גלגו סנגלי (שם מדעי: Galago senegalensis) הוא מין של גלגו הנפוץ ביערות והסוואנות של אפריקה ופעיל בשעות הערב.

קריאת טבלת מיוןגלגו סנגלי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: טרום קופים
משפחה: גלגויים
סוג: גלגו
מין: גלגו סנגלי
שם מדעי
Galago senegalensis
סנט-אילר, 1796
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

הגלגו הוא קרוב רחוק של הקופים והוא קטן מהם, פעיל לילה ובעל עיניים ואוזניים גדולות מאוד יחסית לגופו הקטן; אורכו עד 130 מ"מ ומשקלו 95–300 גרם. לגלגו רגליים גדולות המסייעות לקפוץ למרחק וזנב שעיר וארוך המסייע באיזון. צבע הפרווה חום-כתום עד אפור כהה והוא פעיל בחבורות בעיקר בלילה, אז עושה הגלגו שימוש בעיניו ואוזניו הגדולות, בעלות ארבעה שרירים בצוואר, כדי לקלוט את רעשי הסביבה. הנקבות והצאצאים ישנים יחד, בעוד הזכרים מעדיפים להתבודד.

הגלגו חי בסוואנות וערבות מיוערות או שיחיות ברחבי אפריקה וקופץ מעץ לעץ ומדי פעם יורד לקרקע. בדומה לרוב הפרימטים הוא אוכל-כול הניזון בעיקר מחרקים, כגון פרפרים, עשים, חגביים וזחלים שונים. בנוסף, ניזון הגלגו מאגוזים, פירות, זרעים, פרחים, דבש, עופות וביצים.

תקופת הרבייה נפתחת בתחילת נובמבר (תקופת הגשמים) כאשר הנקבה ממליטה 1–2 גורים הנמצאים בחלל בגזע עץ והם מועברים בפה שלה עד שהם מתבגרים ועוזבים. לגורים טורפים רבים, הכוללים עופות דורסים, נחשים ונמרים וגם להקות שימפנזות. השימפנזות מנסים להרוג אותם באמצעות מקלות חדים באזורים בהם הם ישנים. אפשרות יותר נפוצה שלהם היא זריקת אבנים גדולות על הגלגויים וריסוק עצמותיהם.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלגו סנגלי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גלגו סנגלי באתר הרשימה האדומה של IUCN