גרביל דרומי
גֶּרְבִּיל דרומי (שם מדעי: Gerbillus gerbillus) הוא מין יונק ממשפחת העכבריים. הגרביל הדרומי נפוץ במדבר סהרה וסביבו ממאוריטניה עד סודאן ובמצרים בסיני, בישראל, בירדן ובערב. בישראל חי המין בחולות הנגב ובערבה מים המלח ועד אילת. בשונה מגרביל החוף מעדיף הגרביל הדרומי דיונות דלות בצמחייה ומאכלס שטחים בהם המרחק בין הצמחים 7.5 עד 32 מטר.[2]
 גרביל דרומי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| תת־סדרה: | דמויי עכבר |
| משפחה: | עכבריים |
| תת־משפחה: | גרביליים |
| סוג: | גרביל |
| מין: | גרביל דרומי |
| שם מדעי | |
 Gerbillus gerbillusאוליבייה, 1801 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
תיאור עריכה
הגרביל הדרומי הוא בעל חיים קטן, אורך גופו 8 ס"מ ואורך זנבו 12 ס"מ. משקלו הממוצע 35–43 גרם. פרוותו קצרה. בלידה (ההיריון נמשך 3 שבועות) נולדים בין 4 ל-7 ולדות, הנולדים עיוורים וחסרי שיער. הגרביל הדרומי פעיל בעיקר בלילה. תוחלת החיים שלהם היא בין שנתיים לארבע בטבע, ובשבי הם מאריכים חיים עד 7 שנים (אך חיים בממוצע 5–6 שנים). בגפיים הקדמיות יש להם 4 אצבעות בכל רגל, ובגפיים האחוריות יש להם 5 אצבעות בכל רגל.
כחיית מחמד עריכה
הגרבילים אינם מעבירי מחלות כלל, לכן אין חשש שידביקו את בעליהם. הגרבילים פעילים בעיקר בערב ובלילה. הם נקשרים מהר לבעליהם. בעונת הרבייה ולאחר הלידה אין צורך להפריד את הזכר משאר המשפחה, הוא איננו תוקפני, ואם יופרד הוא עלול להיות מדוכא. כאשר הם מפחדים הם מנסים לחפור מחילות. הגרבילים אינם צריכים כלוב גדול במיוחד, אך מכיוון שהם פעילים מאוד, כדאי להוציאם מחוץ לכלוב לפחות שלוש שעות ביום.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- גרביל דרומי, באתר ITIS (באנגלית)
- גרביל דרומי, באתר NCBI (באנגלית)
- גרביל דרומי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- גרביל דרומי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גרביל דרומי, באתר GBIF (באנגלית)
- גרביל דרומי באתר הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
- גרביל דרומי באתר IUCN (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ גרביל דרומי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אבי פרבולוצקי, גד פולק, אקולוגיה, התיאוריה והמציאות הישראלית, ירושלים: כרטא, 2001, עמ' 73