גרמנית

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

גרמנית (Deutsch)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ועוד מדינות
אזורים שבהם השפה מדוברת:	אירופה
סך כל הדוברים:	128,000,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	100,000,000
שיטת הכתב:	אלפבית לטיני
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית גרמאנית גרמאנית מערבית גרמאנית עילית גרמנית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	אוסטריה בלגיה גרמניה לוקסמבורג ליכטנשטיין שווייץ שפה איזורית: איטליה דנמרק
שפה רשמית בארגונים:	האיחוד האירופי
גוף מפקח:	אינה מפוקחת על ידי אף גוף
ראו גם: שפה • רשימת שפות

גרמנית (Deutsch - דוֹיְטשׁ, להאזנה (מידע · עזרה)), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. גרמנית היא אחת השפות המדוברות בעולם. עם מעל 100 מיליון אירופאים (כרבע מכלל האירופאים) שבפיהם היא שפת אם, גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי‏^[1]. גרמנית היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה שנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה‏^[1], ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)^[^{דרוש מקור}^]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית (ויקיפדיה הגרמנית היא השנייה בגודלה מבין הוויקיפדיות).

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) באיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, כמו למשל נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה שדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח-אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב של גרמנית.

שמות השפה

מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא:
*כתום כהה - שפת אם *כתום בהיר - שפה שנייה או שפה לא רשמית *ריבוע כתום - מיעוט גרמני

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

טאוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא פשוט עם, העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית. ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת. ומכאן המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם. ביידיש מודרנית קורים לגרמנית "דייטש".
השבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית השפלה (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי, העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
השבט האלמאני העניק לגרמנית את שמה בצרפתית, בספרדית, וגם בערבית ובטורקית (בכל השפות: "אלֵמָן" או "אלמאניה").
השבטים הגרמאניים העניקו לגרמנית את שמה בעברית, באנגלית וביוונית.
השורש נמץ, שפירושו בסלאבית עתיקה הוא אילם, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בולגרית ("נֵמסקי"), צ'כית ("נמצ'ינה"), רוסית ("נמצקי") וכולי. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה ניתן לומר Nemţeşte אך גם Germană) והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א(ל)-נמסא" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.

בתקופות קודמות של העברית נקראה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי אשכנז.

ההגייה והכתיבה בשפה הגרמנית

הגרמנית, כמו רוב השפות הגרמאניות, נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני, ולצורך כתיבת השפה הגרמנית נעשה שימוש ב-30 אותיות.

העיצורים

הסימון הגראפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	p	נהגה כהגיית פ"א דגושה בסוף הברה או בסוף מילה
Bb	b	בשאר המקרים נהגה כהגיית בי"ת דגושה
CH/ch	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה נקייה לאחר התנועות האחוריות: a, o, u והדיפתונג au
	k	נהגה כהגיית כ"ף דגושה לפני s
	ç	נהגה בכל שאר המקומות כעיצור גרוני הייחודי לשפה הגרמנית שהוא משהו בין ש' ימנית לכ' רפה בעל צליל הדומה ללחישת החתול. זהה כמעט להגיית האות h במלה האנגלית huge. טיפּ להגיה: לומר "יִי" (yi) בלחישה (בלי להפעיל את מיתרי הקול).למשל, במילה הגרמנית weichלהאזנה (מידע · עזרה) (ענוג בעברית)
CK/ck	k	נהגה כהגיית כ"ף דגושה
Dd	t	נהגה כהגיית ת"ו דגושה בסוף הברה או בסוף מילה
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת דגושה בכל מקום אחר
DSCH/dsch	ʤ	נהגה כ-ג', מופיע במילים שאולות
DT/dt	t	נהגה כהגיית ת"ו דגושה
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg	k	נהגה כהגיית כ"ף דגושה בסוף הברה
	g	נהגה כגימ"ל בתחילת הברה
	ç	נהגה כהגיית ch הגרמנית בסוף מילה לאחר תנועת i
Hh	ː	אינו נהגה לאחר התנועות, אך מאריך את התנועות לאחריהן מופיע
Hh	h	נהגה כהגיית ה"א
Jj	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף דגושה
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	n	נהגה כהגיית נו"ן
Nn	ɔ̃, ɑ̃	במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת
NG/ng	ŋ	נהגה כהגיית נו"ן מרוככת, כמו הצירוף ng במילה האנגלית Sing
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א דגושה
PF/pf	pf	נהגה כ-פּף
QU/qu	kv	נהגה כהגיית kv.
Rr	ɐ	כאשר מופיע בין תנועה לעיצור או לאחר תנועה בסוף מילה נהגה מאוד רפה או כמעט שלא נשמע
Rr	ʁ	נהגה כהגיית רי"ש גרונית בכל מקום אחר
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך בסוף הברה או בסוף מילה, וכן לפני עיצורים.
	z	נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות.
	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני האותיות t ו-p בתחילת הברה, למעט כמה מילים ממוצא לא-גרמני.
ß	s	נהגה כהגיית סמ"ך לא קיימת גרסה מוגדלת לאות זאת, נוצרה כשילוב גראפי ss
SCH/sch	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
TSCH/tsch	ʧ	נהגה כ-צ'
Vv	f	נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית ו"ו עברית במילים ממוצא לטיני.
Ww	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
Xx	ks	נהגה כ-קס, מופיע בעיקר במילים שאולות
Yy	j	נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (יכול להיות גם תנועה ראו להלן תנועות)
Zz	ʦ	נהגה כהגיית צד"י

התנועות

התנועות הקצרות

הסימון הגראפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Aa	a	נהגית כהגיית פתח
Ää	ɛ	נהגית כצירה פתוח כמו E באנגלית במילים bet, net וכולי.
Ee	ɛ	בהברה מוטעמת נהגית כ-ä.
Ee	ə	בהברה בלתי מוטעמת נהגית כהגיית האות a במילה האנגלית about (ראו שווא (פונטיקה))
Ii	ɪ	נהגית כהגיית חיריק פתוח כמו באנגלית במילים this, bit וכולי.
Oo
Oo	ɔ	נהגית כהגיית חולם כמו במילה hold (רק קצר).
Öö	œ	נהגית כתנועת ביניים בין צרה לחולם. כמו הצירוף EU בצרפתית. לעתים ארוכה וסגורה כמו במלּה hören וּלעתים קצרה וּפתוחה כמו במּלּה Förster. טיפּ להגיה: ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלי לשנות את צורתן לומר "אֶה" (e).
Uu	ʊ	נהגית כקובוץ כמו באנגלית book, took וכולי.
Üü	ʏ	נהגית כתנועת ביניים בין חיריק לקובוץ, דומה לצליל האות U הצרפתית רק פתוח יותר. טיפּ להגיה: ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלי לשנות את צורתן לומר "אִי" (i).
Yy	ʏ\ɪ	מופיעה במילים שאולות, נהגית כ-ü או (בסוף מילה) כ-i. נהגית גם כעיצור, ראו לעיל עיצורים.

תנועות ארוכות

הסימון הגראפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
A/a	aː	נהגה כ-אַ ארוכה
Ä/ä	ɛː	נהגה כ-אֵ פתוחה ארוכה (בין אַ ל-אֵ).
E/e	eː	נהגה כ-אֵ ארוכה.
I/i	iː	נהגה כ-אִי ארוכה.
O/o	oː	נהגה כ-אוֹ ארוכה.
Ö/ö	øː	נהגה כ-אֵ סגורה ארוכה (בין אוּ ל- אֵ).
U/u	uː	נהגה כ-אוּ ארוכה.
Ü/ü	yː	נהגה כ-אִי סגורה ארוכה (בין אוּ ל-אִי).

הדיפתונגים

הסימון הגראפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
AI/ai, EI/ei, AY/ay, EY/ey	aɪ̯	אֵיְ
AU/au	aʊ̯	אֵוּ
ÄU/äu, EU/eu	ɔʏ̯	אוֹיְ

תנועות

בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a,ɛ,e,i,o,ø,u,y]. כיוון שמשך ההגייה בגרמנית הוא פונמי, כל תנועה יכולה ליהגות ארוכה או קצרה, ועל כן יש למעשה 16 תנועות. כפי שקורה בהרבה שפות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:

תנועות קצרות: [a,ɛ,ǝ,ɪ,ɔ,œ,ʊ,ʏ]
תנועות ארוכות: [aː,ɛː,eː,iː,oː,øː,uː,yː]

	קדמיות	כמעט קדמיות	מרכזיות	כמעט אחוריות	אחוריות
תנועות (מימין לנקודה הלבנה תנועה מעוגלת, ומשמאל לה בלתי מעוגלת)

סגורות	iː • yː		•		• uː
כמעט סגורות		ɪ • ʏ		ʊ
חצי סגורות	eː • ø:		•		• oː
אמצעיות			ə
חצי פתוחות	ɛ ɛː • œ		•		• ɔ
כמעט פתוחות	•
פתוחות	a aː •				•

אוצר מילים

אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (אשר רובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:

טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "מחשב".
סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקורו של הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch, "ספר".

"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא מילותיה הארוכות, המורכבות ממספר מילים קטנות. מילים בנות למעלה מ-15 אותיות, המורכבות מ-3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט בגרמנית של צורת הסמיכות, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים").
Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על-קולית").
Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן").
Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו")
Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה"). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה הגרמנית אשר בשימוש של ממש היא:
Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח שנותנות הגנה משפטית").

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין ספור מילים מורכבות משורש בסיסי ומשורה של תחיליות, המשנות לעתים לחלוטין את משמעות השורש. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו (בדומה לאנגלית ובניגוד גמור לעברית). לדוגמה:

Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
Einsatz: "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פיסקה".
Aussatz: "מחלת הצרעת".
Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
Versatz: "סטייה" או "אי-התאמה" (בהנדסה).
Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
Ersatz: "תחלופה", "ממלא-מקום", "תירוץ".
Ansatz: "נקודת-יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).

כללי הכתיב החדש

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה Neue Rechtschreibung או Rechtschreibreform - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ-12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

האות ß ושימושה:
1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות
2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
סטנדרטיזציה של מילים המושאלות משפות זרות.
לדוגמה:Mikrofon, Geografie Panter Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
1. מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל-פועל, שם-פועל, תואר-פועל, תואר הפועל-פועל, תואר הפועל-תואר/תואר הפועל.
2. מילים שייכתבו במחובר אף על פי כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
צירוף מילים וספרות:
1. ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig,) יופרדו במקף
2. ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel.) יכתבו ביחד
שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
1. כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו
2. שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
3. שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
4. תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
5. שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
6. מילים שמקורן לא שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
7. זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein ) יוגדלו.
חוקי פיסוק:
1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.

הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.

הדקדוק הגרמני

מערכת הפועל הגרמני

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).

בגרמנית ישנם שלושה סוגי פעלים:

1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני בלתי קולי לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:

sagen – sagte – gesagt
machen – machte – gemacht
drücken – drückte – gedrückt

2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:

schreiben – schrieb – geschrieben
ziehen – zog – gezogen
essen – aß – gegessen

3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:

denken – dachte – gedacht
nennen – nannte – genannt

כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כמו הפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.

נטיית הפועל

נטיית הפועל sagen (פועל חלש)
	הווה	עבר (פרטריט)	קוניונקטיב I	קוניונקטיב II
גוף ראשון יחיד	sag-e	sag-te	sag-e	sag-te
גוף שני יחיד	sag-st	sag-test	sag-est	sag-test
גוף שלישי יחיד	sag-t	sag-te	sag-e	sag-te
גוף ראשון רבים	sag-en	sag-ten	sag-en	sag-ten
גוף שני רבים	sag-t	sag-tet	sag-et	sag-tet
גוף שלישי רבים	sag-en	sag-ten	sag-en	sag-ten

נטיית הפועל kommen (פועל חזק)
	הווה	עבר (פרטריט)	קוניונקטיב I	קוניונקטיב II
גוף ראשון יחיד	komm-e	kam	komm-e	käm-e
גוף שני יחיד	komm-st	kam-st	komm-est	käm-est
גוף שלישי יחיד	komm-t	kam	komm-e	käm-e
גוף ראשון רבים	komm-en	kam-en	komm-en	käm-en
גוף שני רבים	komm-t	kam-t	komm-et	käm-et
גוף שלישי רבים	komm-en	kam-en	komm-en	käm-en

זמני הפרפקט

הפרפקט של ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
הפרפקט של העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
הפרפקט של העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
הפרפקט של התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש והוא בטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם Haben(שייכות) ו-Sein(להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר Sein הם פעלי תנועה ושינוי מצב שאינם מסוגלים לקבל מושא ישיר, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר Haben.

פועל העזר Sein - להיות
	הווה	עבר	דיבור עקיף	תנאי	עתיד
גוף ראשון יחיד	bin	war	sei	wäre	werde sein
גוף שני יחיד	bist	warst	seiest	wärest	wirst sein
גוף שלישי יחיד	ist	war	sei	wäre	wird sein
גוף ראשון רבים	sind	waren	seien	wären	werden sein
גוף שני רבים	seid	wart	seiet	wäret	werdet sein
גוף שלישי רבים	sind	waren	seien	wären	werden sein

פועל העזר Haben - שייכות
	הווה	עבר	דיבור עקיף	תנאי	עתיד
גוף ראשון יחיד	habe	hatte	habe	hätte	werde haben
גוף שני יחיד	hast	hattest	habest	hättest	wirst haben
גוף שלישי יחיד	hat	hatte	habe	hätte	wird haben
גוף ראשון רבים	haben	hatten	haben	hätten	werden haben
גוף שני רבים	habt	hattet	habet	hättet	werdet haben
גוף שלישי רבים	haben	hatten	haben	hätten	werden haben

צורות הבינוני

שתי צורות פועל, הבינוני של ההווה והבינוני של העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים Sein ו-Haben ניתן להשתמש בבינוני של העבר ליצירת זמני הפרפקט.

הבינוני של ההווה

הבינוני של ההווה נוצר באמצעות הוספת ~end לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

הבינוני של העבר

הבינוני של העבר נוצר בשתי דרכים:

אצל הפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
אצל הפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס(מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת הבינוני של העבר ושימוש בנטיות פועל העזר Werden.

פועל העזר Werden - להיהפך
	הווה	עבר	דיבור עקיף	תנאי	עתיד
גוף ראשון יחיד	werde	wurde	werde	würde	werde werden
גוף שני יחיד	wirst	wurdest	werdest	würdest	wirst werden
גוף שלישי יחיד	wird	wurde	werde	würde	wird werden
גוף ראשון רבים	werden	wurden	werden	würden	werden werden
גוף שני רבים	werdet	wurdet	werdet	würdet	werdet werden
גוף שלישי רבים	werden	wurden	werden	würden	werden werden

נטיית שמות עצם

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מילות היידוע כאשר ישנן.

מילות היידוע הבלתי מסוים
	זכר	נקבה	נייטרלי
יחסת הנושא	ein	eine	ein
יחסת המושא הישיר	einen	eine	ein
יחסת המושא העקיף	einem	einer	einem
יחסת השייכות	eines	einer	eines

מילות היידוע המסוים
	זכר	נקבה	נייטרלי	רבים
יחסת הנושא	der	die	das	die
יחסת המושא הישיר	den	die	das	die
יחסת המושא העקיף	dem	der	dem	den
יחסת השייכות	des	der	des	der

מילות ההצגה (זה, זו, אלו)
	זכר	נקבה	נייטרלי	רבים
יחסת הנושא	dieser	diese	dieses	diese
יחסת המושא הישיר	diesen	diese	dieses	diese
יחסת המושא העקיף	diesem	dieser	diesem	diesen
יחסת השייכות	dieses	dieser	dieses	dieser

עוד מילים הנוטות כמו מילות היידוע המסוים ומילות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.

ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר ונייטרלי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר ונייטרלי בעל הברה אחת בלבד.

בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה-~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.

נטיית שמות התואר

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

נטיית תארים בלתי מיודעים (סיומות חזקות)
	זכר	נקבה	נייטרלי	רבים
יחסת הנושא	guter	gute	gutes	gute
יחסת המושא הישיר	guten	gute	gutes	gute
יחסת המושא העקיף	gutem	guter	gutem	guten
יחסת השייכות	guten	guter	guten	guter

מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.

נטיית תארים מיודעים יידוע בלתי מסוים (סיומות חלשות)
	זכר	נקבה	נייטרלי	רבים
יחסת הנושא	kein guter	keine gute	kein gutes	keine guten
יחסת המושא הישיר	keinen guten	keine gute	kein gutes	keine guten
יחסת המושא העקיף	keinem guten	keiner guten	keinem guten	keinen guten
יחסת השייכות	keines guten	keiner guten	keines guten	keiner guten

נטיית תארים מיודעים יידוע מסוים (סיומות חלשות)
	זכר	נקבה	נייטרלי	רבים
יחסת הנושא	der gute	die gute	das gute	die guten
יחסת המושא הישיר	den guten	die gute	das gute	die guten
יחסת המושא העקיף	dem guten	der guten	dem guten	den guten
יחסת השייכות	des guten	der guten	des guten	der guten

התחביר הגרמני

1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.

2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.

3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.

4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?

5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.

המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn.

לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.

6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.

7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.

8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.

9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.

מספרים

מספרים מונים

eins - אחת
zwei - שתיים
drei - שלוש
vier - ארבע
fünf - חמש
sechs - שש
sieben - שבע
acht - שמונה
neun - תשע
zehn - עשר
elf - אחת עשרה
zwölf - שתים עשרה
dreizehn - שלוש עשרה
vierzehn - ארבע עשרה
fünfzehn - חמש עשרה
sechzehn - שש עשרה
siebzehn - שבע עשרה
achtzehn - שמונה עשרה
neunzehn - תשע עשרה
zwanzig - עשרים
dreißig - שלושים
vierzig - ארבעים
fünfzig - חמישים
sechzig - שישים
siebzig - שבעים
achtzig - שמונים
neunzig - תשעים
ein hundert - מאה
zwei hundert - מאתיים
drei hundert - שלוש מאות
vier hundert - ארבע מאות
fünf hundert - חמש מאות
sechs hundert - שש מאות
sieben hundert - שבע מאות
acht hundert - שמונה מאות
neun hundert - תשע מאות

מספרים סידוריים

erste - ראשון
zweite - שני
dritte - שלישי
vierte - רביעי
fünfte - חמישי
sechste - שישי
siebte - שביעי
achte - שמיני
neunte - תשיעי
zehnte - עשירי
elfte - האחד עשר
zwölfte - השנים עשר
dreizehnte - השלושה עשר
vierzehnte - הארבעה עשר
fünfzehnte - החמשה עשר
sechzehnte - הששה עשר
siebzehnte - השבעה עשר
achtzehnte - השמונה עשר
neunzehnte - התשעה עשר
zwanzigte - העשרים

הגרמנית והעברית

השפעת העברית על הגרמנית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Mischpuke (משפחה או משפחה מורחבת), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Takeles (תכלית,תאכלס). דוגמאות נוספות:

הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.

המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.

ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.

Schmiere stehen - "לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".

רשימה נרחבת ניתן למצוא בוויקיפדיה הגרמנית: רשימת המילים הגרמניות ממקור עברי

השפעת הגרמנית על העברית

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.

רבות מהמילים הינן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגיה גרמנית: "אָאוּגוּסְט") וספטמבר (הגיה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
ביטויי סלנג^[^{דרוש מקור}^]: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunst, "אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית), ציצים (כינוי לשדיים; Zitzen).
ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (Wenn schon, denn schon), בסדר (In Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut).
מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuss, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: גרמנית
ערך מילוני בוויקימילון: גרמנית
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים גרמניים
ספר לימוד בוויקיספר: גרמנית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרמנית