ג'ון האמונד
ג'ון הנרי האמונד השני (באנגלית: John Henry Hammond II; 15 בדצמבר 1910 - 10 ביולי 1987) היה אמרגן ומפיק מוזיקלי, מחשובי מגלי הכישרונות במאה ה-20 בתחומי הג'אז, בלוז, מוזיקת פולק ורוק אנד רול. בין היתר גילה או נתן פומבי לכשרונותיהם של בילי הולידיי, צ'ארלי כריסטיאן, בני גודמן, קאונט בייסי, ליונל המפטון, ארית'ה פרנקלין, פיט סיגר, בוב דילן, ג'ורג' בנסון, לאונרד כהן, ברוס ספרינגסטין וסטיבי ריי ווהן. בשנת 1986 נמנה עם קבוצת האמנים הראשונה שנבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. על מנת להבדיל בינו ובין בנו, זמר הבלוז ג'ון פ. האמונד, נקרא לעיתים "ג'ון האמונד הבוגר" (.John Hammond, Sr).
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1910 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1987 (בגיל 76) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ייל, בית ספר הוטצ'קיס, St. Bernard's School |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| בן או בת זוג |
Esme O'Brien (1949–?) Jemison McBride (8 במרץ 1941–?) |
| צאצאים |
ג'ון המונד, Jason Hammond, Douglas Hammond |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
משפחה ושנים ראשונות עריכה
האמונד נולד לאחת המשפחות העשירות והמכובדות בניו יורק. סבו מצד אביו (שנקרא באותו שם) היה גנרל ג'ון הנרי האמונד שלחם בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית, אמו, אמילי לבית סלואן, הייתה נכדתו של איל ההון ויליאם הנרי ואנדרבילט. הוא היה בן יחיד ולו ארבע אחיות שאחת מהן, אליס, נישאה ב-1942 למוזיקאי בני גודמן.
בילדותו למד האמונד מוזיקה קלאסית וניגן בכינור ובויולה, אולם נמשך לנגינה ולזמרת הספיריטואלס והבלוז של משרתי המשפחה, שהיו אפרו-אמריקאים ברובם. כאשר בגר ביקר בחשאי במועדוני הג'אז בהארלם. בשנת 1927 שמע לראשונה את בסי סמית בהופעה חיה, ששבתה את ליבו.
עד מלחמת העולם השנייה עריכה
בשנת 1928 החל האמונד ללמוד מוזיקה באוניברסיטת ייל, אך בשנת 1931 עזב את לימודיו והחל לסקר את המוזיקה של ניו יורק, ובפרט את סצנת הג'אז, עבור מגזין המוזיקה הבריטי "מלודי מייקר", והיה בכך לכתב העיתון האמריקאי הראשון. ב-1933 עבר להתגורר בגריניץ' וילג', על מנת להיות קרוב למוזיקאים ואמנים. באותה שנה החל לממן הקלטות אמנים שאהב והפך למפיק ואמרגן בפועל. הוא יצר קשר עם חברת תקליטי קולומביה רקורדס הבריטית וארגן עבורה הקלטות של פלטשר הנדרסון, בני גודמן וג'ו ונוטי. כך חשף לראשונה אמנים אלה לקהל בריטי לבן.
במיוחד התרשם האמונד מבני גודמן, הוא סייע לו להקים את להקתו ושכנע אותו לשלב מוזיקאים אפרו-אמריקאים (צעד יוצא דופן בעידן מדיניות ההפרדה), בהם ליונל המפטון וצ'ארלי כריסטיאן. לאחר ששמע את בילי הולידיי בת ה-17 במועדון בהארלם החליט האמונד לנהל את הקריירה שלה וחיבר אותה לבני גודמן. האמונד ארגן הקלטות להרכבו של גודמן ולהרכבים נוספים, אליהם התוודע באמצעות האזנה לרדיו בגלים קצרים. כך שמע את להקתו של קאונט בייסי מקנזס סיטי ונסע להקליטם (הקלטה המהווה את ההקלטה הראשונה של ההרכב ובה תיעודו הראשון של הסקסופוניסט לסטר יאנג).
ב-1938 הפיק את המופע "מספיריטואלז לסווינג" בקרנגי הול, מופע חלוצי של מוזיקה שחורה באולם קונצרטים "לבן". במופע השתתפו בין היתר תזמורתו של קאונט בייסי, סידני בשה, ג'יימס פ. ג'ונסון, ביג ביל ברונזי ואחרים.
במקביל כתב האמונד באותה תקופה טורים במגזין דאון ביט. הוא לא הסתיר את דעותיו הפוליטיות והחברתיות בכתיבתו. למשל, הוא ביקר את דיוק אלינגטון לא על המוזיקה שלו אלא על אדישותו למדיניות ההפרדה בין לבנים ואפרו-אמריקאים, מדיניות לפיה הוא ותזמורתו, האפרו-אמריקאים, הופיעו באולמות שהכניסה אליהם הותרה ללבנים בלבד. בהשפעתו הפך דאון ביט לנושא דגל רעיון ביטול מדיניות ההפרדה, עודד תזמורות מעורבות והדגיש את המקוריות והתרומה של יוצרים אפרו-אמריקאים לג'אז (דבר שלא היה ברור מאליו באותה תקופה).
ממלחמת העולם השנייה ועד מותו עריכה
במלחמת העולם השנייה שירת האמונד בצבא ארצות הברית. כשחזר, לא אהב את הכיוון אליו נטה הג'אז לאחר מהפכת הבי בופ והחליט לטפח סגנונות מוזיקה נוספים.
ב-1950 חבר שנית לקולומביה רקורדס וגילה את סצנת מוזיקת הפולק של ניו יורק. הוא הקליט את פיט סיגר ואמנים נוספים, שהבולט בהם היה בוב דילן הצעיר (ב-1961) עבורו הפיק את תקליטו הראשון והשני הכולל את השירים "Blowin' in the Wind" ו-"A Hard Rain's a-Gonna Fall". עוד גילה באותה תקופה זמרת גוספל בת 18 בשם ארית'ה פרנקלין, שהייתה לאחת מזמרות מוזיקת הנשמה הגדולות והחשובות ביותר.
פרויקט נוסף של האמונד ב-1961 היה הוצאתן מחדש של כל הקלטותיו של חלוץ הדלתא בלוז הנשכח רוברט ג'ונסון, באלבום King of the Delta Blues Singers, דבר שהחזיר את ג'ונסון לידיעת הציבור[1]. ב-1971 הוציא האמונד מחדש את הקלטותיה של בסי סמית, על פרויקט זה זכה לפרס גראמי.
ב-1975 פרש האמונד מ"קולומביה", לאחר שהחתים את לאונרד כהן וברוס ספרינגסטין. ב-1983 החתים לחברה, לאחר פרישתו, את סטיבי ריי ווהן. ב-1987 נפטר משבץ.
חייו הפרטיים עריכה
ב-1941 נשא לאשה את ג'מיסון מקברייד (Jemison McBride), לזוג נולדו שני בנים, זמר הבלוז ג'ון פ. האמונד וג'ייסון המונד. בן נוסף, דאגלס, נפטר בסמוך ללידתו. ב-1948 התגרשו.
בשנת 1949 נשא האמונד לאשה את אסמה סארנוף, אשתו לשעבר של יו"ר NBC, רוברט סארנוף. יחד גידלו את בתה רוזיטה. אסמה נפטרה ב-1988 מסיבוך של מחלת איידס בה לקתה עקב עירוי דם מזוהם.
לקריאה נוספת עריכה
- John Hammond with Irving Townsend (1977), John Hammond On Record: An Autobiography, Ridge Press - Summit Books, ISBN 0-671-40003-7אוטוביוגרפיה
- Dunstan Prial (2006), The Producer: John Hammond and the Soul of American Music, Farrar, Straus and Giroux, ISBN 0-374-11304-1
קישורים חיצוניים עריכה
ג'ון האמונד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון האמונד, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון האמונד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון האמונד, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ון האמונד ב"מאסטרים אמריקאים" באתר PBS (באנגלית)
- דף בהיכל התהילה של הרוק אנד רול (באנגלית)
- סקוט יאנאו, ביוגרפיה ודיסקוגרפיה באתר Allmusic (באנגלית)
- רועי בהריר פרל, הלבן הכי שחור שיש: סיפורו של האיש שגילה את בוב דילן, באתר וואלה!, 13 ביולי 2017
- ג'ון האמונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
