גורדון טאקר
הרב גורדון טוקר (אנגלית: Gordon Tucker, נולד ב-1951) הוא מראשי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
 | |
| טוקר במסע אופניים בישראל, 2003. | |
| לידה |
1951 (בן 73 בערך) ניו יורק סיטי, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| השכלה |
|
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| השתייכות | יהדות קונסרבטיבית |
| מעסיק |
בית המדרש לרבנים באמריקה |
| רבותיו | גרשון כהן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד בניו יורק. ב-1968 החל בלימודי פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטת הרווארד וסיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה ב-1971. באותן שנים היה חבר מיזם המחקר הכלכלי במוסד. אז עבר לבית המדרש לרבנים באמריקה. הוא השלים שם תואר שני בספרות עברית ב-1973 ונסמך לרבנות ב-1975. ב-1978 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון.[1] הוא החל ללמד בבית המדרש ב-1976, ונותר שם ברציפות מאז. ב-1979 וב-1980 שירת כעמית הבית הלבן (מעין התמחות התנדבותית-למחצה שניזומה בידי ג'ימי קרטר) במחלקת המשפטים של ארצות הברית. ב-1982 התמנה לחבר בוועד ההלכה (CJLS) של כנסת הרבנים, בה הוסיף לכהן עד 2007. בין 1984 ל-1992 היה דיקאן הפקולטה לרבנות בבית המדרש. ב-1994 החל לשמש כעוזר לרב קהילת טמפל ישראל בווייט פליינס, וקודם לרב הבכיר בבית הכנסת ב-2003. בעבר היה יושב-ראש כבוד של התנועה המסורתית בישראל. בנוסף הוא מרצה למחשבת ישראל בבית המדרש.
טוקר נחשב לסמן בולט של האגף הליברלי בתנועה הקונסרבטיבית. הוא קרא באופן עקבי לאמץ גישה לפיה לפוסק יש סמכות לחרוג באופן ניכר מההלכה היבשה בשם שיקולים אתיים, וביקר שמרנים כמו הרב יואל רוט.[2] עוד ב-1979, בתפקידו כיו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת שאלת סמיכת נשים לרבנות, חיבר דו"ח מסכם אוהד מאוד בנידון, שעורר התנגדות מצד ותיקי בית המדרש.[3] ב-1989 ערך שינוי מקיף בתוכנית הלימודים של המוסד, והוסיף קורסים רבים שעסקו לא רק בהכשרה טכנית אלא גם בשאלות ערכיות והגותיות.[4] ב-2002 הביע את הזדהותו עם רעיונותיו של התאולוג ניל גילמן, הדוגל בגישה לא-מילולית מרחיבה כלפי התנ"ך ורואה בו השתקפות לחוויה הדתית הקולקטיבית של העם.[5] ב-2006 פרסם תרגום מבואר ל"תורה מן השמים באספקלריא של הדורות" מאת אברהם יהושע השל, בו תיאר אותו כאוחז בתאולוגיה הקרובה יחסית להשקפתם של הקונסרבטיבים המודרניסטים.[6] ב-2006, בעת ששאלת היחס להומוסקסואלים נידונה בוועד ההלכה, הגיש תשובה בה ביקש לנקוט ב"גישה הלכתית מוגברת" למתן פתרון בנושא. הוא הציע להתיר יחסי מין מלאים בין גברים באמצעות תקנת חכמים, בהסתמך על שיקולים אתיים של כבוד הבריות. ההצעה נפלה בוועד, שהותיר את האיסור על כנו.[7] כמו כן, הוא חיבר נוסחי כתובה שוויוניים.[8]
טוקר היה נשוי בעבר להדסה פרייליך, אשתו הנוכחית של הסנאטור לשעבר, ג'ו ליברמן. כיום הוא נשוי לאיימי כהן. הוא אב לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת המאמרים של גורדון טאקר באתר רמב"י
- הרב גורדון טוקר באתר טמפל ישראל
- הרב גורדון טוקר ברשימת ביוגרפיות באתר בית המדרש לרבנים באמריקה
- אנדראה גליק, Q and A with Rabbi Gordon Tucker.
- הרב גורדון טאקר, הרהורים על היהדות המסורתית וההלכה, אוקטובר 2008.
- גארי רוזנבלט, All Eyes On Rabbi Tucker At Panel, ג'ואיש וויק, 20 בינואר 2006.
- הרב גורדון טוקר, Facing a Difficult Faith, דה פורוורד, 27 בפברואר 2009.
- הרב גורדון טוקר, Eight Families and the 18 Percent, ג'ואיש ריוויו אוף בוקס, 11 בדצמבר 2013.
- ג'ק רימר, When Torah Teaches Life and Life Teaches Torah, אלגמיינר, 23 בפברואר 2015.
- אברהם יהושע השל | רב־שיח: אברהם יהושע השל בין נבואה להלכה | הרב פרופ‘ גורדון טוקר. הרצאה באתר יו-טיוב.
- דרוש וקבל שכר: Halakhic and Metahalakhic Arguments Concerning Judaism and Homosexuality, התשובה מ-2006.
הערות שוליים עריכה
- ^ Beth El Forum Series to Conclude Sunday The Day, 23 במרץ 1979.
- ^ Alan Silverstein, Modernists vs. Traditionalists: Competition for Legitimacy within American Conservative Judaism, התפרסם בתוך: Studies in Contemporary Jewry : Volume XVII, Oxford University Press, 2001. עמ' 42.
- ^ Jeffrey S. Gurock, American Jewish Life, 1920-1990: American Jewish History, Routledge, 2013. עמ' 52.
- ^ Jack Wertheimer, Tradition Renewed: A History of the Jewish Theological Seminary, JTS Press, 1997. עמ' 579. Neil Gillman, Doing Jewish Theology: God, Torah & Israel in Modern Judaism, Jewish Lights Publishing, 2010. עמ' 256.
- ^ גורדון טאקר, Interpreting Torah as a Sacred Challenge, Sh'ma: A Journal of Jewish Ideas ינואר 2002.
- ^ Gedalia Haber, Lost In Translation: Abraham Joshua Heschel's "Heavenly Torah", Modern Judaism, October 2009.
- ^ Elliot N. Dorff, Jonathan K. Cran, The Oxford Handbook of Jewish Ethics and Morality, Oxford University Press, 2010. עמ' 231.
- ^ Elliot N. Dorff, For the Love of God and People: A Philosophy of Jewish Law, University of Nebraska Press, 2010. עמ' 240.