גיא מצקין
גיא מצקין (נולד ב-1 בינואר 1990) הוא קשת ישראלי ואלוף ישראל שבע פעמים ברציפות בין השנים 2014-2008 בתחרות אליפות ישראל בקשתות.
 | |
| גיא מצקין, 2013 | |
| לידה |
1 בינואר 1990 (בן 34)  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| מדינה |
ישראל |
| ספורט | |
| ענף ספורט | קשתות |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מצקין גדל בתל אביב ולמד בתיכון עירוני ד'. הוא התעניין בקשתות בגיל 11, בעקבות צפייה בתוכנית הטלוויזיה "הישרדות"[1], אולם החל להתאמן בגיל 14. מצקין שירת בצה"ל כשלם, במעמד של ספורטאי מצטיין. בשנת 2009 השתתף לראשונה באליפות עולם בירי באולם (18 מטרים), שנערכה בז'שוב שבפולין, והגיע למקום ה-48 בבודדים ומקום 10 עם הנבחרת. באליפות העולם שנערכה בטורינו ב-2011 סיים במקום ה-57. הגיע למקום ה-9 באליפות אירופה לירי באולם לשנת 2011.
באליפות אירופה שנערכה באמסטרדם ב-2012 סיים מצקין במקום ה-17. מיד לאחר מכן נערך במקום טורניר קדם-אולימפי, בו סיים במקום הראשון. בכך, השיג את הקריטריון האולימפי הבינלאומי להשתתפות באולימפיאדת לונדון (2012). עם זאת, היחידה לספורט הישגי קבעה קריטריון מחמיר יותר, לפיו היה עליו לסיים לפחות בין 8 הראשונים באליפות אירופה, והוועד האולימפי החליט שלא לאפשר את השתתפותו. בתגובה להחלטה הודיע מצקין כי ישקול את המשך דרכו בענף[2]. בהמשך, דחה גם בית הדין העליון של הוועד האולימפי את ערעורו על ההחלטה.
11 יום לאחר שהוחלט רשמית שמצקין לא יורשה להתחרות באולימפיאדה, הוא זכה במדליית זהב בתחרות גראנד פרי שנערכה בבולגריה, לאחר ששבר במהלך התחרות שיא אישי. הישג זה הצית מחדש את הוויכוח על תפקודו של הוועד האולימפי הישראלי, החלטותיו בנושא קביעת הקריטריון הישראלי ושליחתם של ספורטאים צעירים בעתיד.
בשנת 2015 סיים מצקין תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2016 החל ללמוד לתואר שני ב-Performance Psychology באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, אותו סיים בהצטיינות בשנת 2018. עם חזרתו השתלב במערך המקצועי של איגוד הקשתות, דחף לאימוץ רפורמת "כוונות גבוהות - לוס אנג'לס 2028" שהיה מכותביה ומונה כמאמן נבחרת ישראל. בשנת 2019 השלים את הרשמתו לפנקס הפסיכולוגים הישראלי.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ עידו גפן, "במחנה", אימון מתקדם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בפברואר 2012.
- ^ אליסף דעואל, מצקין: מכת מוות לענף, שוקל את המשך דרכי, באתר ONE, 24 ביוני 2012