דוינה
דוֹיְנָה (ברומנית: Doină) הוא סוגת שירה גדושת רגשות, בעיקר של געגוע וצער, בסגנון לירי, במוזיקה עממית הרומנית. הדוינה מתאפיינת בשירה קולית, לעיתים מלווה בכלי מוזיקלי בודד.
| מוצא |
רומניה  | ||
|---|---|---|---|
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
| |||
  | |||
הדוינה המפורסמת ביותר היא שיר הנושא את השם "דוינה" מאסופת שירי עם שפרסם וסילה אלכסנדרי ב-1852. השיר, המתחיל במילים Doină, doină, cântec dulce! (דוינה, דוינה, זמר מתוק!) מהלל את הקשר של המזמר אל שיר הדוינה.
דוינה ידועה נוספת, היא הדוינה שכתב מיכאי אמינסקו, שיר המבכה את מצב הרומנים המנוצלים על ידי הזרים ומצטיין בשנאת זרים חריפה - במיוחד מוזכרות השורות בהן אמינסקו מאחל לאוהבי הזרים שאת לבם יאכלו הכלבים. שיר זה חביב במיוחד על הלאומנים הרומנים.
שירת הדוינה פופולרית מאוד ברומניה וברפובליקת מולדובה וזוכה לפסטיבלים ייחודיים.
קישורים חיצוניים עריכה
- הדוינות באתר הספרייה הרומנית (ברומנית)
