ויקיפדיה

גל גבאי

עיתונאית, מגישת חדשות וקריינית ישראלית, ראש מיזם 929

גל גבאי (נולדה ב-27 בינואר 1970) היא עיתונאית, מגישת חדשות, קריינית ישראלית וראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד.[1][2] כמו כן הייתה מפקדת קורס העיתונאים של גלי צה"ל.

גל גבאי
לידה 27 בינואר 1970 (בת 54)
מדינה ישראלישראל ישראל
בן זוג דרור דולפין
פרסים והוקרה פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר Galgush
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה וגדלה בבאר שבע. שירתה בבסיס חצרים של חיל האוויר. החלה את פעילותה העיתונאית בגיל 22 ככתבת המקומון "כל הנגב". כמה מחשיפותיה בתחום השחיתויות המוניציפליות הביאו לחקירות משטרה. בהמשך יצרה מספר סרטים תיעודיים ואחד מהם, שעסק בעולם העברייני, שודר בערוץ 2 הניסיוני. פעילותה בתקשורת המקומית בדרום הובילה לתפקיד כתבת הפלילים בגלי צה"ל, ומאוחר יותר בחברת החדשות של ערוץ 2.

נחשבת לאחת האחראיות העיקריות להעלאת נושא הסחר בנשים לסדר היום הציבורי בישראל.[3] בנוסף אחראית לחשיפת "התקציב לממתקים לפעוטות לומדי תורה", שהועבר לש"ס במסגרת הסכם קואליציוני.[4] בשנת 2004 הצטרפה לצוות ההקמה של ערוץ הכנסת מטעם חברת החדשות של ערוץ 2, ובין היתר הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ. במהלך עבודתה כמבזקנית בחברת החדשות היא התייחסה בתוכנית הבוקר "העולם הבוקר" למחאת טכנאי אולפני ג"ג, שטענו כי שכרם הולן על ידי הנהלת האולפנים,[3] ועל-רקע זה הודחה מתפקידה כמבזקנית, עזבה את חברת החדשות, והצטרפה לטלוויזיה החינוכית כמגישה של תוכנית יומית, לצידו של בן כספית.

ב-2007 הגישה את הסדרה "מישהו מטפל בך?" בערוץ 8. החל משנת 2008 הגישה את התוכניות "עושים סדר" עם בן כספית[5] ו"ואקום" בטלוויזיה החינוכית, עד לסגירתה. בשנת 2012 פרסמה בתוכנית "ואקום" תחקיר, על פיו הופעלו לחצים על נשים אתיופיות רבות לקבל זריקות דפו פרוברה בלי שניתן להן מידע על תופעות הלוואי ועל אמצעים חלופיים. על פי עדויות שנאספו במסגרת התחקיר, איימו על מועמדות לעלייה כי לא יוכלו לעלות לישראל אם לא יקבלו את הזריקה.

 
חוג התנ"ך של בית נשיא מדינת ישראל בשיתוף מיזם 929 באוניברסיטת חיפה, מימין לשמאל: נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרב בני לאו, גל גבאי ואילנה דיין

בשנת 2013 זכתה בפרס סוקולוב על "תחקיריה שחשפו עוולות חברתיות הנוגעות לאוכלוסיות מוחלשות".[6] באותה השנה זכתה גם בפרס פרימור של הרשות השנייה.[7]

בין השנים 2018–2020 שימשה גבאי כמפקדת קורס העיתונאים של "גלי צה"ל". והגישה בתחנה תוכניות שונות, בהן את "יומן הצהריים" בימי חמישי יחד עם אפי בן אברהם, ואת התוכנית "נפלא פה" בימי שישי עם שי פירון.[8]

ב-15 בנובמבר 2020 פרסם רן בוקר שגבאי עוזבת את כלל תפקידיה בתחנה הצבאית.[9]

חיים אישיים עריכה

גבאי נשואה לרופא ד"ר דרור דולפין ואם לשלושה, מתגוררת בתל אביב. אצבעות ידה הימנית נקטעו לאחר שהכניסה את ידה למטחנת בשר בגיל שנה ושמונה חודשים.[10] חרף הפגיעה, ניגנה בילדותה במנדולינה. בריאיון ל"הארץ" סיפרה כי היא סובלת מהפרעת קשב.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גל גבאי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאחורי הקלעים - צוות 929, באתר מיזם 929 - תנ"ך ביחד
  2. ^ "ריאיון עם גל גבאי העומדת בראש מיזם "929"". טיים אאוט. 2015-01-29. נבדק ב-2017-12-22.
  3. ^ 1 2 3 רותה קופפר, לא עושה חשבון, באתר הארץ, 3 בינואר 2007
  4. ^ רינת גור, יפה? אני?, באתר ynet, 5 באוקטובר 2004
  5. ^ חדשות - תקשורת nrg - גל גבאי עושה סדר, באתר www.nrg.co.il
  6. ^ אלכסנדר כץ, השנה של גל גבאי: אחרי פרס הרשות השנייה - היא תקבל גם את פרס סוקולוב, באתר אייס
  7. ^ גילי איזיקוביץ, פרס לעיתונאית גל גבאי על תחקיר שחשף הגבלת ילודה בקרב אתיופיות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2013
  8. ^ כפיר אדר, גל גבאי תסיים את תפקידה בגלי צה״ל, באתר אייס, 15 בנובמבר 2020
  9. ^   ציוץ של רן בוקר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 בנובמבר 2020
  10. ^   ריאיון בתוכנית "שיחת נפש" עם פרופסור יורם יובל, 12 ביוני 2011
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גל_גבאי&oldid=37888077"