גואטמלה
| רפובליקת גואטמלה | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: מדינת האביב הנצחי | |||||
| המנון לאומי: גואטמלה, גילי | |||||
| יבשת | אמריקה המרכזית | ||||
| שפה רשמית | ספרדית | ||||
|
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
גואטמלה סיטי |
||||
| משטר | דמוקרטיה נשיאותית | ||||
|
ראש המדינה - נשיא |
נשיא אוטו פרס מולינה |
||||
|
הקמה - עצמאות - תאריך |
מספרד 15 בספטמבר 1821 |
||||
|
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
108,889 קמ"ר 107 בעולם 0.4% |
||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2012) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
14,099,032 נפש 70 בעולם 129.48 נפש לקמ"ר 81 בעולם |
||||
|
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
73,950 מיליון $ 82 בעולם 5,245 $ 148 בעולם |
||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2011) - דירוג עולמי |
0.574 131 בעולם |
||||
| מטבע | קֵצַאל (GTQ) | ||||
| אזור זמן | UTC -6 | ||||
| סיומת אינטרנט | .gt | ||||
| קידומת בינלאומית | 502+ | ||||
רפובליקת גוּאָטֶמָלָה (בספרדית: República de Guatemala) היא מדינה באמריקה המרכזית.
גבולותיה של גואטמלה הם מקסיקו בצפון ובמערב, האוקיינוס השקט בדרום-מערב, בליז בצפון מזרח, הים הקריבי שבאוקיינוס האטלנטי במזרח, הונדורס במזרח, ואל סלוודור בדרום-מזרח.
היסטוריה
|
|
ערך מורחב – היסטוריה של גואטמלה |
בין המאה ה-4 למאה ה-11 היוותה שפלת מחוז פּטֶן (El Petén) את המרכז של תרבות המאיה המשגשגת. לאחר קריסתן הפתאומית של ממלכות השפלה, המשיכו מדינות הרמה הדרומיות יותר להתקיים עד כיבושן על ידי הספרדים החל בשנת 1523. מחוז אַלְטָה-וֶרַאפּאס ידוע בעובדה שהצליח להתנגד לכוח החרב, אך נכבש בסופו של דבר על ידי עבודת המיסיונרים. כמעט כל הספרות הפרה-קולומבינית הכתובה נעלמה בשל המדיניות העקבית של הספרדים להשמיד את כתבי ה"כופרים". עם זאת, ספר אחד, ה"פּוֹפּוֹל ווּחְ" (Popol Vuh, "ספר המועצה" בשפת הקִיצֶ'ה), שרד. ספר זה מתאר את מיתוס הבריאה של תרבות הקיצ'ה, ונחשב לאחד הטקסטים הפרה-קולומבינים החשובים ביותר.
את עצמאותה מספרד קיבלה גואטמלה ב-1821, תחילה כחלק מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. אך משמדינה זו התפרקה במהלך מלחמה שנמשכה מ-1838 ועד 1840, הפכה גואטמלה למדינה עצמאית.
מאותה עת ואילך גדושה ההיסטוריה של גואטמלה במהפכות, הפיכות, ממשלות לא דמוקרטיות והתערבויות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית. ה-CIA, עם תמיכה של החברה בגואטמלה ניצח על הדחת הממשל ב1954. מבצע זה סימן את תחילתה של תקופה רוויית זעזועים ברפובליקה. מלחמת אזרחים בת 36 שנה נסתיימה בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. 1983 מצוינת כשנה שבה נסתיימה האלימות הפוליטית והובילה לבחירות דמוקרטיות החל מ1985 ועד היום. הבחירות האחרונות נערכו ב-2007.
פוליטיקה
לפרלמנט של גואטמלה, ה-קונגרסו דה לה רפובליקה, יש בית אחד עם 158 מושבים, הנבחרים אחת לארבע שנים יחד עם הנשיא. הנשיא מתפקד כראש מדינה וגם כראש ממשלה בעזרת קבינט שהוא ממנה; הנשיא אינו רשאי להיבחר פעמיים.
כלכלה
המגזר החקלאי מהווה רבע מהתל"ג, שני שליש מן היצוא, וחצי מכוח העבודה. עיקר התוצרת היא קפה, סוכר ובננות. ייצור ובנייה מהווים חמישית מהתל"ג.
החתימה על הסכמי השלום בדצמבר 1996, שסיימה שלושים ושש שנות מלחמת אזרחים הסירה מכשול משמעותי על השקעות זרות. ב 1998, פגע ההוריקן מיץ' בגואטמלה, אך נזקיו היו מועטים בהשוואה לשכנותיו.
בין האתגרים הנותרים ניתן למנות את הגברת הכנסות הממשלה, גיוס תרומות מתורמים בינלאומיים, והגברת היעילות והשקיפות הן של הממשלה והן של פעולות פיננסיות במגזר הפרטי.
גאוגרפיה
מרבית המדינה היא הררית, למעט קווי החוף, והשפלה של מחוז פטן, המשתרע על פני צפונה של המדינה. אקלימה טרופי חם, אך ממוזג יותר ברמה. מרבית הערים מרוכזות בחלקה הדרומי של המדינה, ההררי, של המדינה. הערים המרכזיות הן גואטמלה סיטי הבירה, קצאלטנאנגו, ואֶסְקְװִינְטְלָה. אגם אִיסָבָל הגדול ממוקם בקרבת החוף הקריבי.
מחוזות
מנהלית, גואטמלה מחולקת ל-22 מחוזות (Departamento), עם בירות-מחוז (Cabecera):
- אִיסָבָאל (Izabal)
- אָלְטָה וֶרַאפּאס (Alta Verapaz)
- אֶסְקְװִינְטְלָה (Escuintla)
- אֶל פּטֶן (El Petén)
- אֶל פּרוֹגְרֶסוֹ (El Progreso)
- אֶל קִיצֶ'ה (El Quiché)
- בּאחָה וֶרַאפּאס (Baja Verapaz)
- גואטמלה (Guatemala)
- װֶװֶטֶנָאנְגוֹ (Huehuetenango)
- חַלָאפּה (Jalapa)
- חוּטִיָאפּה (Jutiapa)
- טוֹטוֹנִיקָאפּאן (Totonicapan)
- סַקָאטֶפּקֶס (Sacatepéquez)
- סַן מָרְקוֹס (San Marcos)
- סָנְטָה רוֹסָה (Santa Rosa)
- סוֹלוֹלָה (Sololá)
- סוּצִ'יטֶפּקֶס (Suchitepéquez)
- סַקָאפּה (Zacapa)
- צִ'ימַאלְטֶנָאנְגוֹ (Chimaltenango)
- צִ'יקִימוּלָה (Chiquimula)
- קֶצַאלְטֶנַאנְגוֹ (Quetzaltenango)
- רֶטָאלוּלֵאוּ (Retalhuleu).
דמוגרפיה
כ-55% מתושבי גואטמלה הינם "מֵסְטִיסוֹס" (בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים אמריקאים), וכן אינדיאנים טהורי דם שנטמעו באוכלוסיית המסטיסוס. אינדיאנים צאצאי מאיה, שלא נטמעו באירופאים, מהווים כ-43% מהאוכלוסייה. לבנים ואחרים מהווים את יתר האוכלוסייה. קיימים במדינה גם אזרחים שחורים, בעיקר לאורך החוף הקריבי. קיימות גם קהילות מהגרים שונות, בעיקר בעיר הבירה, כגון יהודים, ישראלים יורדים, ואף פלסטינים.
מרבית האוכלוסייה היא כפרית, אך קיימת מגמת עיור משמעותית.
מרבית האוכלוסייה היא נוצרית קתולית, אף שצורת הפולחן הקתולי במדינה משלבת אלמנטים רבים של פולחן מסורתי. כ-40% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים, וכאחוז אחד שומר על פולחן של דתות המאיה המסורתיות. השפעה רבה נודעת למיסיונרים אוונגליים.
על אף שהשפה הרשמית היא ספרדית, היא איננה מובנת לתושבים ילידים רבים. כ-22 שפות מאיה, בראשן שפת הקִיצֵ'ה, עדיין נמצאות בשימוש נרחב, בעיקר באזורים כפריים. בהסכמי השלום מדצמבר 1996 נקבע שמסמכים רשמיים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לבחירות, יתורגמו למספר שפות מאיה. כמו כן, תושבים לאורך החוף הקריבי, בעיקר בעיירה ליווינגסטון, מדברים בשפת הגָרִיפוּנָה הקריבית.
תרבות
ההשפעות של תרבות המאיה מחד ושל תרבות הקולוניאליזם הספרדי ניכרות מאוד ברחבי המדינה. מסורות הלבוש והמזון של צאצאי המאיה עדיין נשמרות במקומות רבים, וקיימים אתרי-עתיקות מאיה רבים. לאורך החוף הקריבי ניתן לראות השפעות אפריקאיות במזון, בשפה, בשירים ובריקוד.
בקרב המאמינים המורמונים, גואטמלה נחשבת באופן מסורתי כמקום של ארץ לֶחִי-נֶפִי, אם כי זו אינה עמדתה הרשמית של הכנסייה.
יהודי גואטמלה
בגואטמלה כ-900 יהודים, מספר בתי כנסת, גן ילדים יהודי ובית ספר "תרבות" המשלים את לימודי היהדות לתלמידיו הלומדים בבתי ספר כלליים.
אנוסים רבים הגיעו לגואטמלה במאה ה-16. באחת הכנסיות בעיר העתיקה של העיר אנטיגואה, בירת המדינה לשעבר, נמצאת כנסייה שעליה סימנים יהודים מובהקים, כגון המנורה וכלי המשכן. כמרים המגיעים לכנסייה זו אף נוהגים לנשק את המשקוף הימני של הכנסייה טרם כניסתם. הם גם אומרים את הפסוק "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא", אף שאינם מבינים את משמעותו. הרב אליהו בירנבוים סובר כי כל אלו הם סימנים שהשאירו האנוסים, על מנת להבדיל בין הכנסייה למקום תפילה יהודי[5].
תיירות
בין מוקדי התיירות העקריים בגואטמלה ידועים במיוחד המקומות הבאים:
תמונות
|
אנטיגואה גואטמלה, גואטמלה.
|
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אמריקה הלטינית | |||
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הקונגרס של גואטמלה - האתר הרשמי (בספרדית)
- רשות התיירות הממשלתית (באנגלית וספרדית)
- הקהילה היהודית בגואטמלה (בספרדית)
- גואטמלה, באנציקלופדיה ynet
- גואטאמלה באתר למטייל
- Literatura
- Popol Vuh
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
-
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ מתוך כתבה במקור ראשון
| מדינות אמריקה הצפונית | ||
|---|---|---|
| מדינות |
אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה |
|
| שטחים תלויים |
איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טורקס וקאיקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר,סאבא, סנט אוסטתיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו |
|
| מדינות אמריקה המרכזית | |||
|---|---|---|---|
|