גלאטסראיי
גלאטסראיי ספור קולובו (בטורקית: Galatasaray Spor Kulübü) הוא מועדון כדורגל המשחק בליגת העל הטורקית, וממוקם באיסטנבול. גלאטסראיי הוקמה בשנת 1905 על ידי עלי סמי ין ועד היום זכתה הקבוצה ב-23 אליפויות טורקיה, ב-18 גביעים ואף זכתה בגביע אופ"א בשנת 2000. משחקי הבית של הקבוצה נערכים באצטדיון טורק טלקום המכיל 52,647 מקומות ישיבה, אשר נחנך בשנת 2011 והחליף את אצטדיון עלי סמי ין.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי |
Aslanlar (האריות) "ג'ימבום" Avrupa Fatihi (כובשי אירופה) | |||
| תאריך ייסוד | 14 באוקטובר 1905 | |||
| אצטדיון |
אצטדיון טורק טלקום, איסטנבול, טורקיה (תכולה: 52,652) | |||
| בעלים |
גלאטסראיי  | |||
| נשיא |
 דורסון אוזבק | |||
| יו"ר |
Dursun Aydın Özbek | |||
| מאמן | אוקאן בורוק | |||
| ליגה | סופר ליג | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
  | ||||
גלאטסראיי זכתה בגביע אופ"א בשנת 2000 לאחר שגברה במשחק הגמר על ארסנל. היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע אופ"א בלי להפסיד משחק אחד והקבוצה הטורקית הראשונה שזכתה בתחרות זו. כמו כן, היא גם הקבוצה הראשונה שזוכה במפעל לאחר שהודחה מליגת האלופות. גלאטסראיי היא אחת משלוש הקבוצות היחידות בטורקיה (יחד עם פנרבחצ'ה ובשיקטש) שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.
מקור השם עריכה
גלאטה היא שכונה ברובע בייאואולו, בחלק האירופי של איסטנבול בה מצוי מגדל גלאטה - מצודה על החוף הצפוני של מפרץ קרן הזהב. ייחוס נוסף הוא לאימפריה קלטית (שבטים גאלים) ששלטו בשטח זה.
היסטוריה עריכה
השנים הראשונות עריכה
גלאטסראיי SK נוסדה באוקטובר 1905 כמועדון כדורגל. עלי סמי ין הפך לנשיא הראשון של המועדון.
המשחק הראשון של הקבוצה היה נגד Cadi-Keuy FC, עליה היא גברה בתוצאה 0–2. מכיוון שלא היו קבוצות טורקיות אחרות, גלאטסראיי הצטרפה לליגת איסטנבול שהורכבה מקבוצות אנגליות ויווניות בעונת 1905/1906. הם זכו בתואר האליפות הראשון שלהם ב-1909.
בזמן שהכדורגל בטורקיה החל להתפתח, גלאטסראיי זכתה בעשרה תארים נוספים בליגת איסטנבול עד 1952, כולל שלוש פעמים רצופות (1925, 1926, 1927). בשנת 1931 זכה המועדון בליגת הכדורגל של איסטנבול בפעם ה-11, זה היה התואר השישי של המועדון בעשר שנים.
לאחר מחלוקת האם להפוך את המועדון למקצועי או חובבני בין חברי גלאטסראי לחברי גונש, התפצלו המועדונים בשנת 1933. הודות לכוח פיננסי ופוליטי שהיה לגונס, המועדון החדש הצליח להחתים את השחקנים הטובים ביותר של גלאטסראיי, וגלאטסראיי הדרדרה ונכנסה לשנים רעות. בין 1932 ל-1949 המועדון לא הצליח לזכות בליגת איסטנבול. בין השנים 1930–1941 היו חמישה עשר נשיאים ועשרה מאמנים שהתחלפו. ב-1948, אחרי שמונה עשרה שנים ללא התואר, זכתה גלאטסראיי בליגת הכדורגל של איסטנבול בעונת 1948/1949.
עם תחילתו של הכדורגל המקצועני בטורקיה ב-1952, הליגה המקצוענית אך הלא-לאומית הראשונה של טורקיה, ששוחקה בין השנים 1952 ל-1959, זכתה גלאטסראיי בשלושה מתוך שבעת התארים הללו. ליגת העל הטורקית הוקמה בשנת 1959, אליה הצטרפה גלאטסראיי.
ליגת העל הטורקית עריכה
בשתי העונות הראשונות של הליגה המקצוענית, המועדון לא הצליח לזכות בליגה, וסיים במקום השלישי ב-1960 וב-2 ב-1961. בעונה השלישית והרביעית זכתה פעמיים בתוארי האליפות הראשונים שלהם, כאשר בעונת 1962/1963 הקבוצה כבשה 105 שערים, שיא ליגה. באותה עונה החל לשוחק הגביע הטורקי, והקבוצה ניצחה את שתי משחקי הגמר בתוצאה 2–1 מול פנרבחצ'ה והפכך למועדון הראשון שזוכה בדאבל. בחמש השנים הבאות לא הצליחה הקבוצה לזכות באליפות, אבל זכתה 4 פעמים בגביע הטורקי. עוד בשנת 1966 החל לשוחק הסופר קאפ הטורקי, וגלאטסראיי זכתה בתואר הראשון כשניצחה 0–2 את האלופה בשיקטש.
לאחר 5 עונות ללא זכייה באליפות זכה המועדון בשלוש אליפויות רצופות, ב-1971, 1972 ו-1973. זו הייתה הפעם הראשונה שמועדון כלשהו זכה בליגה שלוש פעמים ברציפות.
השנים הגדולות עריכה
ב-1984 הפתיע המאמן הגרמני יופ דרוואל, מגדולי המאמנים באותה התקופה כשחתם במועדון וויתר על הצעות אימון מהבונדסליגה. באותה תקופה, הכדורגל הטורקי לא היה מוערך באירופה, ומועדונים טורקיים מעולם לא עשו רושם אמיתי בזירה הבינלאומית. הגעתו של דרוואל, מאמן מכובד ומנוסה ברמה הבינלאומית, שינתה את התפיסה הזו, ולעיתים קרובות מיוחסת כהונתו בגלאטסראיי בכך שעזרה לעורר את הכדורגל הטורקי. בנוסף לזכייה באליפות אחת ובגביע טורקי אחד, התקופה של דרוואל באיסטנבול כללה גם הכנסת טכניקות אימון מערב אירופיות מודרניות ורעיונות טקטיים למשחק הטורקי, מה שהציב אותו כאיש שביצע מהפכה בכדורגל הטורקי.[1]
הישג נוסף בתקופה זו היה ההגעה לחצי גמר גביע אירופה בעונת 1988/1989, שם הודחה על ידי סטיאווה בוקרשט. מה שהפך את גלאטסראי לקבוצה הטורקית הראשונה והיחידה ששיחקה בחצי גמר בתחרות זו.
מלבד ההצלחה המקומית בשנות ה-90 בהן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות, שני גביעי מדינה ושני סופר קאפים, רשמה הישג נוסף כשהדיחה את מנצ'סטר יונייטד בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות של אופ"א ב-1993.
אלפ ילמן נבחר לנשיא המועדון ב-1990, תפקיד בו כיהן במשך שש שנים. Galatasaray SK זכתה בשתי אליפויות ליגה, שני גביעי מדינה ושני גביעי סופר קאפ, בעוד אלפ ילמן היה הנשיא. הוא עבד בדרך כלל עם מאמנים גרמנים, קרל היינץ פלדקאמפ, ריינר הולמן וריינהרד ספטיג. מלבד ההצלחה המקומית, גלאטסראיי משכה את תשומת לב המשקיפים לאחר שהדיחה את מנצ'סטר יונייטד בשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות בעונת 1993/1994.
העידן המצליח ביותר של גלאטסראיי הגיע בסוף שנות ה-90 תחת המאמן פתיח טרים, כאשר המועדון הפך למועדון הכדורגל הטורקי הראשון והיחיד שזוכה בתחרות גדולה של אופ"א, לאחר שגברה הקבוצה על ארסנל בדו-קרב פנדלים במשחק הגמר של הטורניר. לאחר מכן גם זכתה הקבוצה בסופר קאפ האירופי כשגברה על ריאל מדריד 2-1. באותה העונה זכתה הקבוצה גם באליפות טורקיה וגם גביע הטורקי, 4 תארים סך הכל. בעונה שלאחר מכן הגיעה הקבוצה לרבע גמר ליגת האלופות תחת המאמן הרומני מירצ'ה לוצ'סקו, שם הודחה על ידי ריאל מדריד.
שנות ה-2000 עריכה
בעשור הראשון של שנות האלפיים זכתה גלאטסראיי בשלוש אליפויות, 2001/2002, 2005/2006, 2007/2008, גביע 1 ב-2005, ובסופר קאפ אחד ב-2008.
בעונת 2009/2010 מונה פרנק רייקארד לתפקיד המאמן, והקבוצה סיימה רק במקום החמישי בליגה. בעונת 2010/2011, גלאטסראיי פתחה רע את העונה בליגה, והפסידה בשני המשחקים הראשונים, חודשיים לאחר פתיחת העונה פוטר רייקארד מתפקידו, והוחלף על ידי גאורגה חאג'י, שפוטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן בעקבות הדחה מוקדמת בגביע. לאחר שבולנט אונדר אייש את עמדת המאמן, גלאטסראיי ירדה למקום ה-14 במחזור ה-28. מאוחר יותר היא התאוששה במעט וסיימה את העונה במקום ב-8, 36 נקודות פחות מפנרבחצ'ה האלופה. הייתה זו העונה בגרועה ביותר של המועדון מאז עונת 1981/2982, ושברה את שיא המשחקים בהם הפסידה שעמד על 16 הפסדים, כמו גם ממוצע ספיגות גבוה מהרגיל כשספגו 46 שערים.
לאחר העונה הכושלת, מונה שוב מאמן העבר של הקבוצה פתיח טרים, והקבוצה זכתה באליפות נוספת. הייתה זו אליפות הליגה השמונה עשרה עבור המועדון ופתיח תרים קבע שיא חדש כשזכה בפעם החמישית בתואר. הייתה זו גם העונה הראשונה שהקבוצה משחקת באצטדיון הביתי החדש, אצטדיון טורק טלקום. הוא הצליח להרחיב את השיא הזה לשישה, כאשר גלאטסראיי זכתה באליפות נוספת בעונה שלאחר מכן. גלאטסראיי זכתה בטרבל בעונת 2014/2015, היה זה הדאבל השישי של המועדון, והראשון אחרי 15 שנה.
לאחר פיטורי איגור טודור בפברואר 2017 חזר לאמן פתיח טרים בקדנציה רביעית במועדון. על אף פתיחת עונה חלשה וחילופי המאמנים, הקבוצה הצליחה לזכות באליפות, ובעונה שלאחר מכן לזכות בטרבל, ולזכות בדאבל השביעי של המועדון.
עונת 2021/2022 הייתה עונה רעה לקבוצה. היא סיימה במקום ה-13 בליגה, וסיימה בפעם השנייה בתולדותיה עונה עם מאזן שערים שלילי. בעונה שלאחר מכן חזרה לקדמת הבמה וזכתה באליפות ה-23 בתולדותיה.
יריבויות עריכה
למועדון יש יריבות ארוכת שנים עם קבוצות גדולות יותר באיסטנבול, בשיקטש ופנרבחצ'ה. הדרבי בין גלאטסראי לפנרבחצ'ה מכונה Kıtalar Arası Derbi (באנגלית: Intercontinental Derby) בשל מיקומם של המטה והאצטדיונים שלהם בצד האירופאי (Galatasaray) והאסיאתי (Fenerbahçe) של מיצר הבוספורוס באיסטנבול. למועדון יש יריבות מרה עם לידס יונייטד לאחר ששני אוהדי לידס נדקרו למוות על ידי אוהדי המועדון הטורקי לפני חצי גמר גביע אופ"א בשנת 2000 באיסטנבול.
שחקנים עריכה
סגל הקבוצה עריכה
- נכון ל-4 בספטמבר 2023
|
|
תארים והישגים עריכה
- אליפות טורקיה (23): (שיא)
- 1961/1962, 1962/1963, 1968/1969, 1970/1971, 1971/1972, 1972/1973, 1986/1987, 1987/1988, 1992/1993, 1993/1994, 1996/1997, 1997/1998, 1998/1999, 1999/2000, 2001/2002, 2005/2006, 2007/2008, 2011/2012, 2012/2013, 2014/2015, 2017/2018, 2018/2019, 2022/2023
- הגביע הטורקי (18): (שיא)
- 1963, 1964, 1965, 1966, 1973, 1976, 1982, 1985, 1991, 1993, 1996, 1999, 2000, 2005, 2014, 2015, 2016, 2019
- הסופר קאפ הטורקי (16): (שיא)
- 1966, 1969, 1972, 1982, 1987, 1988, 1991, 1993, 1996, 1997, 2008, 2012, 2013, 2015, 2016, 2019
- הסופרקאפ האירופי (1):
- 2000
- ליגת האלופות:
- חצי גמר: 1988/1989
- רבע גמר (5): 1962/1963, 1969/1970, 1993/1994, 2000/2001, 2012/2013
- גביע אופ"א (1):
- 1999/2000
- גביע המחזיקות:
- רבע גמר 1991/1992
שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה עריכה
פליפה מלו
גאורגה חאג'י
חיים רביבו
חסאן שאש
סשה איליץ'- הקאן שוקור
פאריד מונדראגון
שבאני נונדה
פרנק דה בור- לינקולן
רומן קוסצ'קי
דין סאנדרס- ארדה טוראן
- אוקאן בורוק
דידייה דרוגבה- יוליאן פיליפסקו
גוראן פאנדב
לוקאס פודולסקי- סלצ'וק אינאן
- פתיח טרים
- גאורגי פופסקו
- מריו ז'ארדל
פרנק ריברי
אבל חבייר
ריגוברט סונג- עלי סמי ין
- דידייה סיקס
- סרבט צ'טין
- וולקן יאמין
- ווסלי סניידר
- סאברי סאריאוגלו
- אורקון אושאק
מילאן בארוש
פרננדו מוסלרה- גקהאן זאן
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גלאטסראיי (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
| ליגת האלופות 2023/24 | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בית א' | בית ב' | בית ג' | בית ד' | בית ה' | בית ו' | בית ז' | בית ח' | |||||||||
 באיירן מינכן
|
 סביליה
|
 נאפולי
|
 בנפיקה ליסבון
|
 פיינורד
|
 פריז סן-ז'רמן
|
 מנצ'סטר סיטי
|
ברצלונה
| |||||||||
| מנצ'סטר יונייטד
|
ארסנל
|
ריאל מדריד
|
אינטר מילאנו
|
אתלטיקו מדריד
|
בורוסיה דורטמונד
|
ר.ב. לייפציג
|
פורטו
| |||||||||
 פ.צ. קופנהגן
|
פ.ס.וו. איינדהובן
|
בראגה
|
 רד בול זלצבורג
|
לאציו
|
מילאן
|
 הכוכב האדום בלגרד
|
 שחטאר דונצק
| |||||||||
| גלאטסראיי
|
לאנס
|
אוניון ברלין
|
ריאל סוסיאדד
|
 סלטיק
|
ניוקאסל יונייטד
|
 יאנג בויז
|
 רויאל אנטוורפן
| |||||||||