ג'ון מידלטון
ג'ון מידלטון (באנגלית: John Middleton; 9 בינואר 1827 – 11 בנובמבר 1856) היה אמן אנגלי, הידוע בציורי צבעי המים המושלמים שלו. הוא היה הצעיר והחבר החשוב האחרון בבית הספר לציירים בנוריץ', שהיה תנועת האמנות המחוזית הראשונה בבריטניה. מלבד היותו חרט מוכשר, הוא הפיק ציורי שמן והיה צלם חובב נלהב.[1]
 | |
| לידה |
9 בינואר 1827 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1856 (בגיל 29) נוריץ', הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Earlham Road Cemetery |
| מקום לימודים |
בית הספר נוריץ' |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מתיעוד הקהילה עולה כי ג'ון מידלטון נולד בנוריץ' ב-9 בינואר 1827 והוטבל ב-14 בינואר בכנסיית סנט סטפן, על ידי הוריו ג'ון מידלטון ואן בייפילד. מעט מילדותו המוקדמת תועדה. קרובי המשפחה בנוריץ' היו נפחים וטווים,[2] אך ג'ון מידלטון האב היה אמן זכוכית. אן מידלטון התמחתה בציור צמחים, והציגה שתי תמונות באגודת אמני נוריץ'. היא נפטרה בנוריץ' ב-1 בינואר 1830, בת 29.[3]
מידלטון הבן התחנך בבית הספר בנוריץ'. עם סיום לימודיו הרשמיים הפך לתלמידו של צייר הנוף ג'ון ברני לדברוק. לדברוק, שהיה אמן בית ספר נוריץ', השפיע במיוחד על טכניקת צבעי השמן של מידלטון.[4] מאוחר יותר לימד אותו הנרי ברייט, לאחר שביקר אותו בלונדון בשנת 1847. מידלטון עבר לעיר הבירה באותה תקופה והתגורר בקנזינגטון. בין השנים 1847 עד 1849 הוא היה גם תלמידו וחברו של ברייט, וכנראה נסע איתו לקנט.[5]
לאחר מות אביו באפריל 1848 חזר מידלטון לנוריץ' על מנת להשתלט על ניהול העסק המשפחתי. תפקידו כאיש עסקים קטע את הכשרתו ופעל להפחתת תפוקתו האמנותית. בשנת 1850 עבר עם אמו החורגת מביתם הצמוד לבית העסק לבית גדול בהרבה.
קריירה אמנותית עריכה
מידלטון היה אמן עוד לפני שמלאו לו עשרים. הוא הציג בלונדון בין השנים 1847 עד 1855, למרות ההפרעה שנגרמה בעקבות התחייבויותיו העסקיות: הוא הציג 14 תמונות באקדמיה המלכותית לאמנויות ו-15 במוסד הבריטי, שם זכתה עבודתו לשבחים.
התפוקה האמנותית של מידלטון הושפעה מיצירותיהם של הנרי ברייט, תומאס לונד ורוברט למן (והוא השפיע עליהם). ארבעת האמנים היו חברים טובים מאוד.
אף על פי שהנרי ברייט היה המורה של מידלטון, צבעי המים שהפיק ברייט בשנות ה-40 של המאה ה-19, לאחר סיור רישומים בקנט, מראים בבירור כיצד הושפע מתלמידו. לעיתים קרובות היה קשה להבחין בין שני האמנים.
על פי הסופר והיסטוריון האמנות ויליאם פרידריך דיקס, מידלטון היה חברו הצעיר המסור של לונד, שכנראה הכיר לו את עבודותיו של ת'ירטל, כמו גם את עבודות הצילום.[6]
מידלטון התיידד גם עם ויליאם ג'ונסון ג'ניס בולדינג, בעל אדמות תושב בכפר החוף וויבורן. בולדינג, הידוע בצילומיו החלוציים של נופי נורפוק ועובדי אחוזה, נחשב לצלם מוקדם חשוב. מידלטון היה אחראי על רישומו כחבר באגודת הצילום נוריץ', שקיימה תערוכות שכללו את עבודתו של ויליאם בולדינג.[7]
בולדינג היה גם אמן מוכשר שהציג שני ציורי שמן בשנת 1853. שני החברים ציירו יחד, כשמידלטון שהה לעיתים קרובות בוויבורן, ולכמה מתצלומי הנוף של בולדינג יש זיקה לטכניקת צבעי המים של מידלטון. תחריט קטן של ג'ון מידלטון, שנעשה באוויר הפתוח, דומה מאוד לתצלום של בולדינג, שהראה שהחברים עבדו יחד. חלק מתצלומי הנוף של בולדינג המציגים עצים ליד מים צולמו בהרכב טיפוסי לסגנון ציורי מידלטון, כאשר תמונה אחת מסוימת מכילה מרכיבים שנמצאו בעבודות צבעי המים של מידלטון, כגון עצים, מים, גדרות ושער.[8]
מידלטון נסע לאזורים שונים בבריטניה במהלך חייו. בנוסף לבילוי זמן בשרטוט ובציור במהלך טיול לטונברידג' וולס בקנט, הוא הפיק ציורים של האזור סביב קלובלי במהלך ביקור בחוף דבון. בהיותו בלונדון, הוא וחברים אחרים בבית הספר נוריץ' השתתפו במפגשי הערב של האגודה הגרפית של ציירים וחרטים. הוא הפך לחבר באגודה בשנת 1854, אך התפטר בשנת 1856, זמן קצר לפני מותו.
ירידה ומוות עריכה
במהלך רוב חייו סבל מידלטון מבריאות לקויה. הוא נאלץ לעבוד בחוץ פחות ופחות ככל שהתקדמה מחלתו. היסטוריון האמנות דרק קליפורד ציין כי ההשראה, הצבעים המבריקים והביטחון ברישומיו של מידלטון נזנחו אחרי 1848, ארבע שנים לפני שנעשו רישומיו האחרונים הידועים.
מידלטון נפטר משחפת בביתו בנוריץ', ב-11 בנובמבר 1856. הוא נקבר בבית העלמין החדש בארלהם.
הסופרת ג'וזפין וולפול טוענת כי "הטרגדיה הגדולה של בית הספר נוריץ' הייתה מותו של ג'ון מידלטון בגיל 29 בלבד".[9] על פי המינגוויי, מותו של מידלטון בשנת 1856 סימן את הירידה באיכות הציור המיוצר באזור, והוא היה צייר צבעי המים המשמעותי האחרון שם.
צבעי מים וציורי שמן עריכה
ג'ון מידלטון היה צייר צבעי מים מוכשר ביותר, שלדברי קליפורד, היה המצליח ביותר מבין כל אמני בית הספר של נוריץ' שעבדו במדיום זה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19, למעט ג'ון סל קוטמן. מידלטון הפיק עבודות תוך שימוש בצבעים בהירים ובצורות מתוחכמות, תוך שימוש בלבן של נייר. הסופר רוברט בראל ראה בציוריו הטובים ביותר של מידלטון סגנון "מודרני להפליא". בראל מציין כי ציוריו המאוחרים יותר של מידלטון, שצוירו משנת 1850, חסרו מהמראה הרענן והספונטני של עבודותיו הקודמות.
מילון הביוגרפיה הלאומית ציין את "העיבוד האפקטיבי של מידלטון לעונות השנה, במיוחד בתחילת האביב". וולפול העריכה את עבודתו כמתקדמת יותר מזו של בני דורו, רוברט למן ותומאס לונד. פרשנים שיבחו את יכולתו להראות גוונים עדינים בציוריו. על פי ג'וזפין וולפול, הוא עשה שימוש מעודן באור ובצל ששיפרו את הגוונים.
צילום עריכה
מידלטון התעניין מאוד בצילום והיה חבר באגודת הצילום נוריץ', שהוקמה בשנת 1854. הוא היה אחד האמנים הראשונים שהשתמשו במצלמה ככלי עזר להפקת נופי צבעי מים, ועבד במדיום שהיה עוד בחיתוליו. כמו חברו תומאס לונד, שהיה גם צלם חובב, הוא החזיק בציוד משלו, שבאותה תקופה רק העשירים יכלו להרשות לעצמם.
מידלטון השתמש בתשלילים מנייר שעווה כדי לייצר את תמונותיו של הכפר בנורפוק. לא ידוע אם מכר תצלומים כלשהם או הציג אותם בתערוכה גדולה כלשהי. הצילומים היחידים שניתן לייחס לו הם קבוצה שצולמה במהלך טיול בצפון ויילס. תצלומי הנוף שלו מזכירים את גווניהם הכהים והבהירים המנוגדים של הציורים הגדולים שהפיק הנרי ברייט בסוף שנות ה-40.
אגודת הצילום של נוריץ', שבמרכזה תומאס דמנט איטון (1799–1871), הייתה פעילה במיוחד בשנות ה-50 של המאה ה-19. בתקופה זו התקיים קשר הדוק בין הקהילה האמנותית לבין צלמי נורפוק. אינדיקציה למערכת יחסים זו הייתה תערוכה גדולה של עבודות של ארגון אמני נורפוק ונוריץ' ואגודת הצילום של נוריץ' מנובמבר 1856 עד פברואר 1857, שבה הוצגו 500 תצלומים ו-425 יצירות אמנות. אירוע זה התקיים רק ארבע שנים לאחר התערוכה הציבורית הגדולה הראשונה של תצלומים בעולם.
ג'ון מידלטון נפטר זמן קצר לפני פתיחת תערוכת נוריץ' הנזכרת בנובמבר 1856, ומהקטלוג שלה עולה כי אף אחת מיצירותיו לא הוצגה.
גלריה עריכה
-
נוף עם רוכב -
אלבי -
הרס אחרי הסערה -
יום פברואר נאה -
נוף עם קוטג' -
נוף מיוער עם נחל -
גשר מאני (צילום) -
צללים ואור שמש
_-_John_Middleton.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "The precocious talent of John Middleton", London : Sampson Low, Marston & Co., 1901
- ^ Cundall, Herbert Minton (1920). The Norwich School. London: Geoffrey Holme Ltd.
- ^ Middleton, John
- ^ Moore, Andrew (1985). The Norwich School of Artists. London: HMSO. pp 132
- ^ William Frederick Dickes, The Norwich school of painting : being a full account of the Norwich exhibitions, the lives of the painters, the lists of their respecitve exhibits and descriptions of the pictures, London ; Norwich : Jarrold & Sons, 1905
- ^ Dickes, William Frederick (1905). The Norwich school of painting: being a full account of the Norwich exhibitions, the lives of the painters, the lists of their respecitve exhibits and descriptions of the pictures. Norwich:
- ^ Early norfolk Photographs Template, www.earlynorfolkphotographs.co.uk
- ^ Jefferson, Richard (2013). A Victorian Gentleman's North Norfolk: WJJ Bolding and his place in early photography. Hindringham, Norfolk, UK: JJG Publishing
- ^ Walpole, Josephine (1997). Art and Artists of the Norwich School. Woodbridge: Antique Collectors' Club