גדליה טיקטין (השני)
רבי גדליה טיקטין (השני) (ה'תק"ע 1810, צ’נסטוחוב – ז' באב תרמ"ו, 8 באוגוסט 1886) היה רב אשכנזי, רב של ברסלאו.
 | |
| לידה |
1810 ה'תק"ע צ’נסטוחוב |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1886 (בגיל 76 בערך) ז' באב תרמ"ו ברסלאו |
| מקום פעילות | ברסלאו |
| תקופת הפעילות |
? – 8 באוגוסט 1886  |
| השתייכות | יהדות אשכנז האורתודוקסית |
| תפקידים נוספים | רבן של ברסלאו ושלזיה |
| רבותיו | רבי חיים אוירבך |
| פרסים והוקרה |
מסדר העיט האדום |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בצ’נסטוחוב לרב שלמה זלמן טיקטין (גר') רבה של ברסלאו, בנו של רבי אברהם טיקטין, הוא היה תלמידו של חיים אוירבך בלונטשיץ שבפולין. ב-1829 התארס למרים בורנשטיין בלונטשיץ.
במאי 1843 נבחר לרבה של קהילת ברסלאו על ידי 200 אנשים בעלי דעות דומות. ב-1846 חתם על הקריאה לפגישת התאולוגים השמרנים. רק בספטמבר 1847 הוכר רשמית כרב אורתודוקסי.
מינויו של טיקטין כרב המדינה של שלזיה על ידי פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה בפקודת הממשלה מיום 30 בינואר 1854 היה בסימן פיצול בקהילה היהודית של שלזיה שכבר התעורר במהלך כהונתו של אביו לאורתודוקסים, שדוברם טיקטין היה, כמו אביו. לפניו, ורפורמים ניסו להשיג את מינויו של רב העיר ברסלאו אברהם גייגר לרב המדינה. גם לאחר מינויו על ידי המלך, התקשה טיקטין לעמוד על סמכותו הרבנית בקהילה השסועה. רק לאחר מותו של גייגר הגיעו הוא ויורשו מנואל יואל להסכם שהחזיר את השקט בין הקבוצות המתחרות. יחד עם הרב יואל הליברלי, חנך טיקטין את בית הכנסת הראשי החדש של ברסלאו.
טיקטין נודע בפעילות החסד שלו, בשנת 1870 קיבל את מסדר הנשר האדום (אנ'), מדרגה רביעית, כהוקרה על שירותיו לחולים ולפצועים במלחמת צרפת–פרוסיה.
נישא שנית לרחל בת צבי קלאצקא מוילנה אחותו של המומר יוליאן קלצ'קו.
לקריאה נוספת עריכה
- 1931 ,Jüdische Persönlichkeiten in und aus Breslau, עמ' 44.
- מיכאל מאיר, רבי גדליה טיקטין והפלג החרדי של קהילת ברסלאו (1845–1854), מיכאל, ב, עמ' 92–107.
- הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, פריט 4336.
קישורים חיצוניים עריכה
- גדליה טיקטין, במהדורת 1906 של אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית)
- רבי גדליה טיקטין (השני), בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"