גאוגרפיה ואקלים בקוויבק
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה בלתי קריא. | |
קוויבק היא הגדולה בפרובינציות קנדה מבחינת שטחה (כמיליון וחצי קמ"ר). ממוקמת במזרח המדינה וגובלת באוקיינוס האטלנטי. בירתה קוויבק סיטי.
על אף גודלה, אוכלוסייתה מונה כשמונה מיליון תושבים בלבד, מעל 90% מהם מתגוררים באזור מצומצם סביב נהר סנט לורנס, בו נמצאת גם הבירה - קוויבק סיטי, וגם העיר הגדולה בפרובינציה - מונטריאול.
גאוגרפיה עריכה
קוויבק שוכנת בלב החלק המזרחי של קנדה, ומהווה חלק מרכזי במדינה. שטחה 1,542,056 קמ"ר, והיא גדולה פי 77 מישראל ופי שלושה מצרפת. אוכלוסייתה, המונה כשמונה מיליון תושבים בלבד, מיישבת אותה בדלילות רבה. בשל גודלה, קיים שוני בטופוגרפיה שלה מאזור אחד למשנהו. האקלים ברובה תת-ארקטי קיצוני, ורק בדרומה נוטה להיות ממוזג יותר.
גבולותיה עריכה
מדרום גובלת קוויבק בפרובינציה אי הנסיך אדוארד ובפרובינציה ניו ברנזוויק. במזרח מפרץ סנט לורנס שהוא המשכו של האוקיינוס האטלנטי. בצפון-מזרח היא גובלת בפרובינציית ניופאונדלנד ולברדור. בצפון היא גובלת במפרץ אונגבה ומיצר הדסן, ובגבולה המזרחי הגדול היא גובלת במפרץ הדסן, שלושתם קפואים בחודשי החורף ומהווים אגן קרח נרחב. בדרום ובדרום מזרח היא גובלת בפרובינציית אונטריו.
הידרוגרפיה - משק המים עריכה
בקוויבק נמצאות העתודות הגדולות ביותר בעולם של מים מתוקים[1] , המהוות 12% של פני השטח שלה. [2] למעשה, 3% אחוז מהמים המתוקים על כדור הארץ ממוקמים בקוויבק, בעוד אוכלוסייתה מהווה רק כ־0.1% מאוכלוסיית העולם. יש בה יותר מחצי מיליון אגמים,[1] שטחם של שלושים מתוכם גדול מ-250 קמ"ר. 4,500 נהרות[1] נמצאים בחבל קוויבק. חלקם זורמים לאוקיינוס האטלנטי דרך מפרץ סנט לורנס , וחלקם לאוקיינוס הארקטי, דרך מפרץ ג'יימס (James Bay), מפרץ הדסון, ומפרץ אונגגבה (Ungava Bay). ימת מיסטסיני (Lake Mistassini) היא הימה הטבעית של מים מתוקים הגדולה ביותר בקוויבק. מאגר קניאספיקו (Caniapiscau Reservoir) הוא מאגר מים מלאכותי ענק שיועד להכיל את המים המשמשים את מיזם מפרץ ג'יימס להפקת חשמל הידרואלקטרי.
נהר סנט לורנס משתרע מהאזור הפנימי הנרחב של צפון אמריקה אל האוקיינוס האטלנטי ולו מפרצים טבעיים רבים. באזור הדלתה של הנהר הנשפך לאוקיינוס האטלנטי נמצאות עריה הגדולות של קוויבק, ביניהן מונטריאול וקוויבק סיטי. הגישה שלו למרחבים גדולים בצפון אמריקה סייעה למחקר הצרפתי של האזור במאה ה-17. מאז 1959, מקשר נתיב המים סנט לורנס בין האוקיינוס האטלנטי בין הימות הגדולות, ומאפשר הגעה אליהם בדרך הים ומסחר. שפך הנהר של סנט לורנס, צפון-מזרחית לקוויבק סיטי, עשיר בדגה ועופות ים ומהווה מקור תזונה ללווייתנים רבים. עשרות נהרות מתנקזים לנהר סנט לורנס לפני השפך לאוקיינוס, מה שהופך את האזור לעשיר באופן מיוחד בדגה, עופות מים וצמחייה, בתקופה שבה מזג האוויר מאפשר זאת.
טופוגרפיה עריכה
הנקודה הגבוהה ביותר בקוויבק, בגובה 1,652 מטרים היא הר קוביק (Mount Caubvick). הממוקם על הגבול עם ניופאונדלנד, לברדור, בחלקו הצפוני-מזרחי של המחוז, Torngat ההרים. האזור המאוכלס ביותר בקוויבק הוא שפלת סנט לורנס, בחלקו הצפון מערבי של חבל קוויבק, לאורך חופי נהר סנט לורנס. באזור זה נמצאות הערים מונטריאול וקוויבק סיטי. בצפון האזור - הרי לוראן. ובדרום האזור - Appalachians. זה בעיקר מכסה את השטחים של מרכז-du-קוויבק, Laval, Montérégie ו מונטריאול, האזורים הדרומיים של Capitale-Nationale, Lanaudière, Laurentides, Mauricie וכולל האי אנטיקוסטי, Mingan הארכיפלג, ושאר האיים הקטנים של מפרץ סנט לורנס בשפלה יערות ecoregion. הנוף הוא נמוך ושטוח, מלבד סלע יסוד געשי מחשופי ליד מונטריאול אשר נקרא גבעות מונטרג'ן, אשר כוסה בעבר במימי אגם שמפליין. גם גבעות אוקה מיתמרות באזור. מבחינה גאולוגית, השפלה נוצרה כבקע לפני כ-100 מיליון שנים. האזור מועד לרעידות אדמה נדירות אך חזקות. השכבות האחרונות של סלע משקע נוצרו בקרקעית הים העתיק שמפליין בסוף עידן הקרח הקודם, לפני 14,000 שנים. השילוב של קרקע עשירה ונוחה לעיבוד עם אקלים קוויבק הופך את המקום לאזור החקלאי הפורה ביותר של מחוז קוויבק. יערות מעורבים מספקים את מרבית יבול האביב של סירופ המייפל בקנדה. החלק הכפרי של הנוף מחולק למלבנים צרים ונרחבים של ארץ שמשתרעים מן הנהר ומתוארכים לדפוסי ההתיישבות בצרפת החדשה, במאה ה-17.
אקלים עריכה
.jpg)
ברוב שטחה של קוויבק יש אקלים תת-ארקטי. החורף ארוך, קר ומושלג. הקיץ חמים אך קצר מאוד, כחודשיים. כמות המשקעים גבוהה. באזורים הצפוניים ביותר של קוויבק יש אקלים ארקטי, עם חורפים בעלי קור קיצוני, לעיתים אף מינוס שלושים מעלות צלזיוס.
בדרום קוויבק, בשפלה של ערבות נהר סנט לורנס ולחופי מפרץ סנט לורנס, מתגוררים יותר מ-90% מאוכלוסיית קוויבק. שתי הערים הגדולות, בהן ריכוז האוכלוסין המאסיבי הן מונטריאול וסביבתה, וקוויבק סיטי. מזג האוויר באזור זה הוא אקלים יבשתי[3] והוא הקל ביותר למחיה, ביחס לקוויבק. הקרבה לאגני מים ולחוף הדרומי של האוקיינוס האטלנטי על זרמיו, מאפשרים, מזג אוויר מעט יותר ממוזג, אם כי המיקום הצפוני עדיין מוריד את הטמפרטורות. הקיץ קצר (כשלושה חודשים), חמים יחסית וגשום. עונות המעבר מובחנות בבירור, אך קצרות עקב מישכו של החורף. החורף מושלג וקר מאוד, אך לא באופן הקיצוני של צפון ומרכז המדינה. הטמפרטורה בחורף עשויה להגיע עד מינוס 15 מעלות צלזיוס.
מבחינת גאוגרפיה אורבנית, חייב אקלימה של מונטריאול את בנייתה באופן מותאם לאקלים. הקור בה עז, והעיר מכוסה בשלג במשך כל חודשי החורף (כשישה חודשים בשנה), מאחר שהשלג שירד לרוב אינו מפשיר כולו עד ירידת השלגים הבאים. תכנון העיר נעשה בהתאם, כאשר לחלק גדול מהחנויות קיים מפלס תחתון גדול, הפעיל בחודשי החורף הקרים. בין החנויות ומרכזי הקניות ישנם מעברים, בתוך המפלס התת-קרקעי, בהם ניתן לעבור, מבלי לעלות למפלס הרחוב. אורך המעברים במפלס שמתחת לפני הקרקע במונטריאול הוא 24 ק"מ.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Ministry of Environment of Quebec 2002, p. 5.
- ^ Babin 1986, p. 39.
- ^ climste in quebec