גלונית מבאישה

מין של צמח

גלונית מבאישה (שם מדעי: .Ballota nigra L, שם עברי קודם: בלוטה שחורה), עשב רב-שנתי ים-תיכוני בסוג גלונית ממשפחת השפתניים. תפוצתו באגן הים התיכון, במרכז אסיה, ונפוץ ביותר בכל דרום אירופה ומרכזה. הוא התפשט בארגנטינה, בניו זילנד, במזרח ארצות הברית ואף בקנדה.

קריאת טבלת מיוןגלונית מבאישה
גלונית מבאישה
גלונית מבאישה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: גלונית
מין: גלונית מבאישה
שם מדעי
Ballota nigra
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
מפת תפוצה

מין זה מונה 6 תת-מינים, בישראל גדל תת-מין B. nigra subsp. ruderalis שנפוץ רק סביב אגן הים התיכון. בישראל מין זה נדיר מאוד, צמח אקראי (הוא נמצא ארבע פעמים בלבד באופן אפיזודי). הוא צמח רודרלי (גדל במעזבות, בגלי אשפה, בצדי דרכים, במקומות מופרעים) המעדיף קרקעות עשירות בנוטריינטים. הפריחה מסוף מאי עד תחילת יולי.

מאפייני המין עריכה

לגלונית מבאישה יש ריח אופייני חזק מאוד המזכיר עובש או טחב.

עשב רב-שנתי, שגובהו 30 עד 80 ס"מ, בעל ציצת שורשים[1].

העלים נגדיים, פשוטים, אורכם 3 עד 6 ס"מ ונישאים על פטוטרת קצרה. הטרף דמוי ביצה או עגלגל ושפתו בעלת שיניים חרוקות שצורתן אינה אחידה. העלים של התפרחת קטנים יותר, צרים יותר וזיפיים.

התפרחות מסוג תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת דו-בדית. והן ערוכות בדורים דורים ובכל קבוצה 4 עד 8 פרחים, שאורכם 1עד 2 ס"מ, ובעלי עוקץ באורך 2 עד 5 מ"מ.

הפרחים דו-שפתניים (שתי השפתיים ברורות למדי ונראות יפה מבחוץ), שעירים עם 4 אבקנים.

הגביע שעיר, דמוי משפך, אורכו 10 עד 12 מ"מ, בעל 10 עורקים לאורכו. צינור הגביע אורכו 7 עד 10 מ"מ ובשפתו 5 שיניים ברורות, זקופות, שוות או שוות כמעט. בגלונית מצויה ובגלונית הסלעים יש 10 שיניים ואילו בגלונית פלשתית רק 5 שיניים.

הכותרת שעירה, צבעה לבן עד ורוד, אורכה 10 עד 15 מ"מ. השפה העליונה שלמה ואורכה, שני שלישים מאורך צינור הכותרת. השפה התחתונה עם שלושה אונות, האונה האמצעית מאורכת לרוחב ומפורצת.

תכונות המין כצמח מרפא עריכה

גלונית מבאישה נחשבת לצמח מרפא המסייע לבעיות שונות בתחום החרדות, הדיכאון ובחילות. ברפואה העממית משתמשים בעיקר בעלים לשימוש רפואי כמיצוי של טיפות צמחים, גלונית מבאישה נפוצה בעיקר באירופה. בגרמניה נחשב הצמח לפופולרי בתחום הדיכאון והשינה. לא ידועות תופעות לוואי לצמח והוא נחשב לצמח בטוח יחסית לשימוש.[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלונית מבאישה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכאלי זהרי, מגדיר לצמחי ישראל, מהדורה שניה מורחבת, תל אביב: עם עובד, 1999, עמ' 388-399
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.