ג'מילה סהראווי

במאית קולנוע אלג'יראית

ג'מילה סהראוויצרפתית: Djamila Sahraoui; נולדה בשנת 1950) היא יוצרת סרטים אלג'יראית.

ג'מילה סהראווי
Djamila Sahraoui
לידה 1950 (בת 74 בערך)
Tazmalt, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה
השכלה המכון ללימודי קולנוע מתקדמים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סהראווי היא ילידת אלג'יר. היא למדה ספרות לפני שנרשמה לבית הספר הפריזאי לקולנוע הנודע IDHEC ‏(Institut des hautes études cinématographiques), שם התמחתה בתסריטאות ובימוי.[1] היא עברה לגור בצרפת ב-1975, ושם החלה את הקריירה שלה כיוצרת סרטים דוקומנטריים. היא עשתה את הסרט הקצר הראשון שלה, Houria ב-1980, לאחר מכן עבדה כעורכת ועוזרת במאי, ובשנות ה-1990 המשיכה בייצור סרטים תיעודיים משלה.[2] סרטה משנת 1995, La moitié du ciel d'Allah, מציג ראיונות עם נשים אלג'יראיות על העבודה שלהן ועל מאבקיהן למען שוויון וחופש. בשנת 1997 היא מונתה כ"יוצרת הבית" של לה וילה מדיצ'י.[1] בעוד סהראווי ידועה בעיקר בשל עבודות התיעוד שלה, היא גם זכתה להצלחה עם סרטיה העלילתיים, כמו Barakat ‏(!2006) ו-Yema ‏(2013).[3]

פילמוגרפיה עריכה

סרטים קצרים עריכה

  • Houria (1980), 26 min.

סרטים דוקומנטריים עריכה

  • Avoir 2000 ans dans les Aurès ‏(1990), 26 דק'
  • Prénom Marianne ‏(1992), 26 דק'
  • La moitié du ciel d'Allah ‏(1995), 52 דק'
  • Algérie, la vie quand même ‏(1999), 52 דק'
  • Opération Télé-cités ‏(2000), 26 דק'
  • Algérie, la vie toujours ‏(2001), 53 דק'
  • Et les arbres poussent en Kabylie ‏(2003), 85 דק'

סרטים עלילתיים עריכה

  • Barakat! ‏(2006)
  • Yema‏ (2012)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'מילה סהראווי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Hillauer, Rebecca (2005). Encyclopedia of Arab Women Filmmakers (Rev. ed.). Cairo: American Univ. in Cairo Press. pp. 316–318. ISBN 977-424-943-7.
  2. ^ Armes, Roy, New Voices in Arab Cinema (Bloomington: Indiana University Press, 2015)
  3. ^ Bedjaoui, Ahmed (במאי 2015). "Yema Djamila Sahraoui". Nka: Journal of Contemporary African Art. 36: 116–117. {{cite journal}}: (עזרה)