זנבזיף כספי

מין של חרק
(הופנה מהדף דגיג כסף הסוכר)

זנבזיף כספי[1] (שם מדעי: Lepisma saccharina), הידוע גם בשם העממי "דגיג כסף הסוכר" או "דג הכסף" (מ-Silverfish באנגלית) הוא חרק מחוסר כנפיים זריז. המין קיבל את שמו בשל הגוון האפור-כסוף של גופו. הוא ניזון מחומרים שמוצאם צמחי, במיוחד פחמימות כדוגמת סוכרים ועמילנים, תזונה שהיא המקור לשמו המדעי. זנבזיף כספי הוא המין המוכר ביותר לאדם בסדרת דגיגי כסף (Thysanura).

קריאת טבלת מיוןזנבזיף כספי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: זנבזיפאים
משפחה: זנבזיפים
סוג: Lepisma
מין: זנבזיף כספי
שם מדעי
Lepisma saccharina
ליניאוס, 1758

מראה חיצוני עריכה

אורכו של הזנבזיף הכספי הוא בערך סנטימטר אחד, מחושיו ארוכים ודמויי חוט. מקור הברק המתכתי של גופו הוא בקשקשים כסופים המופיעים לאחר הנשל השלישי.

התפתחות עריכה

לזנבזיף נדרשים לפחות ארבעה חודשים כדי לגדול לצורתו הבוגרת, ולעיתים נדרשות עד שלוש שנים לשם כך, בהתאם לתנאי מחייתו. בטמפרטורת החדר גדל החרק לחרק בוגר בתוך שנה. אורך חייו נע בין שנתיים לשמונה שנים. זנבזיף שחי תקופת חיים מלאה מתנשל בערך שמונה פעמים, אך כיוון שהחרק גדל כל הזמן, הוא מסוגל להתנשל עד ארבע פעמים בשנה. כאשר הטמפרטורה היא בין 20°C ל־30°C תטיל הנקבה כמאה ביצים. לשם כך היא מעדיפה סדקים וחרכים. זנבזיף יכול להתרבות גם בסביבה קרה ויבשה.

רבייה עריכה

 
זנבזיף כספי ללא קשקשי הכסף שלו, שמתפתחים רק לאחר הנשל השלישי

בשל אופיו הלילי, התבררה צורת ההזדווגות של החרק רק לאחרונה. הזכר והנקבה מתרוצצים בהתרגשות במשך כל התהליך. הזכר מטיל ספרמטופור, נרתיק זרע מכוסה בקרום דקיק; הנקבה מאתרת את הנרתיק ונוטלת אותו לצורך ההפריה.

מזון עריכה

המזון המועדף על הזנבזיף הוא חומר המכיל עמילן או רב־סוכרים כדוגמת דקסטרין שבדבקים וכריכות ספרים, תצלומים, סוכר, שיער, קשקשים ואשפה. הוא אינו נרתע מחומרים כדוגמת כותנה, פשתן, משי וסיבים מלאכותיים, חרקים מתים והעור שהשיל. בתקופת רעב, מסוגל הזנבזיף לאכול מוצרי עור ובדים העשויים מסיבים סינתטיים. עם זאת, הוא מסוגל לרעוב במשך חודשים מבלי שהדבר יגרום נזק לגופו.

תנאי מגורים עריכה

זנבזיפים מופיעים במגורי אדם, בדומה לזנבזיף הבית (Thermobia domestica). ניתן למצוא אותם, בין השאר, מתחת למקררים או בשירותים מחוממים, אם הסדקים והבקיעים במרצפות מאפשרים תנאי מחיה פוטנציאליים עבור זנבזיפים. הם נוהגים לכרסם ספרים, טפטים ובדים. זנבזיפי הבית מעדיפים תנאים חמימים יותר, וניתן למצוא אותם במאפיות, שם הם ניזונים מקמח ומלחם, וכן במוצרי מזון אחרים שהם יכולים למצוא.

אויבים טבעיים עריכה

האויב הטבעי של הזנבזיף הוא חרק הידוע בשם צבתן (Forficula auricularia).[דרוש מקור]

הדברה עריכה

 
ספר שניזוק מדגיג כסף הסוכר

אף שהזנבזיף נחשב מזיק, הנזק שהוא גורם זניח ואין לו השפעה מזיקה לבריאות. במבנים יכולים זנבזיפים להתקיים רק בסביבות שבהן קיימים סדקים ולחות. אם שני תנאים אלה ייעלמו, ייעלם גם הזנבזיף. אפשר להשתמש במגוון דרכים אחרות על מנת להדביר או לצמצם מאוד את אוכלוסיית זנבזיף, אם כי רק זמנית.

  • יחס של 50:50 של תמיסת בור וסוכר הוא פיתיון אמין כדי להרוג זנבזיף.
  • ריח של תמיסת מלחי אמוניה ירחיק זנבזיף בתוך 24 שעות.
  • ניתן ללכוד זנבזיף באמצעות התזת טיח על בד כותנה לבן לח, והנחתו בפינה למשך הלילה סמוך למחבואו של הזנבזיף.
  • דרך נוספת ללכוד זנבזיף היא להניח תפוח אדמה מרוסק על לוח ליד מחבואם למשך הלילה. הם יזחלו לתוך תפוח האדמה כדי לאכול ממנו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "זנבזיף כספי" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 – "חרקים", הוצאת משרד הביטחון. עמ' 45.