן 85) ניוקאסל שבאנגליה | |||
| עמדה | חלוץ שני, קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ביוגרפיה עריכה
בארנוול נולד בניוקאסל, ולפני שהצטרף לארסנל ב-1955 הוא שיחק במועדון החובבני בישופ אוקלנד; בנובמבר 1956 הוא חתם על חוזה מקצוען עם ארסנל. הוא שיחק באופן קבוע בקבוצת הנוער של ארסנל ובנבחרת הנוער של אנגליה, ואת הופעת הבכורה בסגל הבוגר של ארסנל הוא ערך במשחק מול סנדרלנד ב-13 באפריל 1957.
תוך זמן קצר לאחר משחק זה הוא זומן לשירות לאומי, וחזר לשחק בארסנל רק באמצע עונת 1958/1959. בשש העונות הבאות הוא שיחק לסירוגין. בתחילת התקופה הוא הוצב בעמדת החלוץ השני מאחורי חלוצי החוד, אך בעונת 1961/1962 הועבר לעמדת הקשר ההגנתי. הוא לא הצליח לשמור על מקומו בהרכב, ולבסוף הודח ממנו.
אולם, בעונת 1962/1963 חזר בארנוול להרכב והשתתף ב-37 משחקים כקשר, כאשר בעונה שלאחר מכן הוא שוב מאבד את מקומו בהרכב ומודח ממנו. בפעם הזו הוא לא הצליח לחזור להרכב, ולפיכך הועבר לנוטינגהאם פורסט במרץ 1964 תמורת סכום של 40,000 לירות שטרלינג. בסך הכל הוא השתתף ב-151 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם 24 שערים.
בארנוול שיחק בפורסט במשך שש עונות, בעיקר בחלק ההגנתי של חוליית הקישור; הוא לא זכה עם הפורסט בתואר משמעותי כלשהי, אם כי הישגי המועדון בתקופה זו היו בעונת 1966/1967 שבה סיים במקום השני בליגה הראשונה והעפיל לחצי גמר גביע ה-FA. במדי פורסט הוא השתתף ב-186 משחקים, והבקיע בהם 22 שערים. הוא עזב לשפילד יונייטד ב-1970, אך פרש מכדורגל לאחר תשעה משחקים ושני שערים בעקבות פציעת קרסול חוזרת.
לאחר פרישתו הוא החל לעסוק באימון, והתמנה לתפקיד העוזר של נואל קנטוול בפטרבורו יונייטד. במהלך הקדנציה שלו שם הוא הצליח ביחד עם קנטוול להוביל את המועדון להעפלה אל הליגה השלישית הישנה. הוא עזב את יונייטד ב-1978 בעקבות מחלוקת עם הנהלת המועדון, ותוך זמן קצר הצטרף לוולבס. ב-1979 הוא סבל מסדק בגולגולת בעקבות תאונת דרכים קשה שבה היה מעורב. לאחר שהחלים הוא חזר לתפקידו, ובספטמבר קבע שיא בריטי להעברת שחקן כששיחרר את סטיב דליי למנצ'סטר סיטי תמורת 1,437,500 לירות שטרלינג. שלושה ימים לאחר העברתו של דליי הוא רכש את כרטיס השחקן של אנדי גריי מאסטון וילה תמורה סכום של 1,150,000 לירות שטרלינג. הוא הוביל את מועדונו החדש להפסד בחצי גמר גביע ה-FA מול ארסנל ב-1979, ולניצחון בגמר גביע הליגה של 1980 מול נוטינגהאם פורסט.
אולם, הוא לא הצליח להוביל את וולבס להישגים נוספים ולשמירה על היכולת הטובה, והתפטר לאחר שהמועדון סיים במקום ה-18 בעונת 1980/1981 ובמקום האחרון בעונה שלאחר מכן. הוא עזב את אנגליה ואימן בערב הסעודית לפני שהתמנה לתפקיד המאמן של המועדון היווני א.א.ק. אתונה (1983–1984). לאחר מכן הוא חזר לאנגליה ואימן את נוטס קאונטי (1987–1988), וולסול (1989–1990) ונורת'המפטון טאון (1993–1994). לאחר שעזב את נורת'המטפון הוא המשיך לעסוק באימון באופן חלקי, ובפברואר 1996 התמנה לתפקיד המאמן של המועדון גרנת'ם טאון.
חמישה חודשים לאחר שהתמנה לתפקיד המאמן של גרנת'ם הוא הכל לנהל התאחדות מאמני הליגה. כיום (2009) הוא מכהן בתפקיד סגן-נשיא לכל החיים של ההתאחדות. בתפקידיו בהתאחדות הוא סייע לקידומה של ההתאחדות ולהפיכתה לגורם משפיע בכדורגל האנגלי. הוא אחד מהתורמים העיקריים לכך שלהתאחדות המאמנים יש ייצוג ברוב הגופים הביצועיים של הכדורגל האנגלי, והוא זוכה להערכה רבה על הישגיו השונים. כמו כן, הוא היה אחד ממנסחי קוד ההתנהגות של המאמנים באנגליה.
לקריאה נוספת עריכה
- טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמוד 27), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- מידע באתר התאחדות מאמני הליגה