גארי ברטוןאנגלית: Gary Burton;‏ נולד ב-23 בינואר 1943), נגן ויברפון, מחנך ומלחין ג'אז. ברטון פיתח בעצמו שיטת נגינה דמוית נגינת-פסנתר על הוויברפון, תוך שימוש בארבעה מקלות-הקשה שיוצרים צליל עשיר ואקורדים דמויי-פסנתר.

גארי ברטון
Gary Burton
גארי ברטון, 2008
גארי ברטון, 2008
לידה 23 בינואר 1943 (בן 81)
אנדרסון, אינדיאנה, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1960–2017 (כ־57 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין
סוגה ג'אז, פיוז'ן
כלי נגינה ויברפון
חברת תקליטים RCA רקורדס, GRP רקורדס, אטלנטיק רקורדס, ECM, Mack Avenue Records עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים צ'יק קוריאה,קרלה בליי, ראלף טאונר, קית' ג'ארט, הרבי הנקוק, בי בי קינג, אברהרד וובר, סטפן גרפלי, אסטור פיאצולה
פרסים והוקרה
www.garyburton.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גארי ברטון מנגן עם ארבעה מקלות

רבים למדו ממנו וחיקו אותו לאחר מכן. הוא היה אחד מחלוצי סגנון הפיוז'ן ואחד התורמים העיקריים לפיתוח נגינה בדואט בג'אז. הוא נחשב גם לאחד המורים הנערצים במכללת ברקלי למוזיקה והעמיד דורות של תלמידים.

ברטון הוא אחד מההומוסקסואלים המוצהרים הבודדים בצמרת הג'אז העולמי. ליציאתו מהארון בגיל כארבעים לא הייתה השפעה ניכרת על הקריירה שלו.

ברטון "נחשב לאחד מנגני הג'אז הגדולים בכל הזמנים ומגדולי נגני הוויברפון בפרט."[1]

תולדות חייו עריכה

ברטון הוא יליד העיר אנדרסון באינדיאנה. בגיל שש התחיל לנגן במרימבה ובוויברפון, בכוחות עצמו. לאחר מכן, בגיל 16, למד לנגן פסנתר תוך האזנה לביל אוונס, סאני רולינס וג'ים הול שהשפיעו, לדבריו, גם על גישתו לוויברפון (ולא, למשל ויברפוניסטים כמילט ג'קסון או ליונל המפטון). בגיל 17 כבר הקליט את תקליטו הראשון כשהוא מלווה את גיטריסט הקאנטרי האנק גארלנד.

בשנת 1960 החל את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון והתיידד עם המלחין והמעבד מייקל גיבס. לאחר שסיים את חוק לימודיו ופיתח ראשית קריירה חזר ללמד במכללה והיה חבר צוות המורים של ברקלי מ-1971 ועד פרישתו ב-2004. הוא התחיל כפרופסור, היה דקאן וסיים בעשר שנות כהונה כסגן נשיא.

בתחילת הקריירה העצמאית שלו עבר לנשוויל וניגן עם דמויות בסצנת הקאנטרי המקומית כסקסופוניסט בוטס רנדולף, הגיטריסטים האנק גרלנד וצ'ט אטקינס והפסנתרן פלויד קרמר. בין השנים 19641966 הקליט והופיע עם רביעיית סטן גץ. באלבומיו מאותן שנים (Tennessee Firebird ,Time Machine) ניכרת השפעה של מוזיקת קאנטרי ופולק.

בשנת 1967 יצר רביעייה משלו יחד עם הגיטריסט לארי קוריאל, המתופף רוי היינס והבסיסט סטיב סוולו. אלבומה הראשון של הרביעייה, Duster שילב אלמנטים של מוזיקת קאנטרי ורוק אנד רול ונחשב לאחד ממבשרי ה"פיוז'ן". לאחר פרישתו של קוריאל מההרכב ניגנו עמו גיטריסטים שונים, בהם פט מתיני, ג'ון סקופילד ואחרים.

בשנת 1968 הכתיר אותו המגזין דאון ביט כ"איש הג'אז של השנה" (הצעיר ביותר שזכה בתואר) וב-1972 זכה בפרס גראמי הראשון שלו. באותה שנה החל את שיתוף הפעולה הזוגי ארוך הטווח שלו עם הפסנתרן צ'יק קוריאה. השניים, ביניהם "שידך" מפיק חברת התקליטים ECM, מנפרד אייכר, זכו על ששת אלבומיהם בפרסי גראמי ב-1979, 1981, 1997, 1999 ו-2009. "שניהם חשו שאפשרויות האלתור שלהם הן אינסופיות"[1].

שיתופי הפעולה של ברטון כוללים אמנים מגוונים ובהם קרלה בליי, ראלף טאונר, קית' ג'ארט, הרבי הנקוק, בי בי קינג, אברהרד וובר, סטפן גרפלי, אסטור פיאצולה ומספר אמנים מיפן, מדינה בה הוא מרבה להקליט ולהופיע (בהם מקוטו אוזונה וטייגר אוקושי).

בתחילת שנות התשעים יזם יחד עם נגן הקלרינט אדי דניאלס פרויקט הנצחה ומחווה למוזיקה של בני גודמן וליונל המפטון (קלרינטן וויברפוניסט שפעלו בשנות השלושים והארבעים).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גארי ברטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה