גואה
גואה (בקונקאני: गोवा) היא המדינה הקטנה ביותר בהודו, שטחה 3,702 קמ"ר. אוכלוסיית גואה מונה 1.45 מיליון תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה בגואה עירונית והמחצית השנייה כפרית. פחות מחמישית מתושביה אינם יודעים קרוא וכתוב.
 | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מושל | Pramod Sawant |
| רשות מחוקקת |
האסיפה המחוקקת של גואה  |
| בירת המדינה | פאנאג'י |
| שפה רשמית | קונקאני |
| תאריך ייסוד |
29 במאי 1987 |
| שטח | 3,702 קמ"ר (דירוג: 28) |
| גובה | 1,167 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 1,458,545 (דירוג: 25, 2011) |
| ‑ צפיפות | 390 נפש לקמ"ר (דירוג: 8, 2011) |
| קואורדינטות | 15°17′N 73°29′E / 15.29°N 73.49°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| goagovt.nic.in | |
  | |
מקור השם עריכה
נודעה בעבר בשם הקדום גוואפורי והייתה עיר נמל משגשגת. במסורת ההינדית מתקשרת גוואפורי עם מושג 'מגע של טיהור רוחני'[דרוש מקור].
היסטוריה עריכה
גואה נשלטה על ידי שליטים רבים. בין תחילת המאה ה-16 לשנות השישים של המאה ה-20 שימשה גואה כמושבת בירה לאימפריה הקולוניאלית הפורטוגזית בזירת האוקיינוס ההודי והמזרח הרחוק. שלטונם נמשך משנת 1510 ועד 1961, כאשר תנועה פוליטית שהחלה עם עצמאות הודו ב-1947 הובילה בסופו של דבר לשחרור גואה על ידי הצבא ההודי ב-19 בדצמבר 1961, יחד עם שחרור דאמאן והאי דיו שלחופי הודו.
עם הכיבוש ההודי הפכה גואה לטריטוריית איחוד בשם גואה, דאמאן ודיו.
דמוגרפיה עריכה
בגואה יש אוכלוסייה של 1.459 מיליון תושבים, מה שהופך אותה למדינה הרביעית בקוטן אוכלוסייתה (אחרי סיקים, מיזוראם וארונאצ'ל פרדש). צמיחת האוכלוסייה עומדת על כ-8.23% לעשור. הצפיפות עומדת על כ-394 נפש לקמ"ר, מעט מעל לממוצע הארצי. אחוז העירונים הוא הגבוה ביותר בארץ ועומד על כ-62.17%.
שיעור האוריינות עומד על כ-87% (90% בקרב הגברים ו-84% בקרב הנשים).
שפה עריכה
בזמן השלטון הפורטוגזי, השפה הרשמית הייתה פורטוגזית. כיום תפוצת השפות היא:
דת עריכה
נכון לשנת 2011:
- הינדואיזם- 66.08%
- נצרות- 25.10%
- אסלאם- 8.33%
- סיקיזם- 0.1%
- בודהיזם- 0.08%
- ג'ייניזם- 0.08%
- אחר\לא דתי- 0.2%
הקהילה היהודית עריכה
בגואה הייתה קהילה יהודית תוססת, רובה מיהדות קוצ'ין, אשר עסקה בסחר ימי וניהלה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. קהילה זו הושמדה בידי האינקוויזיציה הפורטוגזית שפעלה במקום מאז 1560, טבחה בה וניצרה רבים, הרסה בתי עלמין עד היסוד, החריבה בתי כנסת או הפכה אותם לכנסיות. ניתן למצוא עדויות לכך עד ימינו[2].
פוליטיקה עריכה
הפוליטיקה של גואה מעט שונה משאר הודו, כתוצאה משלטון קולוניאלי פורטוגזי בן 450 שנים, בניגוד ל-300 שנים של שלטון בריטי כמו שאר הודו. לכן מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי לא הצליחה להשיג כוח אלקטורלי במדינה עד לשנות ה-80. השיטה המשפטית המקומית מבוססת על קוד נפוליאון. המדינה שולחת 2 נציגים ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט ההודי) ונציג אחד לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט ההודי).
מושל גואה הנוכחי (ממונה על ידי נשיא הודו) הוא סאנאיאנגבה צ'ובאטושי ג'אמיר וראש השרים (ראש מפלגת השלטון, שנבחר בבחירות הכלליות של גואה) הנוכחי הוא פראטאפסינג ראנה. הפרלמנט, האספה המחוקקת של גואה, הוא בית מחוקקים חד-ביתי, ובו 40 נציגים.
במשך שלושים שנותיה הראשונות של גואה (עד 1990), המדינה נהנתה מיציבות פוליטית. יציבות זו קרסה בשנים 1990–2005, כאשר התחלפו זו אחר זו 14 ממשלות.
כלכלה עריכה
כלכלת גואה נשענת ברובה על תיירות, תיירים מרחבי הודו ומרחבי העולם מגיעים לחופשה בחופיה, ובהם ישראלים רבים בכל חתכי הגילאים והמעמדות הסוציו-אקונומיים. במהלך שנות התשעים ועד השנים הראשונות של שנות האלפיים נהגו הבאים להשתתף במסיבות הירח המלא (Full Moon) בהן התפרסם האזור.
גאוגרפיה עריכה
הטמפרטורה בגואה נעה בין 21–33 מעלות צלזיוס במשך כל השנה, ויורדים בה כ-3,200 מילימטר גשם בשנה, בין החודשים יוני לספטמבר.
בגואה שני מחוזות - צפון גואה ודרום גואה. אורך קו החוף של גואה הוא 101 ק"מ.
חינוך עריכה
עוד במאה ה-16 השלטון הפורטוגזי הקים מוסדות חינוך מתקדמים, ובדגש על חינוך דתי. החינוך הרפואי החל בשנת 1801. בשנת 1842 נבנתה מכללה רפואית, והספרייה שבה (אשר נבנתה בשנת 1845) נחשבת לאחת מהמכללות הרפואיות העתיקות באסיה. במכללה ישנו בית החולים הגדול בגואה, אשר ממשיך להיות פעיל עד היום.
כיום יש כוח רב לחינוך הפרטי על פני זה הציבורי. במדינה פועלת מין מועצת חינוך לאומית שמפקחת על כלל בתי הספר ובונה את תוכנית הלימודים. בחינוך היסודי ישנו שימוש רב בקונקאני ובמראטהית, אך כרוב תלמידי התיכון מחויבים לסיים את לימודיהם עם ידע באנגלית. לאחר כעשור המערכת החינוך, התלמידים עוברים לחינוך על יסודי ויכולים לבחור להעמיק במקצוע מסוים (מדע, אמנות, משפט ומסחר) או לעבור לחינוך מקצועי.
במדינה פועלות שש מכללות להנדסה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גואה- ההיסטוריה והחופים בגואה מאת אמנון כרמל
- יומן מסע מצולם בגואה
שרה א' חאן, הניו יורק טיימס, לא רק חופים ומסיבות: צרור המלצות לטיול נינוח בגואה, באתר הארץ, 26 במרץ 2019- רביב גולן, טראנספורמציה, באתר "ידיעות אחרונות", 7 במאי 2019
- ירון זילברשטיין, המהפך של גואה: פחות סטלנים, יותר ריזורטים משפחתיים, באתר וואלה!, 12 במאי 2019
- גואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
