גשר ארבעת הראשים
גשר ארבעת הראשים (באיטלקית: Ponte Quattro Capi - "פונטה קווטרו קאפי") המכונה גם גשר פבריקיוס (בלטינית: Pons Fabricius, ובאטלקית Ponte Fabricio - "פונטרה פבריצ'יו" - גשר פבריצ'יו) הוא הגשר העתיק ביותר ברומא הנמצא עדיין בשימוש.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשת תחתית, גשר רומי, גשר אבן, מבנה רומי עתיק  |
| על שם |
Lucius Fabricius |
| מיקום | רומא |
| מדינה |
 איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 62 לפני הספירה |
| תאריך פתיחה רשמי |
62 לפנה״ס |
| חומרי בנייה |
אבן |
| מידות | |
| אורך |
61.8 מ' |
| רוחב |
6 מ' |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
2 |
| קואורדינטות | 41°53′28″N 12°28′41″E / 41.89098°N 12.47819°E |
|
(למפת רומא רגילה)   גשר ארבעת הראשים | |
  | |
היסטוריה עריכה
הגשר נבנה בשנת 62 לפנה"ס ומקשר בין שדה מרס מצפון (הגדה הימנית של נהר הטיבר) לבין אי הטיבר שבמרכז הנהר. גשר קסטיוס מקשר את האי לגדתו השנייה של נהר הטיבר (הגדה השמאלית - טרסטוורה).
מקור שמו של הגשר - "ארבעת הראשים" מתייחס לפסלי האל יאנוס לו שני הראשים, אשר מצוי משני צידי הגשר. הפסלים הובאו אל הגשר במאה ה-14 מכנסיית גרגוריוס הקדוש במונטה סבלו.
על פי דיו קסיוס הגשר נבנה שנה לאחר שקיקרו נבחר לקונסול והחליף גשר עץ קדום יותר שעמד במקום. הגשר הוזמן ביוזמת לוקיוס פבריקיוס ונקרא על שמו. הגשר שוקם בשנת 21 לפנה"ס ביוזמתם של הקונסולים מרקוס לוליוס וקווינטוס אמיליוס לפידוס.
אורך הגשר 62 מטרים, רוחבו 5.5 מטרים והוא מורכב משתי קשתות, כאשר במרכז הנהר עמוד מרכזי תומך בשתי הקשתות.
הגשר בנוי אבן טופה געשית, ומצופה אבן טרוורטין וכתובת הקדשה מנציחה את בונה הגשר:
L . FABRICIVS . C . F . CVR . VIAR
FACIVNDVM . COERAVIT
IDEMQVE
PROBAVIT
בימי הביניים נקרא הגשר בשם "גשר היהודים" (בלטינית: pons Iudaeorum) בשל סמיכותו לגטו רומא.
הגשר שופץ על ידי האפיפיור אינוקנטיוס ה-11 בשנת 1679.
