גבעת שאול
גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מצפון לכביש 1. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. מרבית תושבי השכונה חרדים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד לבית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך צומת גינות סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.
היסטוריה
הקמת השכונה
הרעיון להקמת השכונה עלה זמן רב לפני יסודה, אלא שקשיים שונים, כגון בעיית רכישת קרקעות על ידי יהודים בתקופה העות'מאנית, מנעו את הקמתה. ב־1907, הוקמה חברה מייסדת - 'חברת גבעת שאול', לה חברו אריה לייב בהרא"ד (בן הרב אהרן דוד), משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר. נעשו נסיונות לרכוש קרקע כדי להקים 'שכונת גנים', מעין שכונה חקלאית. כוונת המייסדים הייתה שבשכונה יתיישבו עניים שתינתן להם אפשרות להקים משקי עזר חקלאיים ליד ביתם, לאספקת תוצרת חקלאית טרייה לירושלים. באותה שנה (1907) נרכשו קרקעות השכונה מידי ערביי דיר יאסין. השכונה נקראת ע"ש הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה) הראשון לציון, שבנו נסים, היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה היה שמרומה של השכונה החדשה גם ניתן לצפות לכיוון 'תל אל פול' היא גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת פסגת זאב).
השכונה החדשה הייתה מרוחקת מהעיר ומוקפת בכפרים ערביים, שהקרובים בהם היו דיר יאסין וליפתא, והדבר הרתיע את הרוכשים הפוטנציאלים. משה קנטרוביץ החליט למכור את הקרקע לבודדים ולכן חילק את הקרקע לכ־160 מגרשים שאותם הציע למכירה במחירים השווים לכל רוכש. המגרשים היו גדולים בהשוואה למה שהיה מקובל בשכונות החדשות של ירושלים וגודלם היה כ־200 מ"ר. לדעתו של קנטרוביץ', שהיה הרוח החיה במייסדים, די היה בשטח הנרחב, כדי לבנות בית מגורים, לשתול גן ירק סביבו ולאפשר פרנסה ממכירת התוצרת החקלאית בעיר הקרובה - ירושלים. בשכונה התיישבו החל משנת 1910 מעט אנשים, רובם ממוצא תימני שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם בית כנסת קטן שאותו מיקמו במרתפו של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים בשכונת ספר, ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה
שכונת גבעת שאול המקורית חרבה בקרבות של הטורקים עם הבריטים על מבואות ירושלים במלחמת העולם הראשונה (השכונה היחידה בירושלים שנפגעה בקרבות). כבר בתחילת הקרבות עזבו אותה תושביה ונמלטו על נפשם מזרחה. לאחר שניצחו הבריטים, הם שילמו פיצויים לתושבי השכונה, והשכונה הוקמה מחדש בשנת 1919. גם בתקופה זו שימשו חצרות הבתים לחקלאות זעירה ואף לגידול פרות לחלב. בתחילת שנות ה-20 נוסדה במערב העיר שכונת הגנים קריית משה וכך נוצר רצף יהודי יישובי שזירז את התפתחות השכונה. אך שתי השכונות גם יחד לא היו בתחומה של העיר ירושלים והתקיימו במעמד עצמאי, ורק לאחר מלחמת העצמאות סופחה השכונה לירושלים.
עד מלחמת העצמאות שכן ממערב לשכונה הכפר הערבי דיר יאסין, שיושביו התפרנסו מחציבה במחצבות ממערב לעיר. במלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי אצ"ל ולח"י, במה שכונה "פרשת דיר יאסין", פרשה שמהלכיה ותוצאותיה נותרו שנויים במחלוקת. בחלק מבתי הכפר הנטושים הוקם מרכז בריאות הנפש "כפר שאול".
כיום מונים תושבי השכונה כ-10,000 תושבים, רובם חרדים. השכונה צמודה לשכונת קריית משה בעלת האופי הדתי-לאומי. צמידות השכונות והעדר גבול ברור ביניהן גורם לכך שיש בגבעת שאול גם מיעוט של תושבים דתיים לאומיים, בעיקר ברחובות הסמוכים לקריית משה.
בנייה בשכונה
בשנים האחרונות נמצאת השכונה בפיתוח ונבנים בה בניינים רבי קומות, זוהי בין השכונות המרובות מגדלים בי-ם בשכונה יש לפחות כ30 בניניים בני 10 - 20 קומות
אזור התעשייה
עם התפתחות התעשייה נדחקו רגלי החקלאים ובשכונה נבנו מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בסופו של דבר התפתח אזור תעשייה ומשרדים המשתרע בין הרחובות נג'ארה, כנפי נשרים, ובית הדפוס. בין המשרדים ניתן למצוא גם שלוחות של משרדי ממשלה, וביניהם משרדי רשות המסים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מבקר המדינה, בית המשפט לענייני משפחה, משרד הדתות ובית הדין לגיור, ועוד. כן קיימות באזור התעשייה שתי המאפיות הגדולות והמפורסמות בישראל – מאפיית אנג'ל, ומאפיית ברמן. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן בית הקברות הר המנוחות.
רחוב כנפי נשרים
הרחוב המרכזי באזור התעשייה נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים" של הרב אברהם נשר (אדלר), מי שהיה שנים רבות ראש לשכת הרבנות הראשית בירושלים ומ"מ רבה של העיר. השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.
הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.
מוסדות בשכונה
- בית הכנסת המרכזי 'זופניק' בראשות הרב אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ של העדה החרדית
- בית המדרש 'משכן באב"ד' בראשית הרב אשר טננבאום, רב-השכונה מטעם המועצה דתית
- 'באר אברהם' 'חניכי הישיבות' 'מנין אברכים' 'יחי ראובן' ועוד.
- ישיבות 'פרשבורג' 'נר משה' 'אור אלחנן' ועוד.
- תלמודי תורה 'עץ חיים' 'אבני שלמה'.
- משרדי ממשלה: שלוחות של משרד החינוך, משרד האוצר ועוד.
קישורים חיצוניים
- גבעת שאול באתר עיריית ירושלים
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||