גרגוריוס על האבן

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גרגוריוס על האבן הוא שמה של מעשייה מפורסמת בימי הביניים. גיבורה הראשי הוא האפיפיור גרגוריוס הראשון.

גרגוריוס על האבן
Gregorius
מידע כללי
מאת הרטמן פון אואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עילית תיכונה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור עם, verse poetry עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה שנות ה־80 של המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם Erec עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי המסופר במעשייה היה גרגוריוס בן למשפחת שליטי אקוויטניה, אשר נולד מזיווג בין אח ואחות. אמו לא יכלה לגדלו והניחה אותו לחסדי הגלים בים בתוך סירה קטנה. שני דייגים הצילוהו ומסרו אותו לידי ראש המנזר, ממנו קיבל את שמו. גרגוריוס חונך במנזר וכשגדל והיה לאביר ביקש להיוודע למוצאו. הוא יצא למסע בעולם והגיע גם למולדתו, שם שחרר את אמו ממצור שהטילו עליה אויביה. אז ביקש לשאת אותה לאשה משום שלא הכירה. לאחר נישואיהם נודע לו כי היא אימו, והוא פרי יחסים אסורים. כשהבין כי הוסיף חטא על פשע הוריו, יצא גרגוריוס את ביתו ושב אל הים, שם ביקש לכפר על עוונו באמצעות ישיבה על סלע בודד מוקף במים, הרחק מהחוף. סיגופיו הנוראים נמשכו 17 שנים עד שמת האפיפיור, ובת קול הכריזה שגרגוריוס יהיה יורשו. כשהגיעה לאמו הבשורה כי בנה יושב על הכס הקדוש, הגיעה לרומא כדי להשיג ממנו מחילה על חטאיה, וכך אומנם קרה.

המעשייה כלולה בגסטה רומנורום, ועלילתה היא גם הנושא בשיר צרפתי מן המאה ה-12, שבו השתמש המשורר הגרמני הרטמן פון אואה, בשירו "גרגוריוס או החוטא הטוב". על סמך האפוס הגרמני חיבר תומאס מאן את ספרו, "הנבחר".

המעשייה משתייכת לסיפורים בעלי מוטיבים הדומים לאגדת אדיפוס, שהיו חביבים על בני תקופת ימי הביניים, ואף בקרב היהודים. ייתכן כי בהשראת סיפורים אלה נוצרה גם המעשייה אודות יהושע בן נון.[1].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בהקדמת 'רב פעלים' לר' אברהם וילנר בן הגאון מווילנה עמ' יב מסופר שיהושע בתפקידו כתליין הרג את אביו וכמעט נשא את אמו לאשה. לדעת יצחק ישעיה וייס כאן אפשר שדברים אלו נוספו בידי המהדיר. אלא שלא הביא ראיה לדבריו